תשובה היסטורית: סיור בבתי הכנסת העתיקים

ביום כיפור פקדו המוני בית ישראל את בתי הכנסת בזמן התפילה הכי חשובה בשנה, ובסוף חג הסוכות, בשמחת תורה, יחגגו את התחלת קריאת התורה מחדש. קריאת התורה ולימוד המצוות היו הפעולות העיקריות שנעשו בבית הכנסת מיום המצאתו, בימי הבית השני, לפני כ-2500 שנה. כמו בימינו, בית הכנסת היה מקום התכנסות הקהילה והתנהלו בו גם אירועי חולין, אולם נוסחי התפילה וייעודו של בית הכנסת כבית תפילה התפתחו עם הזמן.

מה ראה היהודי המסור כשנכנס לבית הכנסת בעת העתיקה? מבנה גדול ממדים מאבן מקומית, מהודר ומעוטר, לרוב מחולק לאגפים על ידי עמודים המחזיקים גג, או קומה שנייה. צמוד לקיר הפונה לירושלים היתה במה, עם גומחה מכובדת לארון הקודש, ולצדה מושבים של נכבדי הקהילה. למתפללים האחרים היו טריבונות לישיבה באגפים. רצפות פסיפס, שהיו באופנה בימי הבית השני ואחר כך, ביטאו פאר ועושר והשתלבו ברבים מבתי הכנסת.

בולטים בהקשר זה הם בתי הכנסת בחמת טבריה, בית אלפא ועין גדי, לצדם מפליאים ביופיים עיטורי החיות על משקופי בית הכנסת בכורזים. גם אם הממצאים מעוררים לעתים יותר שאלות מתשובות, כנראה שקיר האבן, העמוד, פיסת הפסיפס, וספסלי הישיבה הם מה שנשאר כדי לעזור לנו לדמיין איך התנהלו הקהילות היהודיות הקדומות בארץ ישראל.

גן לאומי ברעם

ליד הכפר המרוני (נוצרי-לבנוני) הנטוש בירעם נמצאים שרידי בית כנסת מן המאה החמישית שהתגלו ברובם כפי שהם עומדים כיום, במצב שימור מצויין, זכר ליישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד. החזית המפוארת, המוכרת כשלמה ביותר שנמצאה בארץ ישראל, פונה דרומה לירושלים וסגנונה קצת זר ליהדות ומתאים למקדשים פגניים, מה שהביא את החוקרים למסקנה כי החזית הובאה כפי שהיא ממבנה ציבורי אחר וגוירה כאן בברעם.

ברעם: זכר לתקופת המשנה והתלמוד (צילום: חנן ישכר)

באולם התפילה נמצאים עמודים וספסלי ישיבה ואחרי הגשמים, כשהנוף מסביב מתחיל להיצבע בירוק, המקום פסטורלי ביותר ואף מיסטי.

• כניסה: בתשלום
• התאמה לנכים: שירותי נכים, גישה נוחה, מסלול מותאם לעגלות נכים
• זמני פתיחה: א-ה, שבת וחג 17:00-08:00; ו' וערבי חג 15:00-08:00
• טל': 04-6989301
• פרטים נוספים: באתר
  

חורבת שמע

בית-הכנסת כאן נחבא מעין המטיילים ההולכים בשביל הסמוך (שביל ישראל) ועל כן הוא תמיד הפתעה נעימה. המבנה הוקם במאה השלישית, נחרב, הוקם מחדש, ונחרב סופית במאה השישית. המקום אינו אתר מוסדר, הוא קצת עזוב, אך בכך גם קסמו. יש מדרגות שהשתמרו יפה, המובילות למתחם בית- הכנסת. עמודים רבים עדיין כאן, זכר למבנה הבסיליקה, ובקירו הדרומי של בית- הכנסת עולות שתי מדרגות לבמה, שם הוצב כנראה ארון הקודש.

חורבת שמע: הפתעה נעימה ליודעי ח"ן בלבד (צילום: חנן ישכר)

בצפון המבנה ניצב שער שני עם משקוף מעוטר במנורה בת שבעה קנים. ליד שרידי בית הכנסת נמצא מאוזוליאום גדול וריבועי שמזוהה עם קברי שמאי הזקן (כן, זה מבית שמאי) ואשתו.

• כניסה: חופשית
• פרטים נוספים: באתר
  

חורבת נבוריה

בתוך יער ביריה, היער הגדול ביותר בגליל, מתחבאת בין העצים חורבה מעניינת. העמודים הרומיים מסגירים רק חלק מתולדות המקום שההתיישבות בו החלה בתקופת בית ראשון.

נבוריה: חורבות מתקופות בית ראשון (צילום: יאיר זיידנר)

מבנה זה הוא שריד לבית הכנסת של יישוב יהודי קדום שהתקיים עד המאה השביעית. המבנה שוחזר היטב ובולט בלובן אבן הגיר שלו. מומלץ להתהלך בשקט בין העמודים ולתפוס רגע קט של שקט, אולי רגע של חשבון נפש.

