רוב העם נוהר לכנרת בקיץ, כשחם, ונעים לטבול במי האגם ולהעביר חופשה נינוחה לחופיו. איכשהו, עונות הסתיו והחורף לא נתפסות כמתאימות לנופש בכינרת וטיול בסביבה. אז נכון שכעת מומלץ קצת פחות לרחוץ במים, אבל אין זה אומר שלכנרת אין מה להציע. הטבע סביבה חי ורוחש, הנוף שב להוריק ומסלולי ההליכה מזמנים לטיילים שלל פריחה מתחדשת לצד שלכת המסמנת את סוף מחזור הטבע. והכינרת, היא שבה ומגלה עצמה בשלל צבעים נפלאים של גווני הסתיו.
אז בואו להכיר את הכנרת וסביבתה בסתיו. לא חייבים לעשות את הכל, ובוודאי שלא ביום אחד. האזור זרוע במקומות ללון בהם ואפשר להישאר בסביבה.
צילום: אייל פישר
נתחיל את מסלולנו על כביש 92, המשתרע ממעגן שבדרום הכינרת ועד לצומת יהודיה שבצפונה. שילוט מול קיבוץ האון מפנה אותנו מזרחה בדרך עפר אל אנדרטת הטייסים, שהוקמה לזכרם של שני טייסים טורקיים שטסו מדמשק
| אנדרטת הטייסים (צילום: אלעד גונן) |
לירושלים בשנת 1914, ועקב משב רוח פתאומי התרסק מטוסם במקום. האנדרטה בנויה כאובליסק מאבן גיר שמקובע על בסיס של אבני בזלת, והמקום עצמו מטופח בהתנדבות על ידי חבר קיבוץ האון, ירח פארן.
נחזור לכביש 92 ונמשיך צפונה עד לכניסה לקיבוץ עין גב, אשר נוסד בשנת 1937 במסגרת יישובי חומה ומגדל.
המתיישבים הראשונים הגיעו לכאן במשאיות מחצר כנרת. בעבר נקרא המקום א–נוקייב, שפירושו "המעלה".
לאזור עין גב ונחל עין גב יש חשיבות רבה בעולם הארכיאולוגיה. בסביבות עין גב נחפרו כמה אתרים פרה-היסטוריים המעידים על תקופה חשובה בתולדות האדם: המעבר מחיי ציידים-לקטים לחיי חקלאות. בין הממצאים מכתש ועלי, ככל הנראה הקדומים ביותר בעולם. ביולי 1948 כבשו חברי הקיבוץ את מתחם סוסיתא ששלט עליהם ולא אפשר קיום חיים נורמליים, וצה"ל אייש את המוצב לאחר מכן.
בקיבוץ יש מוזיאון דיג ייחודי, "בית העוגנים", ובו ממצאים מתרבות דייגי הכנרת מימי התנ"ך ועד ימינו. אוצר המוזיאון היה מנדל נון שטרח לאסוף את כל הממצאים. אפשר לסעוד במסעדת הדגים המפורסמת שעל שפת הים, לצפות בעופות מים, לטייל ברכבת בקיבוץ, או לשוט בכנרת.
- טלפון: 04-6658008; 054-5658006.
צילום: ליאון מינסטר
מעט לפני קיבוץ עין גב עולה כביש צר מזרחה ומוביל לגן הלאומי סוסיתא. האתר הארכיאולוגי סוסיתא נמצא על אוכף טופוגרפי, בדומה לגמלא. בתקופה ההלניסטית
נקראה העיר היפוס (פירוש השם: סוס), ותחומה הקיף מרחב גדול בדרום הרמה. אלכסנדר ינאי צירף
את העיר לממלכתו, ובשנת 63 לפני הספירה היא סופחה על ידי פומפיוס
לאימפריה הרומית והוכרה
כ"פוליס" - אחת מהדקפוליס
שבעבר הירדן. בחפירות שהתחדשו במקום בשנת 1999 נחשפו שרידים מרשימים ביותר מהתקופה ההלניסטית ומהתקופה הביזנטית,
אז נבנו חמש כנסיות והמקום שימש מקום מושבו של הבישוף.
בסוסיתא אתר עתיקות מרשים עם תצפיות נוף מהיפות באזור. העלייה ברגל לסוסיתא מפותלת אך המאמץ כדאי. בעת העלייה בשביל המפותל דרך האוכף ניתן להבחין בצד ימין בשרידי אמת המים שהובילה מים לעיר בשיטת הסיפון ממעיינות נחל אל על, מרחק של 25 ק"מ, וכן בשרידי קברים רומיים לצד שרידי המוצב הצה"לי. בחלקה המרכזי של העיר נחשף הקרדו, הרחוב הראשי שחוצה את האתר לכל אורכו.
הקרדו שחוצה את אתר סוסיתא (צילום: אייל פישר)
בעת רעידת האדמה שפקדה את האזור בשנת 749 לספירה, נפלו רוב העמודים שבקרדו ובכנסיות לכיוון דרום, דבר המעיד על תזוזת צדו המזרחי של השבר הסורי-אפריקני
לכיוון צפון, בניגוד לצדו המערבי של השבר, הנע דרומה (בבית שאן נפלו העמודים צפונה). כן נחשף במקום "קליבה" - מבנה ששימש מקדש לפסל הקיסר בפורום הרומי ובכנסיות הביזנטיות.
