הרפורמה בהשכלה הגבוהה: עוד 30% לתקציב

התוכנית הרב-שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה יוצאת לדרך. במסיבת עיתונאים בירושלים הציגו הבוקר (יום ד') שר החינוך גדעון סער, שר האוצר יובל שטייניץ ויושב ראש הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג, את התוכנית הרב-שנתית, שבמסגרתה תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה יגדל ב-30 אחוז - תוספת של שבעה וחצי מיליארד שקלים סך הכל בשש השנים הבאות.

"זה רגע מרגש מאוד עבורנו", אמר פרופ' טרכטנברג, "לרגע הזה פיללנו שנים רבות". התוספת תגדל בהדרגה, מ-767 מיליון שקלים בשנה הראשונה ועד ל-2 מיליארד ושלושים מיליון בשישית. פרופ' טרכטנברג הזכיר "בשביל הפרופורציה" את החלטת שר הביטחון, אהוד ברק, לרכוש עשרים מטוסי F-35 תמורת עשרה מיליארד שקלים.

טרכטנברג, סער ושטייניץ. "מוצר טוב יותר לסטודנטים" (צילום: נועם מושקוביץ)

"אנחנו לוקחים את הקיצוץ בביטחון ומעתיקים 40 אחוז ממנו לרפורמה בחינוך ולהשכלה גבוהה", אמר שר האוצר שטייניץ. "אנחנו נוסיף מיליארד ו-300 מיליון שקלים להשכלה הגבוהה מעבר לגידול הטבעי". לדבריו, התוספת לא היתה מתאפשרת ללא קיצוץ של פחות מ-3 מיליארד שקלים מהתוספת לתקציב הביטחון. 

רציתם פיזיקה? תקבלו גם היסטוריה 

"ההצלחה הכלכלית של ישראל, שהיא הצלחה מאוד מרשימה, מבוססת בעיקר על ההון האנושי - וההון האנושי ברמה הכי גבוהה מבוסס בראש ובראשונה על מערכת ההשכלה הגבוהה", הסביר שטייניץ. "עוד כשהייתי באקדמיה הגעתי לתובנה שההשכלה נדרשת לרפורמה אמיתית שתצעיד אותה קדימה. אני מוכרח לומר, ממבט של האוצר, כבר משנת 2000 אנחנו נדרשים לשנות את התקצוב".

לדברי שטייניץ, "הרפורמה הזאת היא למען המדינה ולמען הסטודנטים, הסטודנטים יקבלו הוראה ברמה יותר גבוהה. המוצר שסטודנט יקבל בסוף שלוש שנות לימוד או שש שנות לימוד יהיה מוצר יותר טוב ויותר איכותי, שיוערך יותר בארץ ובעולם". הוא הוסיף כי "הרעיון כאן הוא להכניס תזזית. להכניס את האוניברסיטאות והמכללות לתזזית, לתחרות על מצוינות, גם במחקר וגם בהוראה".

רוצים להכניס את המוסדות לתזזית. סער ושטייניץ (צילום: נועם מושקוביץ)

שר החינוך, גדעון סער, אמר כי "אחד הדברים שמדינת ישראל עומדת בהם טוב לעומת מדינות אחרות היא מידת הנגישות להשכלה הגבוהה לכלל האוכלוסיה. אנחנו רוצים, לצד חיזוק הנגישות, לחזק את המוסדות, לאפשר גיוס סגל צעיר ואיכותי, לאפשר לתחזק תשתיות של מחקר והוראה, לאפשר מכסות של תוספות סטודנטים בדגש על מוסדות בפריפריה ובירושלים".

סער סיפר כי במסגרת הרפורמה יוקצבו חצי מיליארד שקלים להנגשת השכלה גבוהה לחרדים ולערבים. פרופ' טרכטנברג סיפר על תוכנית ללימודי העשרה במוסדות, שבמסגרתה יינתנו שיעורים מעבר לתחום הספציפי שבו לומד כל סטודנט. "הדבר הזה מאוד מאוד יעצים את מדעי הרוח. הנקודה היא שהתחום הזה מאוד מצטמצם ואנחנו רוצים לפתוח את מדעי הרוח לכולם. לא יכול להיות שמי שלומד פיזיקה ומתמטיקה לא ייחשף להיסטוריה".

"מקווים להגיע להבנות עם הסטודנטים" 

הצדדים דנו בחודשים האחרונים בסוגיות הנוגעות לסטודנטים ומערכת ההשכלה הגבוהה ובהן איכות מחקר והוראה, מערך סיוע לסטודנטים ושכר הלימוד. אתמול דווח כי שכר הלימוד באוניבירסטאות יישאר על כנו, ויעמוד בשנת הלימודים הבאה על 9,521 שקלים לתואר ראשון ו-12,866 שקלים לתואר שני.

בחודש שעבר פוצץ המשא ומתן על-ידי הסטודנטים בשל סירובם להעלאת שכר הלימוד ל-20 אלף שקלים. באוצר הכחישו כי דרשו להעלות את שכר הלימוד לסכום כזה, וטענו כי הסכום קרוב יותר ל-14 אלף שקלים.

במסגרת המו"מ, הסכימו נציגי הסטודנטים להעלאת שכר לימוד - ועוררו בכך לא מעט ביקורת בקרב

אגודות סטודנטים.

אולם הדיונים הופסקו לגמרי על-ידי נציגי הסטודנטים, בגלל שתי נקודות מחלוקת עיקריות: שכר הלימוד, ודרישת הסטודנטים למנות נציג מטעמם בוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), כדי שיוכל לפקח מקרוב על העברת הכספים במערכת.

שר החינוך אמר היום במסיבת העיתונאים, בתשובה לשאלת ynet, כי שכר הלימוד לא ישתנה באופן חד-צדדי בשלוש השנים הקרובות. "אני מאמין שנצליח להגיע להסכם לפני תום התקופה הזו", אמר. שטייניץ הוסיף כי הוא מקווה להגיע להבנה עם הסטודנטים בחודשים הקרובים.

בתוך כך, ח"כ אלכס מילר, יו"ר שדולת הסטודנטים בכנסת, אמר כי "הן האוצר והן ציבור הסטודנטים מפספסים הזדמנות היסטורית למהפכה ממשית ולהבראת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. כמי שעודכן בכל פרטי המשא ומתן אני יודע שההסכמות גברו על הפערים המצומצמים ולכן אני קורא לכל הצדדים לשוב לשולחן הדיונים ולהסכים על רפורמה אמיתית ומקיפה לפני ההצבעה הקרובה על התקציב שתקפיא את המהלך לשנתיים הקרובות".