שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אין מספיק מים: "לא כלכלי להיות חקלאי"
    שבע שנות בצורת, קיצוצים במכסות המים ותחזיות פסימיות הצליחו להתיש את החקלאים, שנאלצים להיפרד בהדרגה מהגידולים בשל יוקר המים. "יש כאלה שמוכנים להפסיד כסף כי סבא שלהם נטע את השדה", סיפרו

    החום הכבד שנמשך אל תוך הסתיו ותחזיתו של מנהל רשות המים כי גם בשנה הנוכחית צפויה בצורת, גרמו אתמול (יום ג') לחקלאים כמעט לאבד תקווה עוד לפני שהחורף החל. אחרי שבע שנים שחונות, הם מתקשים להאמין שהבאות יהיו טובות יותר - ונערכים, אחוזי ייאוש, לצמצם באופן ניכר את גידוליהם.

     

    אחד הביטויים לכך הוא ריח פירות ההדר שבעבר הורגש כמעט בכל פינה באזור השרון, וכעת הולך ונעלם. במושב כפר יעבץ עמד כד לפני שנה פרדס שהשתרע על שטח של 150 מ"ר, ובו שלל עצי פרי מסוגים שונים. אבל אחרי תקופת בצורת ממושכת שהולידה חשבון מים יקר במיוחד, החליטו בני המקום - בצר להם - להפסיק לעבד אותו,

    אחרי 30 שנים שבהן הוא שימש אותם נאמנה.

     

    "לא השתלם להחזיק את הפרדס", סיפר שובל - בן המושב, שגילו כמעט כגיל עצי הפרי. "זה היה צעד כואב, אבל ההשקיה שלו הייתה יקרה מדי".

     

    ואכן, ההתמודדות עם מצוקת המים הקשה הפכה את חיי החקלאים למאבק הישרדות מתמיד. "מי שמחזיק מעמד זה רק מי שיש לו רזרבות מים משנים קודמות, או אלה שמוכנים להפסיד כסף כי הסבא של הסבא נטע את השדה", סיפר אשר יצהרי, בעל פרדס בכפר יעבץ.

     

    "רציתי להגדיל את הפרדס, אבל במקום זה אני רק אצמצם אותו בכאב רב. זה פשוט - כשאין מים, אין חיים. אנחנו נמצאים במצוקה קשה כיוון שהמים הפכו יקרים מאוד. לפני שנוטעים גידולים אנחנו שוקלים פעמיים אם לעשות את זה, כי להיות חקלאי הופכת להיות לא כלכלי. את כל הכסף הוצאתי על מים והמחירים רק עולים. בשנה הבאה לא יהיה לי מחזור שתילים חדש".


    כשאין מים אין חיים. אשר יצהרי בפרדס בכפר יעבץ

     

    יצהרי האשים כי הוא וחבריו החקלאים מרגישים שנותרו לבדם בהתמודדות עם המצב, מבלי שרשויות המדינה יסייעו או ינקטו צעדים שיוכלו לשפר את מצבם. "ביקשתי הלוואה כדי לתעל מי ואדי למאגר מים שימש אותנו בזמן הקיץ, אבל נתקלתי בסירוב גורף. הייתי יכול לחסוך ככה מאות אלפי קו"ב מים ולעזור למדינה, אבל מה שלא נמצא בתקציב, כאילו לא קיים".

     

    "אפשר רק להתפלל"

    יצהרי נאחז כעת בתקווה שיתרחש נס וארובות השמיים ייפתחו ויצילו את גידוליו מהתייבשות. "אפשר רק להתפלל לגשם. בינתיים צריך להתעורר כי האנשים מנותקים ולא יודעים שחקלאות זו פרנסה עבור עשרות אלפי משפחות. המעט שנשאר אובד".

     

    השי רובין, מנכ"ל מפעלי חבל מעון שזכה לתואר "מגדל הירקות הגדול במדינה", הולך ומאבד תחת השמש הקופחת ובצל מצוקת המים גם את המשק שלו. "זו מכה לחקלאים ולפרנסת תושבי אזור עוטף עזה".

     

    חקלאי האזור, שמגדלים תפוחי אדמה, גזר, צנונית, בצל ועוד, מצמצמים גם הם את היקף הגידולים - ומקווים שהבושה תבוא מהשמיים. "משמעותה של שנה שביעית של בצורת היא פגיעה קשה בחקלאים. אני רק יכול לקוות שהתחזית הזו לא תתממש", אמר רובין.


    פורסם לראשונה 26/10/2010 23:58

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אילוסטרציה
    צילום: AFP
    השי רובין. "פגיעה קשה בחקלאים"
    צילום: ארנון אבני
    מומלצים