אתר סוסיתא שימש עמדת תצפית בשולי הרמה מעת כיבושו על ידי חברי עין גב בסיוע תושבי עמק הירדן ועד מלחמת ששת הימים.
נחזור לכביש 92 ונרד חזרה דרומה עד לצומת T עם כביש 98, שאתו נמשיך מזרחה עד לעלייה אל רמת הגולן. נפנה צפונה ונעלה עד הפנייה לעין אפיק אשר מדרום לקיבוץ אפיק.
עד מלחמת ששת הימים היה במקום כפר סורי גדול ששמו "פיק", שננטש על ידי תושביו עם פרוץ המלחמה. קרוב לוודאי שבימי בית שני היה שם היישוב היהודי אפיק. במקום התגלו משקוף ועמוד מבית כנסת קדום. על המשקוף מופיע תבליט של מנורה ושופר, סמלים יהודיים מובהקים, ועל העמוד חקוקה הכתובת העלומה: "אנא יהודה חזאנה" שפירושו: אני יהודה החזן.
בכניסה לשמורה יש הסבר ושילוט עבור מסלול הליכה רגלי קצר או ארוך. המסלול עובר בין מעיינות מים מתוקים הנובעים כל השנה, כאשר שרידי היישוב העתיק מבצבצים מבין עצי התאנה. אנו ממשיכים לקיבוץ אפיק. מסלול הליכה רגלי היקפי עובר למרגלות הקיבוץ ונכנס פנימה בצדו הצפוני עד לנקודת התצפית לעבר הכינרת.
צילום: ליאון מינסטר
נמשיך עד צומת אפיק ונפנה בכביש 789 לכיוון היישוב בני יהודה. היישוב הקהילתי בני יהודה עלה על הקרקע בשנת 1971 ובו כ–900 תושבים. מערבית לו המושב גבעת יואב, אשר ממנו יוצא כביש מערבה לעבר שרידי היישוב הישן בני יהודה.
סיפורו של היישוב הישן מתחיל בשנת 1887, עת נרכשו אדמות הכפר ביר-א-שקום על ידי אגודת בני יהודה מצפת, שנתמכה בידי אגודות יהודיות מהגולה כפי שהיה מקובל באותם ימים. בשנת 1898 התיישבו משפחות אחדות במקום, אך דרכן לא צלחה. בשנת 1906 נעשה נסיון התיישבות נוסף, אך ההסגרהעות'מאני הנוקשה
ומחלות שפרצו במקום חייבו את המתיישבים לנטוש את היישוב. עד 1920 נעשו ניסיונות ליישב מחדש את המקום אך הוא ננטש לבסוף על ידי המשפחה האחרונה שנותרה, משפחת ברנשטיין, לאחר שאבי המשפחה נרצח. רק אחרי מלחמת ששת הימים, כשכבשה ישראל את רמת הגולן, שב המקום ויושב.
צילום: ליאון מינסטר
נמשיך לאורך הכביש המערבי של הכנרת עד לפניה לחוקוק, שם נוכל לבקר במצודת חוקוק – מרכז תיירות חינוכי המעביר למבקרים חוויה של ראשית ההתישבות באזור עשיר בממצאים, החל מהאדם הקדמון, הכפר חוקוק בימי מרד בר כוכבא ועד ימינו (טלפון: 04-6799840). נחזור לכביש ונמשיך דרומה עד לכניסה לקיבוץ גינוסר.
קיבוץ גינוסר
נוסד בשנת 1937 על ידי גרעיני נוער ועולים מגרמניה, ושימש בסיס פעולה של הפלמ"ח וההגנה. שמו של הקיבוץ נלקח מיישוב שהיה במקום בימי בית שני. בית יגאל אלון
הוא מבנה המשמש מרכז חינוכי לתולדות ההתיישבות בגליל ולפועלו של יגאל אלון, שהיה חבר הקיבוץ, מפקד הפלמ"ח ושר בממשלה. לב הבית הוא מוזיאון אדם בגליל שעוצב ברוח אישיותו המיוחדת של יגאל אלון. כמו כן, הוקצה אגף מיוחד לסירה שנמצאה על גדת הכנרת בשפל של שנת 1986, והיא ככל הנראה מתקופתו של ישו.
מצוק הארבל (צילום: דייויד לנדיס)
נמשיך בכביש המוביל לטבריה ונפנה ימינה במושבה מגדל. כל מי שקרא את ספרו של דן בראון "צופן דה וינצ'י", ימצא ודאי עניין בתחנה זו. הביקור במושבה יכול להשתלב עם סיום מסלול הארבל
או בהמשך הנסיעה דרומה מצפון לכנרת. המושבה שהוקמה בשנת 1909 הייתה בתחילת דרכה חווה חקלאית, עברה לא מעט תהפוכות בשנותיה הראשונות. חלק ממנהיגי היישוב היהודי דאז עברו בהכשרתם דרך המושבה - יוסף טרומפלדור, מנחם שינקין, צבי ש"ץ, וא.ד. גורדון. ברחוב המייסדים ניתן עדיין לראות אחדים מבתי המושבה המקוריים.
על פי המסורת הנוצרית, מגדלא היה יישוב דייגים על שפת הכנרת. המסורת מספרת על מרים המגדלית,
מתלמידותיו של ישו, שהיתה אחת משלוש הנשים שנכחו בעת צליבתו של ישו ובעת תחייתו, ויש הטוענים שהיו לה קשרים רומנטיים עמו.
צילום: אייל פישר
- חלקה השני של הכתבה יפורסם בשבוע הבא
