שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מה אתם יודעים על מצלמות המהירות החדשות?

    מערך חדש של מצלמות אכיפה דיגיטליות, שיחל לפעול בחודשים הקרובים, מעורר עניין רב וגם ביקורת ציבורית נוקבת. במשרדי הממשלה מבטיחים כי המצלמות החדשות יצמצמו את מספר תאונות הדרכים, וכי אין כוונה להשתמש בהן כמכשיר לגביית מסים מהנהגים. האם מספרים לכם את כל האמת?

    מצלמות מהירות: יותר בטיחות בכבישים או יותר הכנסות לקופת המדינה? בשבועות האחרונים, מנסים במשרדי הממשלה להתמודד עם הביקורת הציבורית הגוברת נגד מערך חדש של מצלמות מהירות ומצלמות רמזור, שהפעלתו מתוכננת בחודשים הקרובים. במה שנראה כמו תחרות על לבו של הציבור, מנסים שרים בממשלה להציג את עצמם כמי שפועלים למען הנהגים, ונלחמים בשרירות לבו של "הממסד" - אותו ממסד שהם עצמם עומדים בראשו.

     

     

    כך למשל, שר התחבורה, ישראל כץ, אומר כי משרד התחבורה כלל אינו מעוניין "לעשות כסף על חשבון הציבור", וכי את המצלמות יש להציב במוקדי סיכון - ולא במקומות שיניבו הכנסות למדינה. גם במשרד לביטחון פנים אומרים מזה כמה שבועות, כי מטרת המצלמות היא לצמצם את מספר התאונות, וכי הטענה כי ישמשו מכשיר לגביית כספים מהציבור היא דמגוגית וחסרת-שחר.

     

    אלא שהמציאות שונה מזו שמנסים לצייר במשרדי הממשלה. כך למשל, פריסת המערך כולו, שאמור לכלול בסופו של דבר 300 מצלמות, צפויה להגדיל את הכנסות המדינה מדו"חות מהירות ביותר מפי 10 לעומת שנים קודמות. בנוסף, מאז החל תכנון הפרויקט, לפני יותר מ-10 שנים, התקדמה טכנולוגיית האכיפה משמעותית, אך המצלמות שיוצבו בכבישי ישראל מבוססות על טכנולוגיה המוכרת באירופה מאז שנות ה-90.

     

    אז מה האמת לגבי המצלמות החדשות? ל-ynet יש כמה תשובות, שבמשרדי הממשלה לא ישמחו לקרוא.

     

    בחזרה לעתיד: זו הטכנולוגיה הכי טובה?

    "אנחנו נכנסים לעידן הדיגיטלי. ישראל תהיה בין המדינות המתקדמות והבודדות שעוסקות בכלל בתחום של אכיפה אלקטרונית דיגיטלית". את הדברים האלה אמר ראש אגף התנועה לשעבר, ניצב יעקב רז, לפני שמונה שנים בדיוק, ב-4 בנובמבר 2002, בוועדת המשנה של הכנסת למאבק בתאונות הדרכים. ראוי לציין כי על תכנונו של מערך האכיפה הדיגיטלית הוחלט עוד קודם לכן, כבר בשנות ה-90.

     

    סנ”צ יחיאל בן יאיר, ראש מדור מכשור וטכנולוגיה במשטרה, הציג באותה הזדמנות לחברי הוועדה את עתיד האכיפה בישראל: "בחוץ ראינו מכשירים שמצלמים עם סרטי צילום, ואנו מתכננים לעתיד מערכת שבלבה מצלמה דיגיטלית, שנמצאת אי-שם בארץ, ומקושרת לפה בקווי תקשורת. מפה אנחנו יכולים לשלוט במערכת, ולקבל את העבירות בזמן אמת. כאן יושבים המפענחים".

     

    ארבע שנים לאחר מכן, באוקטובר 2006, עדיין לא הוצבה מצלמה דיגיטלית אחת, ובוועדת הכלכלה התקיים דיון אודות תוכניות המשרד לביטחון פנים לקדם את הפרויקט. יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד ארדן, שאל האם מערך האכיפה הדיגיטלי מתקדם מספיק מבחינה טכנולוגית, וזאת לאור השנים הארוכות שחלפו מאז החל תכנונו.

     

    "יש כל הזמן טכנולוגיות חדשות בעולם", אמר ארדן. "הציגו לי טכנולוגיה שהמטרה שלה היא לא רק לתפוס עבריינים, אלא גם לנסות לחסוך במוות... יש מערכות שיודעות לזהות לפי מהירות ההגעה של הרכב לצומת, שהוא עומד לחצות אותו באדום. לא רק שהמערכת תתפוס ותשלח את הפרטים שלו, אלא כדי לחסוך בתאונה, כשהיא צופה שבעוד חצי שנייה הוא עומד לחצות באדום, היא תגרום לרמזור השני להישאר אדום, כדי למנוע תאונות. השאלה היא אם טכנולוגיות כאלה נבחנות". יש לציין כי הדברים נאמרו לפני שפרסם המשרד לביטחון פנים את המכרז להקמת מערך המצלמות.

     

    תשובת המשנה למנכ"ל המשרד, אליעזר רוזנבאום - המלווה את הפרויקט עד היום - הייתה מעט מפתיעה: "נלמד את מה שאמר חבר הכנסת ארדן. אני לא מכיר את הטכנולוגיה הזאת, (אבל) אנו מוכנים תמיד ללמוד". אלא שארבע שנים אחרי שהבטיח ללמוד את הנושא, המצלמות שיציב המשרד לביטחון פנים בכבישים אינן שונות מהותית מאלו שהוצגו לחברי הכנסת ב-2002: הן יתעדו עבירות תנועה - ביעילות, בחדות ובמהירות - אך אין ביכולתן למנוע תאונות.

