שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דו"ח: ערבים ואתיופים חולים יותר - ומטופלים פחות
    נייר עמדה שהוצג היום ע"י ארגונים חברתיים חושף: ערבים חולים בסוכרת פי 2 מיהודים - אך בגלל עוניים, רבים מוותרים על תרופות. 55% מחולות סרטן השד הערביות מאובחנות מאוחר - אך לרשותן רק מכון שד אחד. ערבים מדווחים על יותר דיכאון וחרדה מיהודים, אך לרשותם רק 2 מרפאות לטיפול
    עוד עדות לחוסר השוויון בין מגזרים שונים בישראל: מנתונים שהוצגו היום (ב') במסיבת עיתונאים שעסקה בצמצום פערי בריאות בין אוכלוסיות, עלה כי לשירות האוכלוסייה הערבית בישראל עומדות רק שתי מרפאות לבריאות הנפש ומכון שד אחד; כמו כן, ישנו מחסור בפסיכיאטרים דוברי ערבית וברופאים ובעלי מקצועות פרה-רפואיים מהקהילה האתיופית.

     

    היום פורסם נייר עמדה לו היו שותפים רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח וארגוני בריאות אתיופים וערבים בנושא צימצום הפערים בבריאות. הכותבים ציינו כי חוק ביטוח בריאות ממלכתי מושתת אמנם על עקרונות של צדק ושוויון, אך אינו מתייחס לפערים בבריאות בין אוכלוסיות שונות ואינו מציע צעדים לפתרון.

      

    "העובדה ש-50% מהמשפחות הערביות הן מתחת לקו העוני משפיע על הבריאות. חולים רבים אינם רוכשים את התרופות שהם צריכים", אמר ד"ר מוחמד ח'טיב, מנהל המרכז לזכויות בריאות באגודת הגליל - האגודה הערבית הארצית למחקר ושירותי בריאות, "מהנתונים עולה כי שליש מחולי הסוכרת לא נוטלים תרופות כי אין להם כסף. אנו קוראים לביטול ההשתתפות העצמית לחולים כרוניים ולתת יותר נגישות לשירותים בפריפריה. אי השוויון קיים, השאלה היא מה עושים את זה".

     

    ברברה סבירסקי, מנהלת מרכז אדוה, מכון מחקר לקידום שוויון וצדק חברתי אמרה: "בשל הזמן להציג דרישה לממשלה ולראש הממשלה תוכנית לאומית לצמצום פערים בבריאות". היא ציינה כי ישנן תוכניות דומות במדינות אחרות ו"אין סיבה שזה לא יהיה בישראל, בעיקר כשישנו חוק ביטוח בריאות ממלכתי מזה 15 שנה וחבל שהוא אינו כולל צעדים לצמצום פערים".

     

    הערבים והאתיופים - חולים יותר

    מנייר עמדה עולה כי בנושא התחלואה בסוכרת, עולה כי שכיחות הסוכרת בקרב מקבלי קצבאות ביטוח לאומי גבוהה פי חמש מאשר בקרב יתר

    המבוטחים (כ-15% לעומת 3%).

     

    בקרב נשים ערביות, שכיחות הסוכרת גבוהה פי 2.2 לעומת נשים יהודיות ובקרב גברים ערבים המחלה שכיחה פי 1.8 בהשוואה לגברים יהודים. שכיחות הסוכרת בקרב עולי אתיופיה עומדת על 16% (לעומת 5% ו-7% אצל נשים לא אתיופיות וגברים לא אתיופים בהתאמה). לפי הנתונים, שיעור התחלואה בזמן העלייה לארץ הוא כמעט אפסי, והוא עולה בצורה תלולה בתוך עשור. בנוסף, מנתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות עולה כי שיעור התמותה מסוכרת בקרב ערבים גבוה יותר מאשר בקרב יהודים. 

