נקודת ציון: על ה-0:0 של הפועל ת"א עם שאלקה

שלושה משחקים ללא נקודות, בתוספת שני שערים די מקריים, הספיקו כדי להכתיר את הפועל תל אביב כעוד קבוצה ישראלית כושלת בליגת האלופות. בפועל, עד אמש (ג'), בתיקו 0:0 עם שאלקה, הנקודות אמנם לא הגיעו, אך ככל שעבר הזמן אפשר היה להבחין ששחקניו של אלי גוטמן מפנימים לאט לאט היכן הם נמצאים.

• אפס-אפס-אחת. עכשיו רק נשאר לאפס כוונות 
• לטבלאות ליגת האלופות
  

במשחק הבכורה מול בנפיקה ראינו קבוצה שמניעה כדור, אך חסרת תכלית לחלוטין בשליש האחרון של המגרש. מול ליון היה ברור שזה עוד ממש לא זה, אך לפחות הפנדל של וינסנט אניימה שחרר קצת לחץ. לפני כשבועיים, במשחק החוץ בשאלקה המחצית הראשונה כבר היתה טובה בהרבה וגם שער השדה שנכבש העלה את רף האופטימיות של האדומים.

אתמול, בתיקו המאופס הראשון בהיסטוריה של קבוצה ישראלית בצ'מפיונס, כבר ראינו את התוצר הסופי של שכר הלימוד משלושת המחזורים הראשונים.

ראשית, לראשונה השליטה במרכז המגרש של האלופה הישראלית (54 אחוז מהזמן) התבטאה גם במספר האיומים לשער. אם בסיבוב הראשון של שלב הבתים איימו יריבות הפועל 20 פעם על השער בכל משחק, אמש הקבוצה של פליקס מגאת' טיווחה את שערו של אניימה 11 פעם בלבד. האדומים, שעבורם זו היתה נקודת התורפה עד כה, סוף סוף לא נשארו מאחור בכל הנוגע לנתון הנ"ל ובעטו עשר פעמים, מתוכם חמש למסגרת.

אוהדי הפועל ת"א. הקבוצה שלהם שלטה 54 אחוז מהזמן (צילום: אלי אלגרט)

ראוי לציין כי לעומת השיפור במספר האיומים לשער, בפרמטר של מספר הקילומטרים שרצו השחקנים נותרו הפערים כשהיו. אם נסתכל על חצי הכוס המלאה, חניכיו גוטמן המשיכו במסורת ושיפרו גם הפעם את שיאם (110.965 ק"מ), אך יריבתם המשיכה לעבוד קשה יותר וסיימה את המשחק עם 115.946 ק"מ.

כל זה לא הפריע למשחק ההתקפה של הפועל לזרום, למרות חסרונו של איתי שכטר ובעיקר בגלל שי אבוטבול. אם לפני כשבועיים הוכיח הקשר האחורי כי הוא ראוי לחולצת ההרכב גם בבמה המרכזית באירופה, אמש כבר הוסרו סימני השאלה האחרונים.

אבוטבול. הוכיח כי מקומו בהרכב גם באירופה (רויטרס)

אבוטבול הבהיר כי הוא אכן ראוי להיות "המנוע" של גוטמן, כשהיה מעורב כמעט בכל מהלך של הקבוצה (74 מסירות - הכי הרבה מבין חבריו) והזכיר את הטאץ' הנהדר מימיו הטובים עם מסירות עומק מדודות.

מילה גם על החוד של האלופה הישראלית. טוטו תמוז שוב הראה אמש כי הוא יכול להתמודד מבחינה פיזית עם בלמים אירופים מהשורה הראשונה, אך בכל הנוגע לתזמון של שחרור הכדור, הוא עדיין לוקה בחסר. שותפו לחוד, בן סהר, שוב נראה חלוד משהו, התקשה למלא את מקומו של שכטר וגם נראה היה חסר ביטחון לחלוטין בקבלת ההחלטות סמוך לרחבה.

תמוז. יש עוד מקום לשיפור (צילום: אלי אלגרט)

ואם כבר דיברנו על מקום לשיפור אצל חלוץ הפועל ת"א, אין רגע מתאים יותר מלהזכיר את ראול, מודל לחיקוי לא רע בכלל. ערן זהבי אמנם הציל הפעם את כבוד שחקניו של גוטמן, כאשר היה היחיד שרץ יותר מהחלוץ האגדי (11.263 ק"מ - זהבי, 11.063 - ראול), אך אפשר היה רק להתענג מהדרך שבה הוא מזהה את הרגע בו התקפת קבוצתו מעט תקועה ויורד לסייע בהנעת הכדור.

רק לשם השוואה, ראול, כנראה בהופעת הפרידה שלו מארץ הקודש, ממש התעקש להיות מעורב במהלכים של קבוצתו והוציא מרגליו 47 מסירות ב-81 אחוז דיוק, בעוד תמוז וסהר ביחד מסרו 32 פעם (סהר רק עשר מסירות ב-70 דקות), ב-72 אחוז דיוק. יש ממי ללמוד.

ראול. לתמוז ולסהר יש ממי ללמוד (AP)

קטנות לסיום 

1. אם חיפשנו הוכחה נוספת לקשיי הקליטה של קבוצות בהופעה הראשונה שלהן בצ'מפיונס, אפשר להתבונן במה שקורה לאלופת טורקיה, בורסאספור, שהוציאה כמה מיליונים טובים לקראת ההיסטוריה הפרטית שלה.

מאזן השערים של הקבוצה מהעיר בורסה, שמוליכה את הליגה הטורקית אחרי עשרה מחזורים, עומד על 9:0 ונותרו לה עוד 180 דקות על מנת להימנע מרישום שמה בדפי ההיסטוריה לצמד מכבי חיפה, כקבוצה השניה שלא כבשה שער ולא השיגה אף נקודה.

2. ברכות לליונל מסי, שעקף אמש את ריבאלדו והפך למבקיע המצטיין בהיסטוריה של ברצלונה במפעלים אירופים, אחרי שאמש כבש את השער ה-32 שלו ב-1:1 מול פ.צ. קופנהאגן. אחרי שיירגע מהעימות הלא שכיח עם המאמן הדני, סטאלה סולבאקן, סביר להניח שפפ גווארדיולה ודאי ישמח לשמוע שזה היה גם השער ה-100 של הארגנטיני בקדנציה של המאמן.

3. תהייה לסיום: מישהו ראה את "גלוחי הראש" ביציע של שאלקה, עליהם דיבר שלמה שרף במהלך השידור?