שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ארוחת בוקר בטבע: טיול בין עצי מנגו, ליצ'י וחיות

    מוקדם מוקדם בבוקר, למרגלות נחל עמוד, הטבע מתעורר לארוחת הבוקר: חזירי בר, שפני סלע, נשרים - וגם אם ובנה בן ה-11, הממשיכים במסעם בשביל ישראל. פרק שביעי בסדרה

    מי שהחליט שהחופש הגדול יהיה דווקא ביולי-אוגוסט, לא הגה רעיון מבריק במיוחד. ב-40 מעלות בצל ו-300 אחוזי לחות, קצת קשה לצאת לחופש ולחייך למצלמה כששלושה ילדים תלויים על הכתף. להשלים מסלולי הליכה בשביל ישראל, בנוסף, זו כבר משימה כמעט בלתי אפשרית.

     

    אבל מה לעשות - זהו הזמן שבו הילד נמצא בחופש מבית ספר, והנחישות שלו, הדבקות במטרה לסיים את שביל ישראל לפני בר המצווה, מכניעה את כל שיקולי ההיגיון שלי כאמא. לכן ארזנו את עצמנו בלילה ונסענו שוב לצפון, ובחסות קרירות החשיכה, הקמנו אוהל לחופה של הכנרת לא רחוק מהמושבה מגדל, שם עתיד היה המסלול שלנו להסתיים.

     

    בחמש בבוקר, כבר היינו בדרך לכביש 85 בפתחו של נחל עמוד תחתון, שם הסתיים הקטע הקודם שלנו בשביל. לא תאמינו, אבל אפילו מזג האוויר, יחסית לתקופה ובהתחשב בשעה המאוד מוקדמת, היה ידידותי לצועד.


    בשעת שחר, מזג האוויר עוד היה נוח באופן מפתיע (צילומים: רוית נאור)

     

    מטיילים בקניון

    ערוץ הנחל מתפתל, ומשני צידיו מתנשאים מצוקים אימתניים. המזרחי שבהם עדיין מסתיר את קרני השמש הראשונות, והנחל כולו מעט אפלולי, מה שהופך את ההליכה בו לקרירה ונעימה. קצת פחות מקילומטר נתקלנו בחזיר בר, שמצא את ארוחת הבוקר שלו על הצלע המערבית, שאור החמה הקטן כבר מאיר עליה. אולי בשל מרחק הביטחון שלקח מאיתנו או בשל טיב הארוחה, החזירון לא טרח אפילו להגניב לעברנו מבט נוסף והמשיך ללעוס בנחת.

     

    כעבור שעה וחצי של צעידה ניצבנו בפתחן של מדרגות שמטפסות לשום מקום. אין ספק, לד זפלין כבר היו כאן לפנינו. למרות הדמיון העז, מתברר שאלה הן לא המדרגות לגן העדן אלא רק גרם תלול מעל לצינור של המוביל הארצי, החולף במקום בדרכו מהכנרת למאגר צלמון. תקתוקי המצלמה גרמו לחבורה של שפני סלע, שהיו שקועים אף הם בארוחת הבוקר, לתקוע בנו מבט מלא אשמה. נסוגים בהכנעה, המשכנו דרומה בערוץ, שהופך לצר וקניוני יותר ויותר. עשרות מערות ניקדו את המצוקים המתנשאים מסביבנו, ואיתי ואני חיפשנו בהם "דמויות" או יצורים. מי ביקש שעת איכות עם הילד ולא קיבל?


    מי שעסוק בארוחת בוקר בקושי טורח להפנות מבט. שפן סלע

     

    מהר מאוד גילינו שוב שאנחנו לא לבד, כשמעלינו התקיים מטס מרהיב של עשרות נשרים שנהנו מהטרמיקה העולה מערוצו של הנחל. או.קיי. החלטנו שזהו זמן מעולה לשלוף את הסנדוויצ'ים לארוחת הבוקר, לתקוע מבט מלא פליאה ברקיע ולא לשכוח לסגור את הפה. מלכי השמים, שהיו עסוקים בהורה סוערת, חתכו את פס התכלת שמעלינו ביעף של היה מבייש טייסת קרב של חיל האוויר. מבט למראה מתחתית הערוץ עוצר הנשימה, ונפרדנו ממחול הנשרים. 


    לא רק אנחנו טיילנו בנחל באותו היום. נשרים חגים בשמים

     

    בתום ששה קילומטרים של צעידה, הגענו סוף סוף למרגלות העמוד: סלע זקוף ועצום ולמרגלותיו נביעה שצובעת את שאר הרקע בירוק של צמחיית קנים. המקום דורש עצירה נוספת, אולם מחוגי השעון האיצו בנו. אני יודעת שחסדי הקיץ הלוהט הזה, עומדים להסתיים בקרוב, ולנו יש עוד קצת יותר מחמישה קילומטרים עד לסוף המסלול.

     

    ארץ זבת חלב ומנגו

    חצינו את כביש 8077 וכעבור כקילומטר של הליכה נוחה הגענו לשרידיו של גשר טורקי עתיק. השמש כבר טיפסה וניצבה במלוא עוצמתה מעל לרכס הרי הגולן, והזיעה התחילה לטפטף לאורך הגב. שיפשפנו את העיניים טוב-טוב למראה שכאילו נשלף מספרי האגדות: מטעי מנגו עמוסים בפרי ניצבים ממול, קורצים לעברינו בכתום משכר. לא, לא מדובר בתעתועי חמסין, זה פשוט הצ'ופר של העונה.


    הפתעה מתוקה - ודביקה, אבל אסור לקטוף. איתי ועץ המנגו

     

    אין צורך אפילו לחמוס את פירות המגדלים, כי לאורך הדרך עצמה מתגלגלים כל כך הרבה פירות שנפלו מהעץ, ואנחנו מנקים מהם את האבק ועסיס מתוק של פירות קיץ ממלא אותנו במרץ עד למטעים הבאים: עצים עמוסים בליצ'י, ולא צריך לקטוף מהעצים ולהסתכן באי נעימות או עבירה, יש מספיק פירות על הקרקע.


    מהפירות שנפלו מהעץ במשך הלילה - מותר לאכול כפי יכולתך

     

    המשכנו בדרכנו דביקים ומאושרים, חולפים על פני מטעי סברס, מטעי בננות, פרדסים עמוסים בפרי ירוק ודקלים המכתרים את הכנרת, שקורצת לעברנו מצדו המזרחי של השביל. בדיוק בשלב שבו החום הפך לבלתי נסבל, הגענו לבריכת עין-נון: צל, פכפוך מים מרגיע ויותר מדי לכלוך שמטיילים השאירו במקום.

     

    הפנינה המדהימה הזאת כל כך יפה וכל כך מוזנחת, שבא לבכות. הצלחנו למצוא פינה מעט נסבלת יותר תחת עץ תאנה עצום, ואחרי מנוחה קצרה לרגליים - ממשיכים. קילומטר וחצי נוספים של הליכה קלה בטמפרטורות הבלתי-נעימות הביאו אותנו לכניסה הצפונית של מגדל. תודות לקרטיב שקנינו בקיוסק בכניסה ליישוב הצלחנו לגמוא את הישורת האחרונה של המסלול החוצה את מטעי הישוב, עד לתחנת הדלק פז.

     

    ב-10:30, לפני שעם ישראל הספיק להתנפל על האמבטיה הלאומית, כבר שטפנו את זיעת המסלול של נחל עמוד במימיה המתוקים של הכנרת. סתלבט ומנוחה שהרווחנו ביושר. מעבר לפינה ניצב, איים בגודלו העצום מצוק הארבל, שם יתחיל המסלול הבא. 


    מבט לעבר האמבטיה הלאומית, שריעננה אותנו מהלחות המעיקה

     

    גזור ושמור

    • נקודת התחלה: כביש 85 בצידו הצפוני, ליד השלט של
      שביל ישראל. יש רחבה להשאיר בה את הרכבים. החצייה לצדו השני של הכביש היא דרך מנהרה מתחת לכביש 85.
    • נקודת סיום: תחנת הדלק פז ליד הישוב מגדל, על כביש 807.
    • אורך המסלול: כ-11 וחצי ק"מ, קלים להליכה, רובם בירידה.
    • עונה מומלצת: בחורף המסלול עלול להיות בוצי מדי, ולכן הסתיו והאביב הן העונות הטובות יותר להליכה במסלול. אם מטיילים בקיץ - חובה לצאת מוקדם מאוד מפאת החום הכבד.
    • צ'ופר א': שפע מטעים בחלקו השני של המסלול: בחורף - אבוקדו ותפוזים, ובקיץ - מנגו, ליצ'י, בננות וסברס. אסור לקטוף מהעצים כי אלה מטעים פרטיים, אך מותר לאסוף מהאדמה משפע הפירות שנשמטו במהלך הלילה.
    • צ'ופר ב': הכנרת. אין כמו רחצה נעימה להסרת האבק והזיעה בתום המסלול.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    העומד מול העמוד
    צילום: רוית נאור
    מחפשים פרצופים במערות
    צילום: רוית נאור
    מומלצים