שתף קטע נבחר

צילום: רחל נריה כהן

בגדים לא קונים במשקל

סיילים מאביסים את ארון הבגדים בפריטים מיותרים, שלא שורדים אפילו כביסה אחת. ג'וליה פרמנטו יוצאת נגד חגיגת ההנחות ומעדיפה פריט אחד טוב על אינספור פיצ'פקעס מרשתות האופנה

בישראל, מדינה בה כל סטודנט שנה ג' לרפואה אמור אוטוטו לקבל פרס נובל ולהמציא תרופה לסרטן ממש מחר, אני מעדיפה להיות זהירה עם המחמאות, פן תשחק בקרת האיכות שלי ותגרור אחריה שורה של אסונות.

 

לא רק סופרלטיבים עקרים איני מחבבת. אין לי יותר מדי סימפטיה גם לסיילים שנערכים בבוטיקים שזורקים את כל מרכולתם על דיקט ושני חמורים, ומבקשים מאיזה ילדה להדפיס שלט בוורד לרגל המאורע המשמח (שלטים שמדפיסים בוורד הם לא מראה מלבב באף הקשר). אבל בינינו - הסיבה שאני נרתעת מהסיילים האלו היא שאני פשוט לוקה בקלות מפחידה להתפתות לפיתויים שמתגלמים בסיילים האלה. ולכן, כדי לא להאביס את הארון שלי בשני קילו מזארה ("רק היום, עשרים שקל!") אני נמנעת לחלוטין מכניסה לאזורים רווי מבצעים בזמן חילופי העונות.

 

כדי שלא תאשימו אותי בשמאלנות אנטי-קפיטליסטית ורדיקלית, אספר שיש סיילים, מעטים ואיכותיים, שאני נהנית לפקוד. למרות שמעולם לא הייתי ידועה בנטיותיי הפטריוטיות המופרזות, סיילים של מעצבים ישראלים אני כן אוהבת. רובם ככולם מתקיימים בבוטיקים קטנים, ומציעים את עיצוביהם המצויינים של מעצבים מקומיים. הפריטים שם, שיקרים מאד בימים כהרגלם, יורדים מטה, לטובת חובבי הסטייל מבינינו. במקום עוד שני קילו זארה המותירים כתמי צבע, אני הולכת על מאתיים גרם של משי רך למגע, ובעיצוב מדויק.

 

אז נכון. זהו לא הקונספט המוכר והאהוב של "בעל הבית השתגע". מכאן את לא תחזרי הביתה עם שקיות מפוצצות ועשרה כרטיסי מועדון. אבל – וזה אבל גדול - כל פריט שיעשה את דרכו לארונך ואחר כך לגופך יהיה בלתי נשכח, ולא משום שהוא עשוי מלייקרה בכתום התנתקות זועק, אלא משום שהוא איכותי ויפה. אז אלו מעצבים ישראליים ואיכותיים שווה לבדוק במקום לשרוף עוד יום בקניון איילון? אז ככה:

 

ד'ה הלרז

מותג בבעלות האחים האמריקאיים-ישראלים דניה ויורם הלר. מכאן מגיעות שמלות המסיבות הכי לוהטות שיש כרגע, ואפילו לליידי גאגא יש אחת. כבוד.


לליידי גאגא יש אחת כזו בדיוק. שמלה של ד'ה הלרז (צילום: דניה הלר)

 

קרן אבידר-דבוטין

המעצבת הזו מציעה שלל עיצובים עדינים ויפים כל כך, שכל בחורה עם לב פועם (ואמא עם כרטיס) לא תוכל לעמוד בפניהם. במקום לרכוש לעצמך שלושה טי-שירטים טרנדיים עם הדפסים מתפוררים ועוד ג’ינס צמוד שכמותו יש לך כבר שלושה זהים, הכניסי לארונך חולצה מכאן, איכותית-איכותית, שתחזיק מעמד עד שתגיע יום אחד, עם קצת מזל , לארון של בנותייך.

 

שנקה בנקה

שני הררי מעצבת את בגדי הילדים הכי שובי לב שיש, והם אפילו נטולי המתיקות השילבית הנהוגה בז’אנר.

 


חמוד-חמוד. בגד לתינוק של שנקה בנקה (צילום: שני הררי)

 

שני בר

על אף חיבתי הרבה (שלא לומר - האובססיבית) לנעליים, ובניגוד למה שמקובל לחשוב, הנעלה הוא סקטור בעייתי בהחלט. הקו הדק בין "הורס" ל"הרס אותי" מתעתע ומפיל ברשתו לא מעט בחורות. להגדרה הראשונה נכנסים הדגמים של שני בר, מעצבת הנעליים השטוחות הכי ענוגות ומענגות. שווה לגהץ על איזה זוג את הכרטיס, במהלך הסייל? בהחלט

 

איפה משיגים? 

שני בר. דיזנגוף 151 ומקוה ישראל 3, תל אביב

ד'ה הלרז. קפה ביזאר, בן יהודה 150, תל אביב

קרן אבידר-דבוטין. אחד העם 126 קומה 1, תל אביב

שנקה בנקה. בוטיק 5, לינקולן 5, תל אביב

 


 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מעדיפה אותם איכותיים. ג'וליה פרמנטו ובגדים
צילום: רחל נריה-כהן
שמלת מסיבות לוהט. ד'ה הלרז
צילום: טל טרי
נשי ונאה. חולצה של קרן אבידר-דבוטין
צילום: גיגי בן ארצי
עדין ויפה. חולצה של קרן אבידר-דבוטין
צילום: גיגי בן ארצי
נוחות ושוות. נעלי סירה של שני בר
צילום: רוני כנעני
לאשה בפייסבוק
מומלצים