לחזור למקום העבודה הקודם שלך - אפשרי

לא תאמינו, אבל זה יכול לקרות! לפעמים מקום עבודה עלול לפטר אותך או אתה אותו, ואז מתברר לך שאתה ומקום העבודה ההוא הייתם דווקא שידוך משמים. או שהזמנים השתנו ועכשיו יש פוזיציה טובה יותר או מתאימה יותר. ואז נוצר מצב שבו אתה רוצה לחזור, והם רוצים להחזיר אותך. האמת היא, שזה ממש מבורך ברוב המקרים, אבל משום מה תופעה זו (הנקראת בלעז Boomeranging) לא מאוד נפוצה במחוזותינו. למה?

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
  

הסיבה המרכזית שהתופעה לא מאוד נפוצה היא העובדה המרה אך הטבעית שאנחנו פצצות אגו ואנחנו פשוט נורא נעלבים אם עוזבים אותנו או מעזיבים אותנו. רגעי ההתעלות מעל הסיטואציה הלא נעימה הזו בודדים, וחוסמים את הדרך ל-Boomeranging איכותי וטוב בעתיד.

אז מה לעשות כדי להשאיר את הדלת פתוחה?

קודם כל, למרות הכעס, ההשפלה והעלבון – קחו אוויר ותישארו ידידותיים לסביבה. וזה אומר, שכמה שזה נשמע הזוי, אם פוטרתם - תעזרו למחליף שלכם להיכנס לתפקיד בצורה הטובה ביותר, תשאירו חומר מסודר, תזכרו שיהיה קל להאשים אתכם בחוסר סדר לאורך תקופה של כחצי שנה ואפילו יותר, ופשוט אל תתנו לזה לקרות.

 תעבירו את התפקיד באופן הכי מסודר שניתן.

בדרך כלל מי שפיטר אתכם מרגיש עכשיו לא נעים, ואם תהיו נחמדים והגונים איתו מעל ומעבר, הוא ירגיש אפילו יותר לא נעים. וזה אומר שהוא ירגיש קצת חייב לכם, אפילו אם הוא לא היה מאוד מרוצה מכם. תנו לו הרגשה שאתם מבינים את המצב ומכבדים את החלטתו מכל הלב. אם אתם כועסים מבפנים, מומלץ מאוד לפנות לפסיכולוג או למאמן אישי קרוב ופשוט לשנות את הגישה. תאמינו לי שזה אפשרי, ויותר מהכול - משתלם.

אם אתם אלה שעוזבים, תבינו – פגעתם כרגע אנושות באגו של המנהל שלכם, של ההנהלה ואפילו של הקולגות שלכם. זה אומר שאתם צריכים בחודש האחרון שלכם להיות הכי נחמדים, הכי יעילים והכי לעזור למצוא את המחליף שלכם, לטפל בלקוחות ולעזור לקולגות.

בשום אופן לא להוציא מייל שיווק עצמי מתוך הארגון ולנצל את הקשרים שלכם מהארגון לרעתו. כבר ראיתי מקרים כאלה שאנשים שהחליטו שנפרדות דרכם, הוציאו מייל שיווק עצמי לכל התעשייה. התוצאה של זה עבורכם תהיה בדיוק ההיפך ממה שאתם מנסים ליצור.

במקום, הוציאו מייל שאתם עוזבים ושתשמחו לשמור על קשר. תודו למי שעבדתם איתו, וספרו כמה החברה בצמיחה ואתם בטוחים ש-X שמחליף אתכם יעשה עבודה נהדרת. תצאו גדולים, מודים ומעריכים את הבמה שניתנה לכם, מוקירים את הלימוד שהארגון העניק לכם. זה ישתלם יותר מלכעוס ולנקום.

מה תרוויחו?

• גם אם פוטרתם ויצאתם גדולים בחודש האחרון של ההודעה המוקדמת – המנהל, שגם ככה הרגיש לא בנוח לפטר, יזכור אתכם לטובה. זה בטוח יסייע לכם לבקש ממנו המלצה.

• העובדה שתותירו רושם חיובי, משפיעה גם עליכם. אחד הכשלים הרווחים בראיונות עבודה, הוא כשתחושת המרמור והכעס על מקום העבודה הקודם עוברת בראיון. ותאמינו או לא, היא עוברת גם במסרים לא מילוליים.

• העובדה שסיימתם בטוב, תשפיע עליכם שתישאלו בראיון העבודה "למה עזבתם?" ותוכלו באותנטיות לומר שאתם מעריכים ומכבדים את כל מה שלמדתם מהמנהל שלכם, גם אם לא תמיד ראיתם את הדברים באופן דומה. תוכלו לומר, שאתם מבינים את המנהל הקודם כשהוא חשב שנכון לעבוד אחרת, כי מנקודת מבטו זה מובן, אך אתם ראיתם דברים באופן טיפה שונה והחלטתם להיפרד בגלל כיווני ההתפתחות שונים. אם תאמרו את זה באותנטיות – זה יעבור טוב את המגייס, ואז גם אם המלצת המנהל הקודם שלכם לא תהיה מדהימה במיוחד, המגייס יבין מאיפה זה בא.

• הקולגות שלכם מרגישים מבוכה כשמפטרים אתכם ועוד יותר כשאתם מתפטרים, אם תתמכו גם בהם, ותמשיכו לעזור להם – הם יעריכו את זה מאוד ומי יודע - גם מהם יכולה לבוא העבודה הבאה שלכם.

• והכי חשוב – תופעת הבומרנגינג יכולה לקרות! השארתם דלת פתוחה ולא חריץ עכור, מה שיאפשר לכם לפנות שוב לחברה או לחברה לפנות אליכם – ללא מבוכה ורגשות מעורבים.

נפרדתם בכעס? ההפסד עצום

לסגור דלת ברוע ובפראות, ישאיר אתכם כועסים. וכעס נוטה להשליך את עצמו על הסביבה. פגשתי לפני כמה ימים מחפשת עבודה שכועסת על החברה בה עבדה. החברה נסגרה והיא פוטרה אחרי עשור עבודה והמון השקעה; כששמעה מחברים שהיא נפתחה מחדש, ולא החזירו אותה לעבוד שם - הכעס החל מפעפע.

אין לה על מי לכעוס (כי המעסיק לשעבר כבר לא בתמונה) אז היא פשוט כועסת על כל העולם: על המשרות שהן לא מספיק טובות לה, ועל המעסיקים שלא חוזרים אליה, ועל זה שהיא צריכה לעבוד בלחפש עבודה, ועל המשפחה שלא תומכת לכאורה וכו' וכו'.

מרוב כעס, היא לא עושה כמעט כלום, היא בקושי שלחה קורות חיים, כי היא כועסת על המשרות, והיא לא פנתה למעסיקים באופן יזום, כי היא כועסת על מעסיקים שגורמים לה לחפש עבודה... וכשדיברתי איתה קצת, ראיתי שהיא רק כועסת על המעסיק הקודם שלה. וכשהיא הצליחה לוותר על הכעס הזה, פתאום היא יכלה להפסיק לכעוס על כל העולם, ולהתחיל לעבוד בלחפש עבודה ולמצוא משהו טוב יותר עבורה.

כמובן, שהכעס שלך על הבוסים הקודמים שלך משפיע על כל תקופת ההתראה שלך, שממילא היא תקופה רגישה ומלאת מבוכה. התקופה הזו הופכת במקום למכרה זהב שידאג לעתידך, לבור סיוטי שקשה להיחלץ ממנו עוד זמן רב אחרי שהפסקת לעבוד שם.

הריסת הקשרים עם המנהלים שלך היא בכייה לדורות – אל תטעו, בין אם תיתנו אותם למגייס ובין אם לא, הפרטים של המעסיקים הקודמים שלכם יגיעו אליהם, והם ישאלו עליך. ישראל היא מדינה קטנה וברגע אחד דרך הפייסבוק או לינדאין מגייסים מוצאים את הטלפון של המנהל הקודם שלך ומשיגים בדיוק את כל המידע שלא רצית שישמעו עליך. התוצאות חמורות ויכולות להרוס קריירות משגשגות.

נשימה עמוקה, התחברות לטוב שהיה ואתם מסודרים

אז תנשמו עמוק. ביום הראשן לפיטורים או דקה לפני ההתפטרות, תמצאו חבר או חברה טובים וספרו להם את כל מה שרע לכם על הלב. את כל הכעס תוציאו, ואז יחד עם החבר או החברה תתחילו להיזכר מה היה טוב.

בטוח יש גם הרבה טוב, כי אלו החיים: ערבוב בלתי אפשרי בין טוב ורע. תעברו להתחברות למה שטוב ואותו תקרינו ביום למחרת, לא משנה מה יגידו לכם ואיך יתייחסו אליכם. תנסו להבין את המבוכה, את חוסר האונים או הפגיעה של הצד השני, ותנשמו עמוק שוב.

הכותבת, רויטל הנדלר, היא מנכ"ל AllJobs דרושים.