הקרב הסביבתי הבא: 11 יישובים חדשים בנגב

המאבק הסביבתי הבא עומד לפרוץ ככל הנראה בצפון הנגב: תוכנית חדשה של משרד השיכון להקמת 11 יישובים חדשים באזור שבין ערד לבאר שבע מעוררת חזית אחידה של התנגדות סביבתית. המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע מזהירים כי התוכנית תגרום נזקים קשים לשטחים הפתוחים והרגישים באזור, תעלה הרבה מאוד כסף למדינת ישראל וגם תחליש את היישובים הקיימים.

הרקע לתוכנית הוא הרצון לחזק את רצף היישובים היהודיים בסביבה, אך במשרד להגנת הסביבה מזכירים כי לא רק שהדבר מנוגדת למדיניות התכנון המוצהרת (תמ"א 35) אלא גם, שבשנים האחרונות קידמה ממשלת ישראל מספר תוכניות להקמת יישובים חדשים באזור - שנשארו עד כה "על הנייר". ברשימה הזו מצויים בין השאר היישובים כרמית, כסיף, חירן ומקב"ת יתיר. כולם כאמור נותרו בשלב התכנון.

אולם מעבר לשאלות התכנוניות, בארגונים מתריעים מפני הנזק הסביבתי ש-11 יישובים עשויים לגרום לאזור צפון הנגב. "צריך להבין שזוהי תוכנית להקמת חבל שלם, מבאר שבע לערד. זו תהיה פגיעה אנושה בשטחים הפתוחים של האזור - שנחשב לחוליה מחברת בין שני אזורי אקלים וכולל בתי גידול ייחודיים", מסביר בשיחה עם ynet איתמר בן דוד, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע.  

האזור מלא ביישובים שזקוקים לחיזוק (צילום: סלוא עלינאת)

התוכנית: יישובים כפריים

מה כוללת התוכנית החדשה? השטח שעליו מתוכננים להיבנות היישובים משתרע על פני 1,800 דונם שעליהם צפויים לקום בעיקר יישובים כפריים יהודיים, שיחולקו בין שני גושי התיישבות - מזרחי ומערבי. בגוש ההתיישבות המזרחי יפותח גם ישוב כפרי בדואי אחד, שמיועד לתושבי הפזורות באזור.

גוש ההתיישבות החדש גובש על ידי משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות והחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית. בדברי ההסבר נכתב כי התוכנית נועדה בין השאר לתת מענה למשפחות צבא הקבע שאמורות להתיישב בנגב, על רקע בניית "עיר הבה"דים" בצומת הנגב.

השבוע היו אמורים לדון בתוכנית חברי הקבינט החברתי-כלכלי, אך לבסוף היא ירדה מסדר היום. בינתיים הספיקו אנשי המשרד להגנת הסביבה להפיץ את חוות דעתם החד משמעית בנושא. 

"אזור זה הוא מעבר ייחודי בין האזור המדברי לאזור הים תיכוני ורגישותו האקולוגית גבוהה ביותר. רגישות זו וייחוד האזור תועדה ופורטה בסקר ערכי טבע, נוף ומורשת שנערכו באזור", פירט השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן במכתב ששיגר למזכיר הממשלה השבוע. 

"בגלל הערכיות הגבוהה של האזור הוא מהווה עורף לפנאי, נופש ותיירות ומשמש כריאה ירוקה לתושבי מטרופולין באר שבע והסביבה", הוסיף השר. במשרד מציינים, שתוספת של תשתיות כמו חשמל, מים וביוב, וכן תוספת של כלי רכב מזהמים לאזור, תגדיל מאוד את הפגיעה הסביבתית.

במשרד ובחברה להגנת הטבע מדגישים, שגם ללא ההיבט הסביבתי, גוש ההתיישבות החדש יחליש את היישובים הקיימים. הסיבה: באזור קיימים כבר יישובים רבים שמוגדרים במצב של תת אכלוס וזקוקים מאוד לחיזוק. בין השאר הם מונים את קיבוץ כרמים, מיתר, דריג'ת, חורה, חוות בודדים ששטחן כ-800 דונם ועוד כ-20 ריכוזים של אוכלוסיה בדואית שמתגוררת ביישובים לא מוכרים באזור. 

"להגיד בציניות שגוש ההתיישבות הזה, הוא מה שיחזק את ערד ובאר שבע? לא דובים ולא יער. מי שמבין בתכנון מבין שזה פשוט לא נכון. להיפך, זה יחליש את היישובים המרכזיים ויוציאו מהם אוכלוסיה חזקה שגם כך עוזבת", מדגיש בן דוד.   

לא משתלם: יישוב חדש עולה פי 5

אם כל זה לא מספיק, הרי שקיים גם טיעון כלכלי: במשרד חישבו ומצאו, כי הקמת יישובים חדשים, בהשוואה להרחבת יישובים קיימים עולה לקופה הציבורית פי 5 ויותר. 

"לטעמנו, במקום לפגוע במרחבים פתוחים ורגישים, להחליש את הערים סביב ולהשקיע משאבים רבים בפיתוח נקודות ישוב חדשות ולא נחוצות יש לחזק ישובים קיימים במרחב שנמצאים בתת אכלוס ולממש יוזמות מאושרות באזורים לא רגישים דוגמת הישובים כרמית, חירן ומרעית", ציין השר ארדן.

ומה בנוגע למדיניות התכנון הרשמית של מדינת ישראל? במשרד להגנת הסביבה ובחברה להגנת הטבע מזכירים, כי תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35 - י.ד) ממליצה להימנע מהקמת יישובים חדשים ולהתרכז בחיזוקם של יישובים קיימים וכי גם תוכנית האב למטרופולין באר שבע ותוכנית המתאר המחוזית מנוגדות לה.

ממשרד שיכון נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, התוכנית אינה סותרת את תמ"א 35, אלא פועלת במסגרתו.

"סעיף 7.3 במסמך מדיניות תמ"א 35, קובע כי: "מדיניות פיתוח הנגב בתמ"א 35 נועדה לענות על השאיפה לביסוס הנגב כאזור בעל כוח משיכה, כושר תחרות, צמיחה כלכלית מתמשכת ויכולת השתלבות בכלכלה הלאומית... תוך שמירה על האופי הסביבתי-נופי הייחודי לאזור. היקף הקרקע מיועד לפיתוח וההמלצות להקצאת תקציבי מדינה לפיתוח התשתית וההון האנושי, מעניקים עדיפות אזורית מובהקת לנגב...

"מעבר ליעדי האוכלוסייה, קובעת תמ"א 35 לנגב יחס של פי חמישה ויותר בין ההיצע הקרקעי לביקוש המיועד, דהיינו פי שניים ויותר מאשר באזורי הארץ האחרים. במקביל, מסירה התוכנית את מרבית מגבלות הפיתוח כולל אפשרות הקמתם של יישובים חדשים מסוגים שונים".

בהתייחס לסוגיית השמירה על השטחים הפתוחים נמסר, כי "הישובים מתוכננים על עקרונות פיתוח בר קיימא ושמירה על טבעיות השטח ואיכות הסביבה. משאבי הטבע והארכיאולוגיה באזור ישמרו ובמידת הצורך יקבלו שדרוג. הם יהפכו למוקדי תיירות ערכיים שאף יביאו להגברת השמירה על הסביבה, ביחס למצב הנוכחי בשטחים פתוחים אלה".