שתף קטע נבחר

לא מחוברים

"העולם מצפה מאיתנו שנהיה מי שאנחנו. עם יהודי. עם התנ"ך. ואנחנו תחת להיות נאמנים לשושלת המיוחסת שלנו, מתחבאים כנמושות תחת הדיסק-און-קי". אבי רט מקנא בפטריוטיות האמריקנית ומאוכזב מהביתן הישראלי בתערוכת אקספו בסין

השבוע נחתמה תערוכת אקספו בסין. לכאורה, עוד עניין קטן שולי וזניח, מה לנו ולזה, ובסגנונם של הטוקבקיסטים - מה זה קשור ליהדות ?

 

העניין, הוא שזה לא כל כך קטן, לא כל כך זניח ובהחלט קשור ליהדות. תערוכת אקספו נחשבת לאחת התערוכות היוקרתיות והחשובות בעולם. היא מתקיימת אחת לכמה שנים, כל פעם במדינה אחרת בעולם. השנה התערוכה התקיימה בעיר שנגחאי בסין.

 

כל מדינות העולם משתתפות בתערוכה ומשקיעות בה מאמצים אדירים - גם ארכיטקטוניים, וגם תכניים. מדינות עובדות במשך שנים על התערוכה ומשקיעות בה מיליונים רבים מאד מאד של דולרים ויורו.

 

התערוכה היא בעצם חלון הראווה של המדינה. התערוכה מהווה מעין הצגת תכלית על יכולותיה רצונותיה וחזונה של המדינה. התערוכה מתקיימת כחצי שנה והשנה ביקרו בה בשנגחאי מספר המבקרים הגדול ביותר מאז החלה- 72 מיליון איש! כן, שמעתם טוב, 72 מיליון איש ביקרו בתערוכה.

 

אגב, המילה תערוכה עלולה להטעות. זה נשמע משהו כמו מוזיאון או גני התערוכה. אז זהו שלא. מדובר על עיר ענקית של ממש, שנבנתה לצורך התערוכה, עיר בה חיים ומבקרים מאות אלפי אנשים כל יום, כשהשיא היה מיליון וחצי מבקרים ביום אחד. נסו רק לדמיין את הלוגיסטיקה וכל התפעול של הדבר האדיר הזה שנקרא תערוכת אקספו. הסינים השקיעו למעלה מארבעה מיליארד דולר בתערוכה, כולל בניה של עיר, כבישים, תשתיות, שידרוג שדה התעופה ועוד.

 

איפה הציונות?

ובכן, אחד מתוך 72 המיליון שביקרו בתערוכה הייתי אני... חזרתי לפני מספר ימים מסין, כולל ביקור באקספו. הסיפור של סין בכלל, על מיליארד ושלוש מאות מיליון תושביה הוא סיפור בפני עצמו. על כך נדבר בפעם אחרת, אבל מה שכאב לי ולחבריי למשלחת היה הביתן הישראלי. יצאנו ממנו כולם במפח נפש גדול. איזו עליבות, איזו רדידות, איזו שטחיות. מגיעים 72 מיליון איש לתערוכה - נכנסים לביתן הישראלי - ושום דבר. לא ציונות, לא יהדות, לא תנ"ך, לא היסטוריה, לא שורשים, לא הישגים, כלום. כלום. כלום.

 

במסדרון הכניסה לביתן הישראלי כמה תמונות של ים המלח ואולי עוד מקום אחד או שניים. תמונה של אלברט איינשטיין. ובמצג האורקולי שנמשך שמונה דקות הראו איזה מפץ גדול שממנו יצא דיסק און קי, ועוד איזה משהו חקלאי או רפואי, לא הבנו בדיוק, וזהו.

 

אומרים שהביתן הישראלי עלה 23 מיליון שקל. לא יודע אם המספר הזה נכון, ואם כן- זו שערורייה. הנכדים שלי בשעת יצירה בגן מסוגלים להוציא משהו ראוי יותר מתחת ידיהם. מעבר לחוסר היצירתיות - איפה הפטריוטיות? אהבת המולדת? הזיקה לשורשים ציוניים ויהודיים? אתה מצפה לאמירה כל שהיא, למשהו...הישגים..חינוך...תרבות...חברה...תנ"ך...ארץ ישראל...משהו...זה כל מה שיש לנו להציג בתערוכה היוקרתית ביותר בעולם? תמונה של איינשטיין ודיסק און קי?

