מל"ל בלי צה"ל: "החוק ברור, אסור שזה יקרה"

כנראה שגם אם הדו"ח לא שוכב במגירה, יש דברים שלא משתנים. שלושה שבועות לפני הגעת המשט לעזה מנעו במשרד הביטחון את השתתפות נציגי צה"ל בדיון מכין במועצה לביטחון לאומי.

בוועדת וינוגרד אמנם קבעו במפורש את הנהלים המדויקים לפני קבלת החלטות והמליצו על חיזוק מעמד המועצה לביטחון לאומי, אבל למרות זאת בדיון המכין לפני הפעולה לא נכחו נציגי חיל הים, דובר צה"ל ואגף המודיעין במטכ"ל. אז למה "לא סופרים" את המועצה שאמורה לפקח על הביטחון בארץ?

"אני מופתע ומאוכזב מאוד, מדובר בהפרה בוטה של רוח ועדת וינוגרד, הפרה שגם נוגדת את החוק", אומר חבר הוועדה, פרופסור יחזקאל דרור. ראש המועצה לשעבר, אלוף במיל' עוזי דיין, מסביר את מהות הבעיה במשפט אחד: "ההיסטוריה היא של יחסים מתוחים בין המועצה לבין משרד הביטחון, ולמעשה נתק".

ועדת וינוגרד, שקמה בעקבות מלחמת לבנון השנייה, הצביעה על "כשלים וליקויים חמורים בתהליכי קבלת ההחלטות ובעבודת המטה בדרג המדיני, בדרג הצבאי ובממשק ביניהם". ראש אמ"ן לשעבר, האלוף עמוס מלכא, העיד בפניה ואמר כי "לדעתי המועצה לביטחון לאומי אינה קיימת לדעתי. אפקטיבית היא לא קיימת עד היום. אין מועצה לביטחון לאומי, הלוואי והייתה".

בעקבות כל זאת החליטו בוינוגרד לחזק את מעמד המועצה, והממשלה קיבלה את הדו"ח, ובתוכו גם את הצעת הפתרון לשיפור הממשק בין הדרג המדיני לצבאי. בין היתר הוחלט כי ראש המועצה יהיה היועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה, והמועצה (ששמה הרשמי מאז 2008 הוא המטה לביטחון לאומי) תכין את עבודת המטה כהכנה לדיונים על תקציב גופי הביטחון השונים.

הפער בין החוק למציאות

בין שלל הסמכויות נקבע כי לשם מילוי תפקידיו רשאי ראש המועצה לקיים דיונים שאליהם יוזמנו נציגים מצה"ל, המשטרה, משרדי הממשלה הנוגעים לדבר והגופים הבטחוניים שראש הממשלה ממונה עליהם - בדרגים אותם הוא יקבע. כל מוזמן חייב להתייצב לדיון, אלא אם שוכנע ראש המועצה כי הדבר אינו אפשרי. אבל הפרסום כי אף קצין צה"ל לא הגיע לדיון המכריע הראה כי בין החוק הכתוב לבין המציאות בפועל מצוי פער גדול.

חבר ועדת וינוגרד, יחזקאל דרור, אמר ל-ynet כי הוא מופתע מאי שיתוף נציגי צה"ל, לדבריו בניגוד לכל היגיון. "אי הגעת נציגים מצה"ל לא רק סותרת את הוראות החוק, אלא גם פוגעת בתהליכים נכונים של דיון בקבלת החלטות", אומר דרור. "אני מופתע ומאוכזב מאוד, זה נוגד באופן בוטה את מסקנות הוועדה. אמנם לא נכנסנו לפרטים מי בדיוק צריך להיות נוכח, אך הדגשנו שיש לחזק את המועצה. צעד כזה הינו תמוה ובלתי נסבל. החוק הוא חד משמעי, אסור שזה יקרה". 

חברי ועדת וינוגרד. "הפרה בוטה של רוח הוועדה" (צילום: גיל יוחנן)

דרור, פרופסור למדעי המדינה ומנהל ציבורי באוניברסיטה העברית, אמר כי "במידה ובמערכת הביטחון באמת לא אפשרו לנציגי צה"ל להשתתף בדיון זו הפרה בוטה של רוח ועדת וינוגרד, הפרה שלדעתי נוגדת את חוק המטה לביטחון לאומי באופן בוטה לא פחות".

לדבריו, לפני ההחלטה על תקיפת המשט "המועצה אמורה להנפיק תרחישים שונים, אופטימיים או פסימיים, ולתת תשומת לב רבה להשלכות התקשורתיות והתדמיתיות. היה צריך לעבור על ההשלכות השונות ועל המשמעות של כל צעד".

היסטוריה של נתק

האלוף במיל' עוזי דיין, סגן הרמטכ"ל בעבר, שימש מ-2000 עד 2002 כראש המועצה לביטחון לאומי תחת ראש הממשלה דאז אהוד ברק. דיין, שתפקד גם כיועצו של ברק לביטחון לאומי, אמר בשיחה עם ynet כי בדיון כזה נציגי צה"ל חייבים לקחת חלק. "בדיונים של המועצה עושים אינטגרציה בין ההיבט הצבאי למדיני, לתקשורתי ולהיבטים אחרים. בדיונים כאלה כל השחקנים, כולל משרד החוץ, ההסברה וצה"ל, חייבים לקחת חלק".

דיין, שמשמש כיום כנשיא כנס "ישראל-שדרות לחברה", מודה כי בשטח זה לא קורה. "יש היסטוריה של שיתופי פעולה לא מספיק טובים בין המועצה למשרד הביטחון. בכהונתי היחסים היו טובים יחסית עם ראש הממשלה, אך שיתוף הפעולה לא היה מהודק מספיק. שר הביטחון המכהן היה אז ראש ממשלה, וברק לא צידד בהקמת המועצה".

"בימים שהגוף הזה יעבוד כמו שצריך הוא אמור להוות מועצה עליונה וקובעת, בדומה למועצה בארצות-הברית", אומר דיין, שמאמין שבעתיד תגבר חשיבות המועצה לביטחון לאומי. "אנחנו סובלים ממחלות הילדות של הליך הכניסה של הגוף הזה. משרד הביטחון אומר 'בא בחור חדש ולא צריך אותו, עשינו את הכול הרבה שנים בלעדיו'".

עוזי דיין: "בסוף נבין שאי אפשר בלי המועצה"

"המועצה כפופה לראש הממשלה והיא קליינט שלו, ואילו הצבא כפוף למשרד הביטחון והשר הוא הכתובת שלו", מסביר דיין את מערכת הקשרים הסבוכה. "לכן חשוב שהיחסים יהיו טובים בין הגופים, אחרת נוצרים מתחים גם בין ראש הממשלה לשר הביטחון. הנושא הזה מתפרץ כשיש ועדות בדיקה וחקירה, אז מתגלה הנקודה החלשה. אמנם היחסים בין ראש הממשלה ושר הביטחון מצוינים כעת, אך בימים שהם לא כאלה, הסוגיה יכולה להחריף את מצבם".

ולמרות הכל, דיין נשאר אופטימי ומאמין בחשיבות הגדולה של המועצה לביטחון לאומי. "כשהמערכת הזו תעבוד כמו שצריך לא נבין איך אפשר היה בלעדיה. בארצות-הברית זה לקח 50 שנים עד שהיא הגיעה למעמד, גם פה יבינו זאת עם הזמן".