ירושלים: נחשף קופידון בן 2,000 שנה
אבן בת אלפיים שנה שהתגלתה בחפירות בירושלים, נושאת את דמותו של קופידון, אל האהבה במיתולוגיה הקלאסית. האבן היקרה הייתה חלק מפולחן האבל הרומי, והזכירה לרומאים שהמוות אורב מעבר לפינה
אבן רומית יקרה (גמה) בת כ-2,000 שנה הנושאת את דמותו של קופידון, נמצאה בחפירות ארכיאולוגיות בחניון גבעתי, בשטח הגן הלאומי סובב חומות ירושלים.
החפירה נערכה מטעם רשות העתיקות וממצאיה יוצגו יחד עם ממצאים נוספים מהשנה החולפת בכנס "מחקרי עיר דוד" ה-11, שיתקיים ביום רביעי הקרוב.
אורך הגמה 1 ס"מ ורוחבה 0.7 מ"מ. ד"ר דורון בן עמי שניהל את החפירה יחד עם יאנה צ'חנוביץ, מתאר את האבן: "היא עשויה שתי שכבות של אבן שוהם. השכבה העליונה, שעליה גולפה דמותו של קופידון, בעלת גוון כחול שבולט על רקע צבעה החום-כהה של השכבה התחתונה.
צידה האחד הוכנס אל תוך מסגרת המתכת של התכשיט בו שובצה האבן, ככול הנראה עגיל.
ידו השמאלית של קופידון מונחת על לפיד הפוך המסמל את חידלון החיים. נוצות כנפיו מרומזות על ידי מספר חריטות, פניו עגולות ומלאות ושערו מתולתל".
אבן הנושאת את דמותו של קופידון (צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות)
לדברי ד"ר בן עמי, הממצא תורם תרומה משמעותית להבנת האופי המיוחד של התקופה הרומית בירושלים, ומלמד על מנהגי האבלות באותם זמנים:
"אבן שיבוץ זו היא מטיפוס המוכר בכינויו 'ארוס המתאבל' והיא נמנית עם קבוצה של מוטיבים חזותיים הקשורים בעולם דימויים של מנהגי אבלות", מסביר ד"ר בן עמי. "תכשיטים הנושאים מוטיבים אלו, כגון עגילים וטבעות, לא נענדו בהכרח בטיקסי אבלות, אלא שימשו כ 'memento mori' - מעין תזכורת להיותם של החיים בני חלוף".
לפנייה לכתב/ת 
