למה הן חוששות מביה"ד הרבני? כתובה טובה
באחרונה חייב בית הדין הרבני בעל שבגד באשתו לפצות אותה בדמי כתובתה - מיליון שקלים. מנסיונה של עו"ד נאוה סרף-הרשקוביץ, דווקא בבית הדין הרבני יכולה אשה לקבל פיצוי על עוגמת הנפש והפרת חובות הנישואים של בעלה כלפיה
סרף-הרשקוביץ, עורכת דין המתמחה בדיני משפחה ומגשרת, היא חילונית הסבורה שיש להתוות מסלול חלופי לחוק שיפוט בתי דין רבניים הקובע שהדין האישי יחול על נישואים וגירושים של בני אותה עדה דתית, גורסת שבנקודה משמעותית אחת, אותו חוק דווקא יכול להגן על האשה, אם רק תלמד להשתמש בו נכון. מנסיונה, דווקא בבית הדין הרבני יכולה אשה הנמצאת בהליך גירושים קשה ומתיש לקבל פיצוי על עוגמת הנפש והפרת חובות הנישואים של בעלה כלפיה. זאת באמצעות שטר כתובה, שרובנו רואים בו שטר טקסי בלבד.
לבתי הדין הרבניים הוגשו תביעות רבות למימוש הכתובה ע"י נשים שנזנחו על ידי בעליהן. לפעמים מתרברב הבעל בעת החתימה ומתפאר בסכום דמיוני וגבוה המגיע למיליוני שקלים, מבלי שלוקח בחשבון שזהו אקט משפטי לכל דבר. בפועל נפסק בבתי הדין הרבניים, כי כתובה מוגזמת לא תשולם, אלא סכום הנע בין 36,000 ל-120,000 שקל, בכפוף לממוצע ההכנסה השנתית.
למרות זאת, באחרונה פסק בית הדין הרבני האזורי בחיפה שבעל שבגד באשתו והוכח כי הינו בבחינת בעל נואף ישלם לה סך של מיליון שקלים. הכיצד?
עוד מקרה שמביאה עו"ד סרף-הרשקוביץ: מיכל נישאה לשאול (השמות בדויים) בגיל 24 לאחר סיום מדרשה להוראה. לאחר שנת עבודה אחת, מצאה עצמה בהריון והחליטה להתמסר לגידול הילד.במשך השנים נולדו לבני הזוג עוד שלושה ילדים. בעלה עשה חיל בחברה שבבעלותו. לאחר 25 שנות נישואים הודיע לאשתו שברצונו להתגרש עקב אהבה חדשה שמצא. שאול הגיש בבית הדין הרבני תביעה לגירושים בה כרך את כל ענייני הרכוש של בני הזוג. מיכל נאלצה להתמודד מול תביעות משפטיות, ועוד ב"אכסניה" הנוטה לצד הגבר. אבל שאול היה נדיב בעת טקס הכלולות וכתב סכום בשיעור מיליון וחצי שקל. לאחר מאבק משפטי ארוך, לרבות חקירה כלכלית על מלוא הנכסים ששאול צבר במשך חיי הנישואים ומיכל לא ידעה עליהם, זכתה מיכל במחצית מכלל הזכווית שצברו בני הזוג במהלך הנישואים ובסכום הכתובה בהליך איזון המשאבים.
"הכתובה היא כלי חשוב לאשה בעת גירושיה, ועליה לעשות בו שימוש מושכל כדי שהסכום הרשום בה יהווה סכום משמעותי ובעל משקל בפתרון סכסוך עתידי, אם יתגלע כזה", אומרת עו"ד סרף-הרשקוביץ ומוסיפה: "לא אחת סכום הכתובה יהווה עבור האשה בסיס להתחלת חייה לאחר הגירושים, והרי זה עיקר מטרתו של שטר הכתובה – להוות ביטחון סוציאלי לאשה".
