בת 30: מספיק כבר לקרוא לי רווקה ממורמרת
להגיד שלא חסר לי לפעמים חיבוק בלילה? להגיד שלא בכיתי כשהיה לי פיצוץ בצנרת ללא גבר חסון שיבוא לעזרתי? לא, לא אגיד. לפעמים ליבי השלם מתמלא קנאה לנוכח אהבות עצומות. אבל רוב הזמן, אני מתנהלת לי בשמחה
אני לא בת 16. לא כל כך יפה? זה כבר עניין של טעם. וגם יודעת משהו על העולם הזה, לא הרבה, אבל גם משהו זה משהו. לא בת 16 ותודה לאל על כך. הייתי נערה מקובלת, מאוד, מוקפת בכל הטוב שיש, אבל הייתי כל כך מתוסכלת, דכאונית ועצובה, בלי לדעת למה (היום אני יודעת - זה הכל ההורמונים).
והיום?בריג'יט ג'ונס עשתה זאת לפניי - חשבון נפש לקראת יומולדת 30:
תואר ראשון? יש. שני? גם יש. לא כי אני רצה אחרי הקריירה, אלא כי נפלו בחלקי הזמן והכסף (של אבא), וגם אומרים שלימודים עוזרים נגד אלצהיימר.
דירה מושלמת? יש. כמו שרציתי, קפה בבוקר במרפסת.
עבודה מספקת? כמעט יש. בדרך. אי אפשר הכל.
מערכת יחסים ארוכה, כולל לב שבור לרסיסים? יש. התגברתי (טוב, נו, כמעט).
מערכות יחסים קצרות? יש. טובות יותר ופחות, מכולן למדתי וצמחתי וגדלתי, ערכן לא יסולא בפז.
אהבות קצרות של לילה? יש. רק לבעלות לב חזק. היה כיף אדיר, כמעט בלי חרטות, נטול התקשרויות ואכזבות.
כמעט-חתונה? יש. הוא אהב אותי כמו המוות, אולי לכן הרג אותי כל יום קצת, עד שקיבלתי אומץ ועזבתי אותו. ההחלטה הנכונה ביותר בחיי.
זו סתם רשימה, ואפילו אי אפשר לקנות איתה במכולת
הביטו על הרשימה למעלה, ועכשיו תשכחו אותה. היא סתם, היא כלום, זה לא אומר כלום. מה שאומר זה מה באמת אני רוצה. האם הרשימה ממלאה אותי? האם היא זו שגורמת לי להרגיש שאני שווה וראויה? ממש לא, זו סתם רשימה, ואפילו אי אפשר לקנות איתה במכולת. אבל האם סימון "יש" על סעיף "חתונה" היה מביא אותי אל האושר המדובר והמיוחל כל כך?
בין סעיף זה או אחר ברשימה הזו, בתוך כל זה, בעיקר הגיעה שלוות נפש פנימית ומפתיעה, הקלישאה בכבודה ובעצמה, של ילדה שהתבגרה, מבינה שיש יותר מדרך אחת לחיות את החיים, יותר מדרך אחת להסתכל עליהם ונדמה שמצאתי את הדרך שלי, בינתיים.
אני שואלת באמת ובתמים, למה כל כך דחוף לכם להוכיח לי שהדרך שלי היא אל עבר מדבר צחיח של רווקות מקומטות ואומללות, אל דרך ללא מוצא של חיים נטולי ילדים ובן זוג?
כיף לי, בחיי. נשבעת. אני כל כך מאושרת. זה לא תמיד היה ככה, אבל באמת הגיע הזמן בגילי המתקדם להיות מאושרת ממה שיש ולא לחפש את מה שאין.
בזמן האחרון אפילו אומרים לי את זה כל הזמן, שאני נראית מאושרת. כאילו אסור לי, כאילו אני לא אמורה. למה? כי אני עוד שנייה בת 30? השם ירחם, מסכנה זאתי.
להגיד לכם שלא חסר לי לפעמים חיבוק בלילה? ברור שחסר, משקר מי שאומר שלא. להגיד לכם שלא בכיתי כשהיה לי פיצוץ בצנרת ללא גבר חסון שיבוא לעזרתי? (השיפוצניק החתיך שעובד בבית ליד - לתשומת ליבך). לא, לא אגיד. לפעמים ליבי השלם מתמלא קנאה לנוכח אהבות עצומות, ואלו שזוכים להן. אני כל כך מפרגנת ואז הקנאה מתפוגגת מעצמה.
אבל רוב הזמן, אני מתנהלת לי בשמחה, מחפשת מה יביא לי עוד אושר, בודקת מה עשיתי לא נכון, מחפשת מה אפשר לתקן, חופרת על דייטים (היי, אני בחורה), מדברת עם הפסיכולוגית שלי, שמחה לקום בבוקר ולגלות שכל האיברים עדיין עובדים, למרות האלכוהול והסיגריות. אני תרה אחרי תחומי עניין חדשים, רואה טלוויזיה, קוראת ספרים, מזמינה חברים, צוחקת עם אנשים.
איך לעזאזל אני כל כך שלווה? תשאלו מן הסתם, מה כל כך דפוק בך שאת לא לחוצה להתחתן כבר?
אוףףף, מאיפה להתחיל?
אז ראשית, אי אפשר להתחמק: כל עניין החתונה הזה נראה לי קצת מאוס וטיפשי. אני לא מדמיינת את עצמי עם שמלת כלה (טוב, ממש ממש לעיתים רחוקות בלבד, לא חושבת שחייבים להצהיר על אהבה, לא חושבת שיש בטבעת כוח ממגנט להשאיר אהבה. אבל אני גם לא אנטי. נגיד יבוא איזה אחד, סוס לבן וכל החבילה, וההורים נורא ירצו והכל יתאים, אז 'פסדר, נו, כך או כך. מה שייצא אני מרוצה. אפשר בלי? גם סבבה.
תכל'ס? לכולם קשה לפעמים, כולם רוצים מה שאין להם
שנית, מסביבי המון אנשים על כל סוגי מערכות היחסים. אחת נשואה 15 שנים, כמעט התגרשה שמונה פעמים. סבא וסבתא שלי נשואים טריליון שנה. חברה שלי התחתנה כי פחדה שאחר לא ירצה אותה. אחותי התחתנה עם גבר מושלם, ילדה בת מושלמת, וגם לה לפעמים קשה. עוד אחת, שני ילדים, מקנאה בחופש שלי בקול בכל פעם שאנחנו נפגשות. אחד בוגד באשתו כאילו זה אך טבעי. אחרת סובלת ושותקת. הוריי נשואים 35 שנה, כל יום יותר אוהבים, אמיתי. אחת חשבה שכבר לא תמצא, גרה עם אהוב כל גלגוליה הקודמים. חבר קרוב מחפש אהבה קרובה ובינתיים מדלג בין כל המיטות בעיר וגם בכפר.
תכל'ס? לכולם קצת קשה לפעמים, כולם קצת רוצים מה שאין להם. טבע האדם, אמרו זאת לפניי. בכל שלב יש טוב, ויש טוב פחות. ויש לי עוד כל כך הרבה למה לחכות. בינתיים, מדוע לא אראה את כל הטוב הזה? אני חופשייה, יש לי מספיק כסף, הזמן שלי שלי, החברים שלי נפלאים, המשפחה שלי היא הנכס והברכה הגדולה ביקום ואני זוכה לבלות איתם את כל השבתות והחגים.
וכשהוא יבוא, והוא יבוא, יהיו המון ויתורים, אבל יותר מה להרוויח, ברור (אל תהרסו את החלום).
לכן, טוב לי עכשיו לבד, ויהיה גם טוב יחד. יעזור אם כל הזמן אהיה עסוקה במה שאין לי? אני שותה קפה בבוקר במרפסת, אפילו הפרחים מתחילים לפרוח אחרי הקיץ האכזר, אני מחייכת בלי סוף, אני אוהבת לקום וגם ללכת לישון, אני אוהבת כמעט את כל מה שממלא את יומי, למדתי לקדוח דיבלים (היי, לא להסתכל על החור בקיר הימני – זה היה אימון ניסיון), אני מוקפת בכל כך הרבה אהבה ושמחה.
אבא נדיר שלי - אל תדאג, עוד מעט יתרוצצו לך נכדים בין הרגליים ולא ייתנו לך מנוח. אתה תפנק אותם יותר מדי, ואני אודה לאלוהים שיש להם סבא כמוך. אמא - היי שקטה, אני לא אלך נגד ליבי, ואהיה בסוף עם זה שאהבה נפשי ולא עם זה שנוחה עליו דעתו של אבי. סבתא שלי, הניחי לסבא שרוצה שאתחתן, את הרי רואה את השמחה בעיניי, וזה מה שחשוב לך באמת, אני יודעת. חברות יקרות ומופלאות שלי, אני שמחה בשביל כולכן, על הזוגיות עוצרת הנשימה, על הילדים המתוקים, שהם כבבת עייני, על האחת המתוקה במיוחד, שהיא כל עולמי. אני יודעת שאתן רק רוצות בטובתי, ולעולם אוהב אתכן על כך.
וכל השאר - דודים, חברים, מכרים, זרים, טוקבקיסטים - יש כאלה שנורא רוצות להתחתן כבר. יש כאלה שסולדות מהרעיון. יש כאלה כבר עם ארבעה ילדים. יש כאלה מנכ"ליות מצליחות. כל אלה בנות 30. כל כך שונות, כל כך מגוונות. לכולנו הזכות, כך אני נוטה לקוות תחת מטריית האופטימיות הנואשת שלי, להיבחן אחת אחת, על כל שאיפותיה ומאווייה. הרשו לי לבקש, אנא, הפסיקו להכניס אותנו תחת "רווקה ממורמרת בת 30". עזבו את העובדה שזה לא ממש מדויק. זה בעיניי סתם מרושע. ונכון שיש לנו כבר מספיק רוע?
אז אתה, שנתקלת שוב ושוב בלחוצה לילד, ואתה, ששוב רצית רק סקס ומצאת הודעות מציקות בנייד, ואתה, שמסתובב בברים הכי אפלים ורואה רק קמוטים ונפולים, ואתה, ששומע את הגיל שלה ומיד מסרב לשידוך, ואתה, שמצהיר השכם וערב שלעולם לא תצא עם בת 30 - אנא ממך, אני מבקשת, ראה אותנו כיחידות ומיוחדות.
אומרים שאדם מאושר אינו מרגיש צורך לחלוק זאת עם כל העולם. סלחו לי, על כי הרגשתי צורך.
אני עוד מעט בת 30. בואו לחגוג איתי, שמחו איתי, אמרו מזל טוב (מתנה יפה או צ'ק יתקבלו בברכה), אחלו לי דברים טובים. והיו סמוכים ובטוחים - אני מאושרת.