• כניסה: חופשית
• פרטים נוספים: באתר
  

פארק קצרין העתיקה

משתי קומותיו של בית הכנסת של קצרין העתיקה נותרה רק קומה אחת, אך מספיק להתבונן בה כדי לקבל מושג על חשיבותו ועוצמתו של המבנה שהוקם במרכז הכפר. בית הכנסת פעל בין המאות הרביעית והשמינית, וכמות נכבדת של עמודים עם כותרות יוניות שרדו והועמדו מחדש.

פארק קצרין: פעל בין המאות הרביעית והחמישית (צילום: יעל צור)

השרידים שוכנים בתוך פארק שלם המשחזר את החיים בתקופת התלמוד ומפיח חיים בממצאים הארכיאולוגיים שנחשפו בכפר יהודי מהתקופה.

• כניסה: בתשלום
• זמני פתיחה: א-ה 16:00-09:00; ו' וערב חג 14:00-09:00; שבת וחג 16:00-09:00
• טל': 04-6962412
• פרטים נוספים: באתר
  

גן לאומי כורזים

השריד הבולט של היישוב היהודי כורזין הוא בית כנסת שנבנה מאבני בזלת בסוף המאה הרביעית לספירה. המבנה הצופה על הכנרת מצפון, מעוטר בגילופים מרשימים של דמויות אדם, חיות וצמחים. עיטורים מסוג זה זרים ליהדות בדרך כלל, אך יפים לעין. השחזור שנעשה כאן כלל גם שער כניסה מהודר, עם גגון משולש (גמלון) יפה מעל.

הממצא הבולט שהתגלה בבית הכנסת הוא כורסה מאבן בזלת, ששימשה כנראה למושב מכובדים ועליה מופיעה כתובת בארמית: "זכור לטוב יודן בן ישמעאל שעשה את הסטיו הזה ומדרגותיו מרכושו. יהי לו חלק עם הצדיקים".

באתר מוצג העתק של הכורסה, בשביל המקור תצטרכו להגיע למוזיאון ישראל המחודש. בסמוך לבית הכנסת שוחזרו מקווה טהרה, שני בתי מגורים ובית בד ובין העתיקות אולי תתפסו שפני סלע במרוצם.

• כניסה: בתשלום
• זמני פתיחה: א-ה, שבת וחג 17:00-08:00; ו' וערב חג 16:00-08:00
• טל': 04-6934982
• פרטים נוספים: באתר
  

חורבת ארבל

עוד לפני שער הכניסה לשמורת הטבע ארבל פונים ימינה לחניון ועוקבים אחר שביל מסומן ירוק. אין ספק, אבותינו ידעו היכן להתמקם. בית הכנסת הוקם במקום פסטורלי עם נוף למפתח עמק נחל ארבל, העובר בין מצוקי הר ארבל מימין והר ניתאי משמאל. בית הכנסת בנוי אבני גיר שהיו חריגות נוכח אבן הבזלת המקומית באזור, ובגלגולו הראשון הוקם במאה הרביעית.

חורבת ארבל: הוקם כבר במאה הרביעית (צילום: יאיר זיידנר)

שער הכניסה מהודר ונחצב מאבן ענקית אחת, ואחרי שנכנסים דרכו מסתכלים שמאלה, כלפי כיוון התפילה, כיוונה של ירושלים, כיאה לבית כנסת גלילי. בקיר הדרומי השתמרה יפה גומחה שכנראה היתה מקומו של ארון הקודש וכמה עמודים הורמו כאן מחדש, מעניין במיוחד העמוד בחתך לב.

• כניסה: חופשית
• פרטים נוספים: באתר
  

גן לאומי חמת טבריה

בחמת טבריה נובעים 17 מעיינות חמים שהתפרסמו בזכות סגולותיהם הרפואיות כבר בתקופה הרומית-ביזנטית. הטורקים, 1,500 שנים מאוחר יותר, לא אכזבו בכל מה שנוגע לבתי מרחץ והקימו מקום לדוגמא באמצע המאה ה-19. בימינו, מזינים המים החמים את בריכות המרפא של חמי טבריה הנמצאים ממול.

המעיינות שמזינים את חמי טבריה (צילום: יאיר זיידנר)

בצמוד למעיינות נתגלו שרידי העיר חמת הקדומה. בין השרידים התגלה בית-כנסת עתיק שרצפת הפסיפס שלו השתמרה באופן יוצא דופן ונחשבת לרצפת הפסיפס הקדומה ביותר בבתי הכנסת בארץ. מלבד גלגל מזלות מרשים ובו ציורים וכיתוב עברי מהמאה הרביעית לספירה, אפשר לזהות שתי מנורות וסמלים נוספים לזכר בית המקדש. מרגש לדעת שבית הכנסת הזה פעל בתקופה בה ישב הסנהדרין בטבריה. עם השנים עבר בית הכנסת שינויים ותוספות.

• כניסה: בתשלום
• זמני פתיחה: א-ה, שבת וחג 08:00-17:00; ו' וערב חג 15:00-08:00
• טל': 04-6725287
• פרטים נוספים: באתר
  

גן לאומי בית אלפא

ראשית יש לעשות מעט סדר גיאוגרפי: הגן הלאומי בית אלפא ממוקם בקיבוץ חפציבה ולא בבית אלפא הסמוך כמצופה משמו. גודלו מעט יותר משטח רצפת הפסיפס המרשימה שבמרכזו, קטן וקומפקטי. הפסיפס, גולת הכותרת של בית הכנסת העתיק, הורכב במאה השישית לספירה במבנה, שמבחינה אדריכלית דמה למבני כנסיות מהתקופה הביזנטית.

הגן הלאומי בבית אלפא. מבנה שמזכיר כנסיות ביזנטיות (צילום: אתר מפה)

אמנם הרמה האמנותית של הפסיפס אינה גבוהה, אבל השלמות שבה השתמר והסצינות התנ"כיות המובאות בו לחיים בהחלט מעוררות התפעלות וירגשו כל יהודי. הסרט המוקרן יעזור לכם להבין את החשיבות ויפנה את תשומת לבכם לשיאים כמו גלגל המזלות עם סמלי החודשים ושמותיהם בעברית ובארמית, ותיאור עקידת יצחק.

כניסה: בתשלום

זמני פתיחה: א-ה, שבת וחג 17:00-08:00; ו' וערבי חג 15:00-08:00

טל': 04-6532004

פרטים נוספים: באתר

גן לאומי עין גדי

בית הכנסת, שהיה במקור בעל שתי קומות, נבנה בעין גדי במאה השלישית לספירה, שופץ והורחב במאה הרביעית ונשרף מסיבה לא ברורה במאה השישית. גם כאן, כמו בבית אלפא, רצפת הפסיפס היא עיקר הסיפור. ברצפה הצבעונית נשזרו חמש כתובות בעברית, ביניהן אילן היוחסין התנ"כי מאדם ועד יפת, רשימת המזלות והחודשים וכתובת המשביעה את הקורא על שמירת סוד היישוב.

כתובות פסיפס שמספרות על אדם וחווה. עין גדי (צילום: יאיר זיידנר)

יש חוקרים המשערים שסוד העיירה הוא תהליך הפקת בושם האפרסמון, אשר עין גדי הייתה ידועה בו בימי קדם. על רצפת הפסיפס אפשר לזהות גם טווסים וציפורים אחרות וסמלים יהודיים כמו מנורה. בחפירות התגלו ממצאים רבים עם ערך רב, ביניהם מטמון של 5,000 מטבעות שהיה חבוי בסמוך לגומחת ארון הקודש, אולי קופת בית הכנסת. חם כאן מאוד, אבל לפחות יש צל מיריעות האוהל שנפרשו ממעל.

• כניסה: בתשלום
• זמני פתיחה: א-ה, שבת וחג 08:00-16:00; ו' וערב חג 08:00-15:00
• טל': 08-6584285
• פרטים נוספים: באתר
  

גן לאומי מצדה

בית הכנסת במצדה אינו שכיית חמדה ארכיטקטונית, אך נבחרת בתי הכנסת העתיקים לא תהיה שלמה בלעדיו. בימי הורדוס שימש המבנה כאורווה ועם הגעת המורדים היהודים הוסב לבית כנסת, אחד מהקדומים ביותר המוכרים לארכיאולוגיה הארץ ישראלית, ולקח חלק בדרמה הגדולה שארעה על ההר בשנת 73 לספירה. יש ספסלי אבן ששמשו את המתפללים וקו שחזור ברור שמפריד בין מה שהתגלה במקור למה שהתווסף במהלך השחזור.

ביה"כ במצדה שימש כאורווה בימי הורדוס (צילום: חנן ישכר)

בתוך בורות, ברצפת החדר הצמוד לאולם התפילה, נמצאו קלפי עור ועליהם חזון העצמות היבשות מספר יחזקאל. דבר מצמרר, כשחושבים על מאבקם של המורדים על תחיית עצמאותם כעם, כמעט כמו המשאלה המתוארת בחזון להפוך עצמות יבשות לגוף בשר ודם עם רוח חיים. כיום, לאחר שהוכנסו לארון הקודש ספרי תורה, חודש השימוש בבית הכנסת באירועים מיוחדים, כמעט אלפיים שנה אחרי שחרב.

• כניסה: בתשלום
• זמני פתיחה: א-ה, שבת וחג 17:00-08:00; ו' וערב חג 15:00-08:00
• טל': 08-6584207/8
• פרטים נוספים: באתר
  

• היכנסו לאתר מפה להמלצות נוספות לחגים