הציוץ של ראניה, הסיוט של חמאס

המלכה הירדנית ראניה אינה מצייצת בשבוע האחרון בחשבון הטוויטר שלה, שלו יותר ממיליון ו-300 אלף עוקבים. אבל אל דאגה. בעמוד הפייסבוק של ראניה עודכנו הגולשים כבר ביום שני שהמלכה עברה צנתור שנועד לתקן אי-סדירות בקצב הלב. הברכות וה"לייקים" ממשיכים להיערם באלפים רבים.

יש לא מעט גורמים ערבים המנסים לכבות את ההתלהבות מהשימוש ברשתות החברתיות. הם משתמשים בטיעון הביטחוני. "פייסבוק הפך לזירה לפעולות ריגול רבות באמצעות גיוס מפוקפק ואפילו מדינת היהודים החלה להשתמש בו על מנת לאסוף מידע על חלק מהחברות במדינות ערב ועל עניינים פרטיים ורגישים", טוען למשל השייח מוחמד אל-מונג'ד, איש דת סעודי הנותן פסקי הלכה באמצעות שאלות ותשובות באתרי אינטרנט איסלאמיים. והוא לא היחיד. חמאס, חיזבאללה וארגונים אחרים מתריעים כל העת על ה"פירצה הביטחונית" בפייסבוק, טוויטר, ודומיהם, דרכה מגייסים שירותי מודיעין זרים סוכנים, ופרסמו קליפים מרתיעים, בהם שורטט קו ישיר בין גלישה בפייסבוק לשיתוף פעולה עם ישראל.

זו הסיבה למשל שבסוריה ניתן לגלוש בפייסבוק, אבל באיטיות. בות'יינה שעבאן, היועצת של נשיא סוריה, בשאר אסד, הסבירה למשלחת בריטית שביקרה בדמשק: "פייסבוק היה פתוח לכולם בתחילה, אך גילינו ניסיונות של קבוצות ישראליות לפתוח בשיחה עם סורים וזה דבר שאיננו מתירים", כך על פי אתר המזוהה עם האופוזיציה הסורית. דיווח בעיתון "אל-ג'רידה" הכווייתי טען לאחרונה כי במצרים הקימו מחלקה מיוחדת לפייסבוק במשטרה. הדיווח הזה אולי מוגזם ובלתי מבוסס, אך הוא בהחלט מהווה אינדיקציה לרגישות הגוברת לשימוש ברשתות החברתיות.

"איפה המעצור בפני הפיתויים?"

"בפייסבוק יש סוג של היכרות בין שני המינים, היכרויות אסורות, החלפת תמונות, אובססיה לתמונות ומחלה של 'היקשרות בין לבבות'", מסביר השייח הסעודי מוחמד אל מונג'ד. "הדורות הראשונים אמרו שהאהבה היא תזוזה של לב ריק. אחד מהאנשים אמר: 'התייסרתי בהתכתבות ודיבורים עם יותר מ-100 נערות ופלרטוטים איתן. לבסוף הדבר הגיע למפגש עם חלקן'. איפה המעצור בפני הפיתויים? היכן ההתנזרות מהשיחות אשר מובילות ליחסים שמביאים לזנות?".

החשש האמיתי בקרב החוגים השמרניים הוא שהמערב מביא את "ערכיו הנפסדים" למזרח התיכון, באמצעות האריזה ההיי-טקית והחדשנית. בכמה הקלקות על העכבר, מתפוררים הסדרים חברתיים של שנים לפיהם נקבע למשל כיצד יש להכיר אשה. עכשיו הכל הרבה יותר חופשי. "בחורות מכירות בחורים דרך פייסבוק הרבה יותר מאשר באתרי היכרויות למיניהם", אומר ל-ynet גולש אינטרנט מצרי. "יש כאלה שמודיעות על כך למשפחה ויש כאלה שעושות זאת בסתר. על אף כל המסורות, זה צורך אנושי. אם תלך על חוף הים של אלכסנדריה בבוקר תראה בחורים ובחורות יושבים קרוב זה לזו, מתחבקים ונוגעים זה בזו. שום מסורת או דת אינן יכולות להתגבר על הצורך האנושי". מנגד, מנסה הממסד הדתי לנהל קרב מאסף באמצעות פסקי הלכה נגד הפייסבוק והשלכותיו על חיי המשפחה, אך פרט לכותרות בעיתונים נדמה שהאפקט מוגבל ביותר.

עמוד הפייסבוק של המלכה ראניה. הגולשים עודכנו על הצנתור

מבחינת מספרים מוחלטים, עדיין לא הצליחו הרשתות החברתיות לכבוש את המאסה הקריטית, אבל הכיוון ברור. רק כאחוז אחד מתוך כחצי מיליארד הגולשים בפייסבוק עושים זאת בשפה הערבית, אולם כדאי לשים לב לנתון הבא - בחודש אוגוסט האחרון נרשם זינוק משמעותי בשיעור הגלישה בשפה הערבית. מספר הגולשים בערבית טיפס בכ-18 אחוזים, הרבה יותר מכל שפה אחרת. היה זה אמנם בחודש הרמדאן, בו אנשים מרבים לשהות בבית ומנסים להעביר את זמן הצום, אך עדיין מדובר במגמה. שיעור המוסלמים בפייסבוק נאמד ב-11 אחוזים והיד עוד נטויה.

אפילו ניסיון להחרים את פייסבוק בגלל קבוצה שהקים גולש ובה יזם תחרות על קריקטורות של הנביא מוחמד - נכשל. הצעירים הערבים מתחברים בהמוניהם לרשתות החברתיות, וקליפ חדש בנושא מטלטל בתקופה האחרונה את מצרים. במוקד הקליפ הנושא את השם המחייב "שקר הפייסבוק" ניצבת ילדה מצרית בת 11 בלבד, עלא פתחי שמה. פתחי מזמרת בקליפ הקצבי כשהיא גולשת באתר המושמץ.

היא רוקדת עם חברותיה, ומספרת כיצד נכנסה לאתר בחיפוש אחר אהבה, הכירה גבר בן 27 והזדהתה בצ'ט ביניהם כבת 25. היא לא הסתפקה בכך אלא הלכה לפגוש אותו וגילתה כי מדובר במתחזה אחר, גולש שמבוגר ממנה בשנה בלבד. השניים כמובן התיידדו מיד ועברו לקשר טלפוני. הקליפ הזה, על כל המתירנות וההרפתקנות שלו, מרתיח רבים במצרים ולא רק בה. לפי אותם המתנגדים זו עוד עדות להשחתת המידות שמפניה התריעו.  

חפשו אותה בפייסבוק. אסמה, רעייתו של נשיא סוריה

בכרטיס של אסמה אסד בפייסבוק ניתן למצוא תמונות ותיעוד של הסיורים והפעילויות שלה בסוריה. היא מרבה להשתתף באירועים עם נשים, צעירים וכן לחנוך אתרים חדשים, ולהשתתף באירועי תרבות. לאסמה של גם כרטיס של מעריצים תחת השם - "הגברת הראשונה, ליידי אסמה אסד". אם תרצו, תמצאו שם גם תמונות של הנשיא אסד עצמו מבקר במחנה האימונים האולימפי הסורי בלטקיה ומתאמן עם הספורטאים במקום.

כמעט לכל דמות מוכרת בעולם הערבי תמצאו עמוד. לרובם יש קבוצות אוהדים, למקצתם כרטיסים רשמיים שמופעלים כנראה על ידי המדינה. למשל, לנשיא הסורי. עמודים רשמיים יש גם לנשיא לבנון, מישל סולימאן, למזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, ולשליט לוב, מועמר קדאפי.

התהודה הבינלאומית, הדימוי האופנתי, וגם העובדה שנשות נשיאים ומלכים כמו אסמה אסד הסורית והמלכה ראניה הירדנית גולשות באתרים הללו עושה את שלה. רבים חשים שהמחיצות נפלו ושאפשר לדבר מתי שרוצים, איך שרוצים ועם מי שרוצים. אלא שניסיון העבר מכמה מדינות ערביות ומוסלמיות, בהן נכלאו בלוגרים שהלכו עם כתיבתם קצת רחוק מדי, מעיד כי הדמוקרטיה במדינות ערב עדיין לא התקדמה בקצב הרשתות החברתיות.