שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מסקנה: לאף אחד לא יהיה כדאי לעכב גט

    תדע כל אשה, כמו גם כל גבר, שאם הם מעכבים בחוסר תום לב ושלא כדין את בן הזוג מלפתוח דף חדש בחייו, בתירוצים לא ענייניים ובלתי מתקבלים על הדעת, הם עלולים להסתכן בפיצוי כספי משמעותי. דעה ופרשנות בעקבות פסיקה חדשה

    באחרונה נתבשרנו על פס"ד של ביהמ"ש למשפחה בירושלים במסגרת תביעה נזיקית לפיצוי כספי בסך של מיליון שקל שהגיש התובע כנגד אשתו-הנתבעת, בגין סירובה לקבל ממנו גט חרף פסיקות בתי הדין הרבניים. ביהמ"ש לענייני משפחה פסק לבעל פיצוי משמעותי. חשיבותו של פס"ד זה היא בהיותו אבן דרך נוספת ב"מהפכה שקטה" ומבורכת המתחוללת בשנים האחרונות בדיני המשפחה הישראליים. פסה"ד מדגיש מספר עקרונות יסוד חשובים ליישום בדיני המשפחה.

     

    האשה הנתבעת במקרה זה טענה שאין מקום לתביעה מסוג זה כשמדובר בגבר תובע (להבדיל מאשה תובעת). נכון הוא שעד כה היה מקובל בבתיהמ"ש למשפחה להחמיר רק עם סרבני גט, מאחר שלכאורה נזקיהן של מסורבות הגט גדול יותר. כך למשל שוני פיזיולוגי (פגיעה באפשרות להרות) או שוני מבחינת האפשרויות ההלכתיות, כדוגמת היתר רבנים לשאת אשה נוספת הניתן לגברים, בשונה מנשים.

     

    יחד עם זאת, פסה"ד הדגיש את עיקרון השוויון בין המינים בעניין עיכוב בגט. תדע כל אשה, כמו גם כל גבר, שאם הם מעכבים בחוסר תום לב ושלא כדין את בן הזוג מלפתוח דף חדש בחייו, בתירוצים לא ענייניים ובלתי מתקבלים על הדעת, הם עלולים להסתכן בפיצוי כספי משמעותי.

     

    חיזוק עקרון השוויון

    אפשר לומר שפסה"ד הוא במובן מסוים המשך מתבקש ונדרש של התיקון לחוק יחסי ממון שעבר בכנסת רק בשנה האחרונה ומאפשר חלוקה רכושית ושוויונית בפועל של כלל נכסי הממון של בני הזוג, גם ללא ביצוע אקט הגירושין הדתי. אין עוד עיכוב יזום ומכוון של חלוקת הרכוש על ידי מי מבני הזוג ללא כל סיבה מניחה את הדעת - כולם שווים בפני החוק.

     

    עקרון השוויון בכלל, ובמיוחד בדיני המשפחה הישראליים, הוא מהעקרונות החשובים של שיטת המשפט. המערכת כולה ממתינה להמלצות ועדת שניט, ששמועות לגבי המלצותיה כבר פורסמו בכלי התקשורת . בין היתר דובר שהוועדה ממליצה לבטל את חזקת הגיל הרך הקבועה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המעניקה עדיפות מגדרית לאמהות על פני אבות לקבל למשמורתן את הילדים המשותפים. על פי הפרסומים, הוועדה גם תמליץ על חלוקה שוויונית של האחריות ההורית בין בני הזוג.

     

    נראה שפסה"ד הנוכחי הוא חלק נוסף במגמה הכוללת הרואה את בני שני המינים כשווים בחובות ובזכויות בפני החוק, אם זה בנושאים של גרימת נזק לבן הזוג האחר, אחריות לילדים או כל נושא אחר סביב התנהלות התא המשפחתי (כיוון נוסף במגמת השינוי הוא בנושא מזונות ילדים. אולי ועדת שיפמן שיושבת על המדוכה תחליף גישות מסורתיות ודתיות של אחריות כלכלית בלעדית של אבות למזונות ילדים בשוויוניות בנטל ותקדם בשורה של "כל מקרה לפי נסיבותיו" וחלוקת הנטל הכלכלי לפי קריטריונים סבירים ומקובלים של הכנסות, תנאים, רכוש וכיוצ"ב).

     

    יש מחלוקת בפסיקה של בתיהמ"ש למשפחה, האם ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין סירוב לציית לפסק דין של ביה"ד הרבני המטיל חיוב בגט. בימ"ש למשפחה הצטרף במקרה הנוכחי לגישה שקיימת זכות תביעה לפרט בגין הפרת חובה חקוקה בהקשר של הוראת סעיף 287 לחוק העונשין, גם כשמדובר על פרט התובע בגין אינטרסים שנפגעו על ידי פרט אחר, וזאת מאחר שבסופו של דבר הנורמה שמבקשים לאכוף כאן אינה בעיקרה שמירה על האינטרס של הציבור ככלל, אלא הגנה על פרט מהתעמרות בן זוגו והנזק שעשוי להיגרם לו כתוצאה ממנה. כן מצדד ביהמ"ש בגישה שניתן לתבוע על הפרת חובה חקוקה בהקשר עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, גם כאשר התביעה עניינה פגיעה של הפרט בפרט אחר. 


     

    בענין זה חשיבות נוספת לפסה"ד היא במסר המועבר למתדיינים השונים בבתיהמ"ש, גברים ונשים כאחד: אל תקלו ראש בצווים שיפוטיים, אחרת אתם עלולים להסתכן בפסיקת פיצוי נגדכם, שלא לדבר על סנקציות אחרות, לרבות בזיון בית המשפט.

     

    במקרה זה ביהמ"ש קבע שיש מקום לפיצוי גלובלי בגין נזק כללי שאינו ממוני עד ליום מתן פסק דין, בסך של 300,000 שקל ופיצויים מוגברים בסך 100,000 שקל כביטוי לחומרה בה רואה ביהמ"ש התנהגות מעין זו. אם תמשיך הנתבעת לעמוד במריה ותסרב לקבל את הגט תצטרך לשלם 4,000 שקל לכל חודש. גם בעניין זה חשיבות פסה"ד לאו דווקא בסכומים הכספיים שנפסקו, אלא ובעיקר בחירות שלקח לעצמו ביהמ"ש בקביעת הערכה לנזקים השונים שנגרמו לתובע ולהפעלת שיקול הדעת כדי לקדם אינטרס מובהק ומדיניות ראויה.

     

    המסר שצריך לדעתי לעבור בכלל לשופטי המשפחה הוא: אל תהססו לפעול באסרטיביות ובנחישות בתיקים הנידונים בפניכם, לאחר שהפעלתם תבונה ושיקול דעת. שוויון בין המינים ובפרשנות החוק , שיקול דעת, החלטיות ומהירות במתן החלטות שיפוטיות הם רק חלק מהעקרונות החשובים בדיני המשפחה, הנחוצים לנו יותר מתמיד.  

     


     

     

    עו"ד רונן דליהו מתמחה בענייני משפחה ויו"ר הוועדה לענייני משפחה של לשכת עוה"ד במחוז ת"א והמרכז.
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    המשך מתבקש ונדרש של התיקון לחוק יחסי ממון
    צילום: רויטרס
    עו"ד רונן דליהו
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים