לעיוורים נמאס: לא רוצים לדרוך על מוקשים ברחוב

יומיים אחרי שתושב תל-אביב נדקר על ידי צעירה, לאחר שביקש ממנה לנקות את הצואה של כלבה - אם תשאלו את שירן, (השם האמיתי שמור במערכת), עיוורת מלידה ותושבת אזור המרכז - זו רק עדות לחוצפה ההולכת וגוברת של אנשים ולאדישות שהם מפגינים כלפי הסביבה בה הם חיים.

 

"נמאס לי לדרוך על מוקשים שהשאירו הכלבים ברחובות. אני נעזרת במקל נחייה והמכשולים שיש לאדם העיוור בטיול מחוץ לבית הם גם כך גדולים ולא צפויים, בין אם מדובר באופנוע שחונה בסמוך לעץ וחוסם את המדרכה או בפח אשפה שלא פינו", מספרת שירן ל-ynet. 

 

"אין לי אפשרות לצפות מראש היכן אני דורכת. לפעמים יש אנשים טובים שמזהירים אותי, אבל רוב הזמן אני לבד. כבר היו פעמים שתוך יומיים-שלושה דרכתי פעמיים על קקי של כלב. זה לא נעים ומחייב אותי לחזור הביתה, לנקות את הכל", היא מוסיפה.

 

על פי נתוני משרד החקלאות לשנת 2009, תל-אביב מככבת זו השנה השלישית בראש רשימת הערים הצפופות ביותר מבחינת כמות הכלבים הרשומים, עם 26,360. אחריה ניצבת ירושלים, עם 21,220 כלבים, אך על פי הערכות, מדובר במספרים גבוהים יותר. בערים כה צפופות עם מספר רב של חיות, נושא אכיפת צרכי הכלבים הנותרים ברחובות הערים נחשב לרגיש ונפיץ, שמכעיס בעלי כלבים ונטולי כלבים כאחד.

 

קשה לתפוס בזמן אמת

"קשה לתפוס את בעלי הכלבים על חם ברחובות, כי מרביתם יוצאים לטיול בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הערב, ואז אין הרבה פקחים פעילים בשטח. כשאין מי שירתיע, אנשים לא מקפידים על האיסוף ולכן קל יותר לבצע פעילות אכיפה במוקדים ידועים של ריכוזי כלבים", אומר גורם המעורה בנושא האכיפה בערים הגדולות. "יש מגבלה של כוח אדם וקשה לכסות שטחים גדולים. בסופו של דבר זה עניין של תקציב, חינוך הציבור והרתעה באמצעות צילום העבירה וקנסות".

 

ומה בחו"ל? בניו-יורק בארה"ב, מוערך מספרם של הכלבים בלמעלה ממליון וחצי חיות. מאז שנת 2007 החליטו בעירייה להעלות את הקנס על אי איסוף צואת כלבים ברחובות ובפארקים מ-50 דולר ל-250 דולר (900 שקל).

 

מנגד, בבריטניה הנחשבת למעצמת חיות מחמד, ישנם למעלה מ-7 מיליון כלבים. ברשויות העריכו לפני מספר שנים כי בכל שנה, הכלבים מספקים כמות של למעלה מ-850 טון של צואה, שמגיעות בסופו של דבר לרחובות. כדי לצמצם את מימדי התופעה, החמירו את התקנות העירוניות בשנת 2003. 

הקנסות בבריטניה על אי איסוף צואת כלבים הוחמרו בשנים האחרונות, ומי שנתפס ותועד מתרחק יחד עם כלבו ללא איסוף התוצרת, נקנס במיידי ב-50 ליש"ט (כ-291 שקל). במידה שהוא מסרב לשלם זאת - לא רק שהוא עלול לחוות מפגש מיידי עם המשטרה המקומית, אלא שהקנס עלול להאמיר עד לגובה של 1,000 ליש"ט (5,812 שקל). מי שנתפס בפעם השנייה, עלול לשלם קנס של 2,500 ליש"ט (14,530 שקל).

 

האם סכומי הקנסות הגבוהים מרתיעים את בעלי הכלבים? על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה בבריטניה, בשנה שעברה לבדה נרשמו קנסות בגין אי איסוף צואה בסך של יותר מ-77 אלף ליש"ט (כ-447 אלף שקל).

 

בניו-יורק מציינים גורמים בעירייה, כי ב-2009 נרשמו 903 דו"חות והתקבלו למעלה מ-4,400 תלונות על מפגעי צואה ברחבי העיר. השנה נרשמו רק 580 דו"חות בלבד, כך שהדעות עדיין חלוקות בנוגע להצלחת ההרתעה בעקבות הגדלת הקנסות ובעירייה מקווים כי בשנים הבאות יחול שיפור.

 

הצואה: סכנה לכלב ולסובבים

צואת כלבים ברחוב נחשבת כמפגע תברואתי עבור ההולכים על שתיים ועל ארבע. עבור כלבים - זו דרך קלה להידבק בטפילים ותולעים, דוגמת תולעת הפארק, שעלולה לגרום למוות במקרים מסויימים. כלבים בעלי נטייה לאכול כל הנקרה בדרכם, נמצאים בסיכון גבוה של הידבקות.

 

אך לא רק ההולכים על ארבע נתונים בסכנה. גם ילדים ומבוגרים חשופים להידבקות בתולעים מסוגים שונים, חלקן נדירות.

 

כך למשל, תינוקת בת שנתיים ממנצ'סטר בבריטניה, נפלה בספטמבר האחרון על האדמה במהלך משחק באזור ילדים מגודר בפארק ציבורי.

 

במהרה התברר כי לילדה נגרמה דלקת קשה שהתפשטה למוח, לאחר שניגבה את עינה השמאלית והכניסה לתוכה שאריות של צואת כלבים. הרופאים ציינו כי אם הדבר לא היה מטופל תוך 72 שעות, התינוקת היתה מתעוורת לחלוטין ועלולה היתה למות. המפגש עם הצואה הותיר את התינוקת עם עיוורוון בשיעור של 75% בעין אחת.

 

לדברי שירן, העובדה שבעלי כלבים מאפשרים לחיות להטיל את צרכיהן ברחובות ציבוריים ולא אוספים אחריהן את הצואה - מקוממת במיוחד.

 

"יש לי חבר עיוור עם כלב נחייה שמספר, כי הכלב שלו חונך לעשות את צרכיו רק על משטח חולי או על השטח בין המדרכה לכביש. ואם הוא משתדל לאסוף את הקקי של הכלב, למרות שהוא לא חייב, אז כולם יכולים לעשות זאת" היא אומרת, ומבקשת גם להעביר מסר לציבור בעלי הכלבים: "תאספו אחריהם, אתם לא לבד בעולם ותתחשבו באנשים אחרים".