הכיכר העגומה: נזכרים ברבין, חוששים מהפשיזם
רבים מבאי העצרת לציון 15 שנים לרצח דיברו על החקיקה החדשה, ש"מחנה השלום" הנעלם היה מונע: "כולם כמו עדר. עוד שנתיים ליברמן יהיה ראש ממשלה". היה גם חובש כיפה שהתייחס בביטול לקישור, ושמח לפגוש שמאלנים לשם שינוי
בין רבבות האנשים שהגיעו אמש (שבת) לכיכר רבין לעצרת לזכר ראש הממשלה המנוח, בלטו אלפי בני נוער, שחלקם עדיין לא נולדו כשרבין נרצח, לפני 15 שנה. בניגוד אולי להלך הרוח בכלל הציבור, בלטה בקרב אותם נערים ונערות אופטימיות, ותחושה שהעתיד יהיה טוב יותר.
"ככל שנבוא, אנחנו בני הנוער, ליותר ויותר עצרות ואירועים כאלה, ככה אולי תהיה יותר תקווה, למרות המצב",
אמרה מעיין מכפר-סבא, פעילה בתנועת הנוער העובד והלומד.
המבוגרים נשמעו קצת פחות מעודדים. "אנחנו רואים איך אנחנו מידרדרים מיום ליום, וזה מפחיד אותי", אמרה צביה שפירא מרמת-השרון, אמו של פעיל השמאל יונתן שפירא ופעילה בעצמה בנשות "מחסום ווטש". "לצערי, הרוצח השיג את המטרה שלו. לפני 15 שנה היינו באופוריה, אבל אז הרגו את רבין ואת כל התקווה שלנו".
ישראל וינקלר מתל-אביב הגיע לעצרת כדי לספוג קורטוב של נחת. "המצב גרוע מאוד היום, ולהיות פה הערב זה קצת מרומם את הנפש", הסביר.
"התהליך נעשה קשה מיום ליום, וייעשה רק יותר גרוע. אני רואה בעוד שנתיים שלוש את ליברמן כראש ממשלה, והימנים טוענים שהוא שמאלני מדי", התנבא.
אבל אולי צעירים כמו אלעד מחיפה, שהגיע לעצרת כשהוא חובש כיפה גדולה לראשו, יספקו לשני האחרונים סיבה קצת יותר טובה לתקווה. "אין קשר בין הרצח ההוא למצב כיום", הוא מאמין, ומסביר מדוע התייצב לעצרת: "באתי לפה כי חשוב גם לפגוש אנשי שמאל ולדבר איתם. ביום-יום אני לא רואה אותם. הרוצח לדעתי נכשל, ולא השיג את המטרה שלו".
לפנייה לכתב/ת 
