ישראל שמחוץ לתל-אביב
נכון, זה לא ציני, ביקורתי או מתריס, אבל לבו של אבי רט התרחב אל מול הציונות והחסד שפגש בדרום הארץ. בלעם ניסה לקלל את ישראל, ואמר "מה טובו אהליך יעקב" - והברכה התגשמה
איני יודע למה בדיוק התכוונו חז"ל באומרם "הרוצה להחכים - ידרים", אבל מה שאני כן יודע זה שהרוצה ללמוד פרקים חדשים בהתיישבות, ציונות, חסד וחלוציות כדאי לו לשים פעמיו הנגבה. אני נמצא כבר כמה ימים, זו הפעם השנייה בחצי השנה האחרונה, בסיור פרטי ומעמיק בנגב, במיוחד באזור המועצה האזורית רמת הנגב - מאזור ירוחם עד מצפה רמון, טללים, שדה בוקר, רתמים, חוות הבודדים, ועוד.
משהו טוב קורה לנגב בשנים האחרונות. אלו מאיתנו שתחום וטווח התנועה השגרתית שלהם נע בין חדרה לגדרה, יופתעו לגלות שברוך השם, הנגב לא "עוד יהיה פורח", כדברי השיר, אלא כבר עכשיו נמצא בעיצומו של תהליך מרתק. תקצר היריעה מלפרט את מכלול החוויות המדהימות שאני חווה פה, ואת המפגשים עם האנשים המקומות והפרויקטים.
כביש 6 כבר מתקרב לבאר שבע, ומקרב את מרכז הארץ לדרום. כביש 40 עובר הרחבת מסלולים - והתוצאה היא שהכול קרוב ונגיש יותר. עיר הבה"דים שמתחילה להיבנות ליד ירוחם עתידה להיות עיר שתקלוט אלפים רבים של חיילים ובני משפחותיהם, על כל המשתמע מכך לגבי דיור, תעסוקה ופיתוח הסביבה.
קיבוץ רתמים שנעזב, מחדש פניו באמצעות גרעין דתי של חבר'ה צעירים המקימים שם יישוב חדש. בשדה בוקר אי אפשר להשיג חדר פנוי. זוגות צעירים רבים ממתינים בתור להגרלת המגרשים הבאה כדי לנסות ולזכות להקים את ביתם באזור.
מיזמים של תיירות צוברים תאוצה: קילומטרים רבים של שבילי אופניים מייצרים תיירות רכיבה, המעיינות והוואדיות מייצרים תיירות טיולים ומסעות, אכסניות ובתי הארחה פזורים, בצידם של צימרים מדהימים החבויים במקומות מרהיבים, מייצרים תשתית תיירותית מרחיבת לב.
פרויקטים של התפלת מים ושל אנרגיה סולארית, כמו גם שימוש יעיל במים מליחים הנמצאים ללא הגבלה באקוויפר הנגב הופכים את הנגב לחממה של היי-טק חקלאי וסולארי. חוקרי מדבר מגיעים מכל העולם לחקור את המכתשים, הטבע, הצומח והחי בנגב.
שיא הסיור מבחינתי היה הביקור אתמול בבית השאנטי החדש והמדהים, בראשותה של מריומה קליין המיתולוגית ובעלה מיכאל. הזוג המיוחד הזה הקים מתחם חינוכי לתפארת לילדים ונוער חסרי בית. המקום החדש והמיוחד הזה, לא רחוק משדה בוקר, פשוט מדהים בכל קנה מידה - החל מהמבנים הכל-כך מיוחדים, דרך החשיבה והשיטה החינוכית, וכלה באנרגיות הרבות של האהבה ומסירות הנפש שיש לאנשים במקום כדי להציל ילדים ונוער מהידרדרות. המקום הזה הזכיר לי את בית יאנוש קורצ'אק ואת שיטתו החינוכית, הנותנת אמון בילד ומחזירה אותו לחיים של כבוד ומשמעות. אני חושב שכל הורה ואיש חינוך וחברה חייב להגיע למקום הזה ולראות פרויקט מדהים שאני עוד לא ראיתי כמותו בעולם.
רק כשבאים, ורואים את האנשים, את הילדים ואת הסיפורים, מבינים כמה יש עוד לעשות, כמה אפשר עוד לעשות, כמה אנשים טובים עושים ופועלים וכמה חסד וטוב יש בעם ישראל. אין לי ספק שאני עוד אגיע לשם כדי להתחבר יותר לפרויקט החינוכי והחברתי המדהים הזה, המשלב נוף טבעי עם נוף אנושי מרתקים וייחודיים כל כך.
להביט מקרוב
כן, אני יודע שהמאמר הזה נשמע כמו תשדיר שירות, מלא התלהבות, חסר ציניות ומפרגן. אני מעריך שאלו שמחפשים אקשן, פוליטיקה, רוע, ציניות, ביקורת וניכור ימצאו את זה מספיק באתרים ובכותרות שמסביב. טוב מדי פעם קצת לצאת ולראות דברים בפרופורציה. באמת דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
עם סיומם של הימים האחרונים שבהם אני מסתובב (אגב לא כאורח מוזמן, אלא כאנונימי לחלוטין, כך שאף אחד לא עשה לי הצגת תכלית תקשורתית), אני חש במובן מסוים שגם אני רוצה לומר בכתבה זו את מה שאמר בלעם בראותו את ישראל שוכן לשבטיו - "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל".
נכון, זה יותר אִין ויותר מושך רייטינג לכתוב על המפריד והמפלג, על אשכנזים וספרדים ועל עוד כל מיני נושאים בוערים וחשובים, אבל לעתים באמת כדאי לזכור מנין באנו, לאן אנו הולכים, ומה הספקנו, ברוך השם, לעשות ב-62 השנים האחרונות בארץ בכלל ובנגב בפרט. כדאי קצת לקלף מעלינו את כל שכבות הביקורת והציניות, לצאת קצת מחוץ לד' אמותינו הבורגניות והשגרתיות, לצאת לטבע ולשטח, להצפין ולהדרים, ולראות את מה שלעניות דעתי יהיה השלב הבא של המהפכה - הנגב עוד יהיה פורח, כמו גם הצפון, כמו גם יהודה ושומרון, כמו גם שאר מרחבי הארץ. לא תהיה ברירה לכולנו, מדינת ישראל לא תוכל להשתרע יותר מגדרה לחדרה, והפסוק "ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה" יתקיים גם בנו.
אלו היו 60 שניות ו-600 ומשהו מילים על חלוציות, אופטימיות, חסד, פיתוח, פירגון והרבה אמונה באוהליך יעקב ובמשכנותיך ישראל.