 

ואל תגידו שרק אני יצאתי כך מהביתן הישראלי. כל חבריי למשלחת כמו גם ישראלים רבים שפגשנו יצאו עם אותה תחושת בושה צורבת. לצורך ההשוואה נכנסנו לביתנם האחרים - ושם ראינו הצגת תכלית - איך כל מדינה מציגה את הישגיה, תרבותה,עוצמתה ויופייה. כמה כאב הלב לראות שהביתן של סרילנקה ושל עוד כל מיני מדינות זניחות שם את הביתן הישראלי בכיס הקטן.

 

רק אל תגידו לי שאני לא מבין באמנות מודרנית, בפוסט, בעיצוב מתקדם ובעוד כל מיני מילים גבוהות וחלולות. הייתי בביתנים נוספים, והייתי בישראלי. וזה הישראלי לצערי ולבושתי הוא ביזיון. עד שיש הזדמנות לחשוף את ישראל והישגיה בפני 72 מיליון אנשים, ולהציג כל כך הרבה דברים טובים וחשובים שנעשים, בזבזו את כל התערוכה ואת כל ההזדמנות על כלום שבכלום. אפס. אין גרם אחד של ריגוש, או ציונות או דגל. כלום.

 

הפטריוטיות הסינית והאמריקנית

דווקא הסינים הם עם שמעריך מסורת, ומעריך מאד את העם היהודי על היותו עם עתיק ששומר על מורשתו,כמו העם הסיני. הסינים מעריכים את החוכמה היהודית, את היצירתיות ואת החזון. ואנחנו- כמו חגבים קטנים, יצרנו ביתן חסר כל אמירה ומסר. מי שביקר בביתן הסיני למשל יצא ממנו עם עיניים בורקות, חסר נשימה מרוב התפעלות, נפעם מול האמירה והחזון. בביתן האמריקני הופיעו אובמה, קלינטון, וכוכבי כדורסל. המסר היה חזון, תיקון ושינוי, לאומיות, פטריוטיות, איכות סביבה, דור העתיד וכדו'.מי שיצא מהביתן שלנו יצא עם ראש מורכן ותחושת השפלה.

 

זה קשור ליהדות, כי לאחר הסיור בביתן הבנתי שוב בפעם המי יודע כמה את

הפספוס הגדול שלנו בתחום ההסברה. העולם מצפה מאיתנו שנהיה מה שאנחנו, ושנראה את מה שאנחנו - עם עתיק, עם התנ"ך, עם עם מסורת, עם חכם ויצירתי עם של חסד וצדק חברתי, עם שהצליח להפריח את השממה. ואנחנו במקום זאת מנסים לטשטש כל הזמן את זהותנו, לנסות להיות מה שאנחנו לא, להסתיר את עברנו, ולהתחמק ממורשתנו. אמריקני יצא מהביתן האמריקני עם חזה נפוח מגאווה. גם הברזילאי וגם הקנדי. הישראלי יצא מהביתן נכלם ומבויש שכך מציגים אותנו. 72 מיליון מבקרים, ואנחנו מופיעים כחגבים קטנים חסרי חוט שדרה. כל מה שיש לנו להראות עם כל הכבוד זה דיסק און קי ועוד משהו רפואי לא ברור ?

 

עצוב. העולם מצפה מאיתנו, בני אברהם יצחק ויעקב, שנהיה מי שאנחנו. עם יהודי. עם התנ"ך. אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק וכן הלאה עד ימינו. ואנחנו תחת להיות נאמנים לשושלת המכובדת והמיוחסת שלנו, מתחבאים כנמושות תחת הדיסק און קי.

 

אין לנו הסברה, כי מי שהיה ממונה על הביתן הזה כנראה לא מחובר לכלום. כשלא יודעים מה להסביר, באמת גם לא מצליחים להסביר, וגם לא יודעים איך להסביר.

 

כשנחזור לדבר בשפה היהודית השורשית שלנו, גם נגלה שיש לנו מה להגיד, וגם נגלה להפתעתנו שזה גם מה שהעולם מצפה ורוצה לשמוע מאיתנו .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הביתן הסיני
צלם: אבי רט
הביתן הישראלי
צלם: אבי רט
מומלצים