דו"ח: הפגיות בישראל קורסות - והכסף לא מגיע
עמותת לה"ב חושפת דו"ח חמור: למרות שהביטוח הלאומי הגדיל התקצוב לפגיות ב-5 השנים האחרונות - מספר התקנים ומספר המיטות לא גדל כלל: התוצאות בשטח - 30% מהפגים נדבקים בזיהומים. מנהל הפגייה ב"ביקור חולים": "לא כדאי להיות רופא פגים בישראל"
לפי הדו"ח, מאז 2005 ועד היום גדל התיקצוב שמקבלים בתי החולים מהביטוח הלאומי עבור לידת פגים (המוגדרים כתינוקות שנולדו מתחת למשקל של 1.75 ק"ג ושרדו מעל 96 שעות) מכ-68 אלף שקלים ל-122 אלף שקלים, לאחר שנטען כי בתי החולים "מפסידים" משום שעלויות הטיפול בפגים גבוהות מהתגמול שמתקבל מהביטוח הלאומי.
"איפה הכסף?"
אורן מלברגר, מנכ"ל לה"ב ומחבר הדו"ח, מסביר ל-ynet: "ברגע שנקבע בחוק כי יש להעביר כספים מביטוח לאומי בגין הפגים צריך להעביר את
הכסף למקום שנקבע, כלומר לפגיות. בתי החולים לא מוכנים שינהלו להם את התקציב, אבל בשביל זה יש רגולטור ויש משרד הבריאות. מאז שנת 2004 אנחנו לא רואים שינוי לא במספר התקנים ולא במספר המיטות בפגיות, אז איפה הכסף? אין דרך אחרת לשפר את מצבם של הפגים והכסף הזה ניתן כדי לשפר את מצבם".
עוד ציין כי "לידות פגים הן רווחיות לבתי החולים. הגענו למצב אבסורדי שבתי החולים, גם כשאין להם מספיק רופאים, לא מוכנים להפסיק לקבל פגים. אני מבקש מהם שישקיעו באותם פגים".
מסקנת הדו"ח היא כי שכדי לפתור את סוגיית הפגיות בישראל, יש תחילה "לתקן את חוק תקצוב יולדת של ביטוח לאומי כך שהכספים יגיעו ליעדם ולמטרתם ולא יהיו חופשיים לשימוש מנהל בית חולים לפי כלל צרכיו ורצונותיו".
תקנים חסרים, קושי בגיוס מתמחים
הדו"ח מזכיר שוב את המצב החמור בפגיות בבתי החולים בארץ. בין היתר מצוינת מצוקת כוח האדם הקשה בקרב הרופאים: רק 96 רופאים נאונטולוגים
(מומחים בטיפול בפגים) עובדים כיום בישראל. בשל מצוקת כוח האדם הקשה בתחום, כ-20% מהתקנים אינם מאויישים ובנוסף חסרים עוד כ-78 תקנים. בשל היעדר פרקטיקה פרטית ועבודה אינטנסיבית במיוחד בבית החולים, מתקשה התחום לגייס מתתמחים חדשים.
עוד עולה מהדו"ח כי כיום מטפלת אחות פגיה אחת בחמישה-שישה תינוקות ולעתים אף בשמונה. לפי המלצות ועדה שהקים משרד הבריאות (ועדת בויקס) אחות צריכה לטפל בארבעה פגים וביחידות לטיפול נמרץ ילודים ב-1.5 פגים בלבד.
עוד נטען כי ביחידות עובדות אחיות שאין להן ההכשרה המתאימה לטיפול נמרץ יילודים ולא מסומכות לתת טיפול נמרץ. רק לאחר הגעתן למחלקה הן נשלחות לקורס בסיסי בטיפול נמרץ בפגים.
"המחסור בכוח אדם סיעודי משפיע ישירות על איכות הטיפול ביילודים, והביטויים לכך הם בין היתר שיעור תמותת התינוקות במשקל נמוך במיוחד, הגבוה ביחס למדינות מפותחות בעולם, ושיעור זיהומים גבוה ביחידות", נכתב בדו"ח. שיעור הפגים שנדבקים בזיהומים בזמן האשפוז בפגיה בישראל הוא כ-30%, לעומת 20% בעולם המערבי.
"לא כדאי להיות רופא פגים בישראל"
ד"ר אילן גור, מנהל הפגיה ב"ביקור חולים" ויו"ר הקרן המזרח תיכונית לילדים במצבי סיכון מסביר כי "לא כדאי להיות רופא פגים במדינת ישראל. רופא ילדים במרפאה באותן שעות עבודה של מומחה ברפואת פגים מרוויח יותר ממנהל פגיה. במדינת ישראל יחסית לעולם המערבי אנחנו בפיגור אדיר בנושא האחיות. אחות אחת מטפלת בארבעה תינוקות, במקרה הרע בשישה-שבעה תינוקות. אם פג אחד הפסיק לנשום היא עוזבת את הפג שטיפלה בו ורצה אליו. היא לא תמיד תספיק לעשות הליך סטריליזציה מלא ועלולה להעביר זיהומים לפג השני. הזיהומים עלולים לגרום לנכות, דלקת ברקמת המוח ולפגיעה מוחית".
ד"ר שמעון שרף, מנהל בית החולים ברזילי ויו"ר איגוד מנהלי בתי החולים הממשלתיים מסביר כי התשלומים שמתקבלים מהביטוח הלאומי עבור טיפול בפגים, כמו גם התשלומים שמתקבלים מהביטוח האומי עבור לידות הם הכנסה של בית החולים, שנכנסת לקופה המרכזית ומחולקת לטובת כלל החולים. אי אפשר לתעל את הכסף הזה רק לכיוון מסוים".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד עוסק בתכנון צעדים נוספים בניסיון להתגבר על המחסור ברופאים מומחים ובמתמחים". בנושא מיטות טיפול נמרץ פגים ומיטות לטיפול מיוחד בפגים נמסר כי "בימים אלה מתקיימת התדיינות עם משרד האוצר לתוספת מיטות ותקני רופאים ואחיות".
בנושא המחסור באחיות: "משרד הבריאות הצהיר על תחום זה כתחום מועדף להכשרה על-בסיסית. אחיות מתמחות בתחום מקבלות מימון מלא להכשרתן. כמו כן, הקצה משרד הבריאות לפגיות תוספת תקני אחיות בהיקף של 125 תקנים בפריסה של חמש שנים".
לפנייה לכתב/ת 