     

    פקדו גדמו, מנכ"ל מרכז טנא לקידום בריאות הקהילה האתיופית, נתן גם דוגמאות לקשיי שפה ותקשורת בין רופאים למטופלים האתיופים.לדבריו, באחד המקרים פנתה אישה הרה לרופאה וביקשה להתייעץ בנושא זכויותיה בעבודה. הרופאה חשבה שהיא מעוניינת להפסיק את ההריון והפנתה אותה לעובדת סוציאלית, שם התבררה הטעות. "יש פערי הבנה ותקשורת שגורמים לסיבוכים מיותרים ואי נעימויות", אמר גדמו.

     

    באשר לסרטן השד, הנתונים מצביעים על כך ששיעורי התחלואה בקרב נשים ערביות נמוכים בהרבה מהשיעורים בקרב נשים יהודיות, אך המחלה מאובחנת אצלן בשלבים המאוחרים והקשים יותר לטיפול. אצל 55% מהחולות הערביות, לעומת כשליש מהיהודיות, מאובחנת המחלה בשלב מאוחר. ההערכה היא כי מסיבה זו שיעור ההישרדות לאחר חמש שנים מגילוי המחלה נמוך יותר אצל החולות הערביות.  

     

    שיעור הנשים המבצעות בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם נמוך ביותר מ-20% בקרב נשים ערביות בגילאים המתאימים לביצוע הבדיקה (50 עד 74). 

     

    ערבים מדוכאים יותר - אך מטופלים פחות

    בתחום בריאות הנפש, ערבים מדווחים על יותר מצוקה נפשית כמו דיכאון וחרדה, אך בפועל מטופלים הרבה פחות מאשר במגזר היהודי. הנתון מוסבר בין היתר בעובדה כי בכל המגזר הערבי קיימות רק שתי מרפאות ציבוריות לבריאות הנפש. היעד המומלץ: הכפלת נגישותם של המגזר הערבי לשירותי בריאות הנפש בתוך חמש שנים.  

     

    הארגונים השונים מציעים לממשלה לאמץ תוכנית פעולה לצמצום של 25% בפערים השונים בתחום הבריאות בטווח של חמש שנים, כאשר באמצע התקופה תתבצע הערכת ביניים של היעדים. בנוסף, הם ממליצים כי מדי שנה יוגש לכנסת דו"ח ובו תמונת מצב ויעדי פעולה בנושא הפערים בבריאות.  

     

    המלצה נוספת היא לחשוף נתונים הקשורים לפריסה גיאוגרפית של שירותי קופות החולים ופרסום נתונים על פי חתכים חברתים-כלכליים ודמוגרפיים, בין היתר במסגרת דו"חות רישום הסרטן, סקרים נוספים של משרד הבריאות ונתונים המתקבלים מקפות החולים במסגרת פרויקט מדדי האיכות. מחברי נייר העמדה אף מציעים לתמרץ את קופות החולים על טיפול באוכלוסיות שמצב בריאותן ירוד יותר ולתמרץ באופן דומה גם את בתי החולים והרשויות המקומיות.  

     

    המלצה נוספת נוגעת לביטול ההשתתפויות העצמיות לא רק בשירותי רפואה

    מונעת (מהלך שבו החל סגן השר ליצמן) אלא גם ברכישת תרופות, וכן להכשיר ולתמרץ רופאים, פסיכיאטרים ועובדי מקצועות פרה-רפואיים מהמגזרים הערבי והאתיופי. "פערים בבריאות גובים מחיר אישי וחברתי כבד בדמות תחלואה ותמותה עודפת ולכן הם מהווים בעיה לאומית הדורשת התערבות ממשלתית", נכתב בנייר העמדה. 

     

    לפי נתוני ההסתדרות הרפואית, כעשירית מתושבי ישראל מוותרים על טיפול לעצמם או לילדם ועל רכישת תרופות כאשר בארבעת העשירונים התחתונים שיעור המוותרים גדול פי 1.5 עד פי שניים. הפערים בין מרכז לפריפריה באים לידי ביטוי גם במשך ההמתנה בתור לרופא מומחה, בזמינות של יחידות להפרייה חוץ גופית ובזמינות תורים לבדיקות MRI. דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת מצא כי ישנם פערים בתוחלת החיים ובתמותת תינוקות בין המרכז לדרום. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עלייה תלולה בסוכרת. אין קשר בין המצולמת לכתבה
    צילום: AFP
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים