שתף קטע נבחר
 

"לא הכרתי את עמיחי לפני כן"

"הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר" של יהודה עמיחי הפך ללהיט בזכות ביצועם של "הדודאים". לקראת ערב במלאת עשור למותו של עמיחי, חוזר ישראל גוריון אל השיר ומעניק לנו את הפרשנות שלו למילותיו של המשורר

במלאת עשור למותו של יהודה עמיחי, ייערך בתיאטרון תמונע מופע לזכרו. המופע, "לילה אחד של אהבה", שיתקיים במוצ"ש הקרוב, ה-30 באוקטובר, בשעה 17:00 ובשעה 22:00, מורכב משיריו המוכרים של עמיחי, משירים שזכו ללחנים חדשים, מקטעי וידאו נדירים ומשירים שטרם פורסמו.

 

את המופע ינחה דורי בן זאב, וישתתפו בו ישראל גוריון, מיקה קרני, ישראל ברייט, יהוא ירון, שפי ישי, נתן סלור, דניאלה ספקטור, עמנואלה עמיחי, קרני פוסטל, יעל קראוס, רועי ירקוני וגומא שריג.

 

ישראל גוריון משחזר את "הבלדה לשיער הארוך והשיער הקצר" (צילום: יהונתן צור, עריכה: רונה פפר)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

לקראת המופע פגשנו את ישראל גוריון, שהעניק ביצוע שקט ואינטימי לשירו של עמיחי "הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר". השיר הפך ללהיט גדול בביצועם של גוריון ובני אמדורסקי, חברו לצמד "הדודאים". לדברי גוריון, השיר, שהולחן על ידי מוני אמריליו, הגיע לידיהם לקראת ערב שירי משוררים שהפיקה גלי צה"ל. "בזכות זה אני מכיר את השיר. אני מודה שלפני כן לא הכרתי כל כך את יהודה עמיחי".

 

"המילים של השיר נהדרות, משום שהוא נותן לדמיון המאזין לפרש את השיר, כל אחד לפי ראות עיניו. הפירוש שלי הוא שמדובר בשיר אהבה על חייל שחוזר מהמלחמה, שם כנראה גילחו אותו, או שהסתפר. לה, כנראה, השיער האריך בתקופה שלא התראו. יש שורה בטקסט: 'כל הקיץ התאמנו פרחים לפרוח, בתוך האדמה הסבלנית וצברו כוח'. בתקופה הזאת הפרחים, גם האהבה והגעגועים, פרחו עד שנפגשו.

 

"השיר גם נגמר יפה: 'השמים נפתחו. נסגרו ספרי החוקים'. מבינים שהולך לקרות משהו יותר מסתם דיבורים. 'השמים נפתחו' - כאילו דה סקאי איז דה לימיט. ספרי החוקים נסגרו ונותר רק חוק אחד, האהבה".

 

הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר / מילים: יהודה עמיחי, לחן: מוני אמריליו

 

שיערו גולח כשבא למחנה,

שיערה נשאר ארוך ובלי מענה

"אינני שומע אותך ברעש הגובר".

שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

 

כל הקיץ התאמנו פרחים לפרוח,

בתוך האדמה הסבלנית וצברו כוח.

"חזרתי אלייך. אבל הייתי אחר"

שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

 

הרוח שיברה את העץ, העץ את הרוח

היו להם הרבה אפשרויות ומעט זמן לנוח.

"הגשם יורד, בוא הביתה מהר".

שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

 

העולם היה להם, כדיבור לא-ישיר,

לא נוגע בהם. לאט החלו לשיר.

כיוונתי שעוני."מתי אתה חוזר?"

שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

 

אחר כך שתקו, כצעדים מתרחקים.

השמים נפתחו. נסגרו ספרי החוקים,

"מה את אומרת?", "מה אתה אומר?"

שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יהונתן צור
גוריון. השמיים הם הגבול
צילום: יהונתן צור
לאתר ההטבות
מומלצים