     

    בחזרה לכיס: לא גובים מס מהנהגים?

    בדיון שנערך השבוע במליאת הכנסת, לרגל יום המחויבות הלאומי לבטיחות בדרכים, הבהיר שר התחבורה, ישראל כץ, כי תוכנית המשרד להחמיר את האכיפה והענישה נגד עברייני תנועה, לא נועדה להעשיר את קופת המדינה. "אנחנו לא באים להתנקם", אמר לחברי הכנסת. "אנחנו לא באים לחפש איך לעשות כסף על חשבון הציבור".

     

    דברים דומים נשמעים בקרבתו של השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ'. גורמים בלשכתו הבהירו לאחרונה כי מטרת מצלמות המהירות והרמזור החדשות, שיחלו לפעול כבר בחודשים הקרובים, היא לשפר את הבטיחות בדרכים - ולא לשמש כמכונת גבייה עבור משרד האוצר.

     

    אכן, מלים כדורבנות. אלא שנראה כי המציאות מעט שונה. פרויקט האכיפה הדיגיטלית, שעתיד לכלול 300 מצלמות מהירות ורמזור, יגדיל במאות אחוזים את הכנסות המדינה מדו"חות מהירות: על-פי הערכות המשרד לביטחון פנים, יכניסו המצלמות לקופת המדינה כ-900 מיליון שקל מ-1.8 מיליון דו"חות שיחולקו לנהגים מדי שנה.

     

    לשם השוואה, ב-2005 הפיקו מצלמות המהירות של המשטרה - ניידות ונייחות - כ-150 אלף דו"חות. על-פי החישוב המקובל של המשרד לביטחון פנים, לפיו מניב כל דו"ח 500 שקל בממוצע, ההכנסות מסך הדו"חות הגיעו ל-75 מיליון שקל. או במלים פשוטות: פחות מ-10% מההכנסות הצפויות ממערך המצלמות החדש.

     

    אגב, בישיבת ועדת הכלכלה ב-2006, התבקשו נציגי המשרד לביטחון פנים להעריך כיצד תשפיע פריסת 300 המצלמות על הכנסות המדינה מדו"חות מהירות. סנ"צ בן-יאיר, ממדור מחשוב וטכנולוגיה, אמר כי "‎250 מיליון שקל, זאת הערכה גסה". יתכן כי במקום "הערכה גסה", התכוון לומר "הערכה שמרנית מאוד".

     

    בחזרה לצרפת: הכל בזכות המצלמות?

    לכל אורך השנים, ובכל הדיונים הנערכים בנושא מערך האכיפה הדיגיטלית, עומדת מול המצדדים בפרויקט דוגמה אחת עיקרית: צרפת. בישיבת ועדת הכלכלה ב-2006, אמר מנהל תחום טכנולוגיה במשרד לביטחון פנים, רוני בורוכוב, כי "רציתי לתת דוגמה את המערכת בצרפת, שם התקינו ‎1,000 מצלמות מהירות ואור אדום, והיא (המערכת, ש.ה) הורידה ‎50% מכלל ההרוגים והפצועים בתחום הזה".

     

    שלוש שנים לאחר מכן, באותה ועדת כנסת, הבהיר ראש אגף התנועה, ניצב אבי בן-חמו כי "בצרפת היו ‎8,300 הרוגים בשנה. בתקופת הנשיא הקודם, (ז'אק) שיראק, לקחו את הנושא הזה ברצינות, הקימו מטה חירום, תקצבו ופרסו כ-‎1,500 מצלמות ובתום שנים הייתה ירידה של ‎50% במספר הרוגים, והם ירדו ל-‎4,200".

     

    אכן תוצאות מרשימות. אלא שיש עוד כמה נתונים, שעלולים להציג את השיפור המרשים בבטיחות בצרפת באור קצת אחר, ולספק לו הסבר מפורט, מעמיק ובעיקר - נכון יותר:

     

    • על-פי נתוני פורום התחבורה הבינלאומי, הקשור לארגון ה-OECD, גדל תקציב תחזוקת הכבישים בצרפת פי עשרה: מ-239 מיליון יורו ב-2004 לכ-2.2 מיליארד יורו בכל אחת מהשנים בין 2005 ו-2008. זאת, כחלק מתוכנית לאומית למאבק בתאונות. 
    • כפי שהצהיר ב-2002 שר הפנים הצרפתי דאז, ניקולה סרקוזי - כיום נשיא צרפת - המאבק בתאונות הפך ליעד לאומי, שכלל בין השאר גיוס יותר מ-1,000 שוטרים חדשים לשורות המשטרה.
    • לפני יישום התוכנית הלאומית, רמת הציות לחוק בצרפת הייתה מהנמוכות באירופה - בפער משמעותי ממדינות מערב-אירופה אחרת, כמו אנגליה או הולנד. גם מספר ההרוגים והתאונות היה גבוה משמעותית ממדינות אלה.
    • ברוב מדינות העולם המפותח, ניכרת לכל אורך שנות האלפיים מגמה של ירידה במספר התאונות וההרוגים, המיוחסת לגורמים שאינם תלויים בתוכניות אכיפה כאלה או אחרות - כמו למשל התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות בבטיחות כלי הרכב, ושיפורים במערכי הטראומה בבתי החולים. 

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מצלמה מצלמת מהירות מצלמות מהירות נתניה
    צילום: עידו ארז
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים