נתניהו, מי אתה שתגיד לנו להתפנות?

כעת, בשוך סערת האש, התפנינו לספור 40 בתים (רבע מהכפר!) שניצלו מכיליון השריפה בזכות נחרצותם והקרבתם של כמה עשרות מתושבי עין-הוד, שסירבו להתפנות מביתם בשעות הגורליות - שבין 03:00 בלילה שבין שישי לשבת, שעת הגעת חומת הלהבות לבתי היישוב, לשעת הפצעתו של אור ראשון, בו הותר סוף-סוף לכבאיות ולמטוסים להציל את הנותר.

אותו אסון נורא שהשכיב עשרות חללים על גדרות הכרמל - הפך באחת למגש הכסף החרוך של ימינו. הם שבגופותיהם הביאו אותך

 ואת אלה שמעולם לא לקחו אחריות ומעולם לא הסיקו מסקנות ומעולם לא עסקו אלא בשרידותם הפוליטית - להגיע בפאניקה מאוחרת לשטח ולקבל החלטות שנמנעתם מלקבלם במשך שנים.

אכן, אין ספק שהארמאדה האווירית הצילה את המצב, אבל לצידה הגיעו מיד כל הפקודות שקראו לפינוי כל התושבים. ניר-עציון ועין-הוד, שניי ישובי ההר העשן, ניצלו בזכות סירובם "הפלילי" של קומץ לוחמים אחראי ומנוסה להישמע לפקודתו הגורפת "סלקו את כולם, אני לא רוצה יותר נפגעים!".

זעקות התושבים שנאבקו על הבית: "שלחו כבאית- עכשיו" נענו ב-"תסתלקו משם ומהר- זו פקודה". "...אני יודע מי אתה, נגיש נגדך תלונה...", היה המענה שהתקבל מ"הקודוד", כשהתחננו לפניו לאפשר לרכב שנשא צינורות כיבו להגיע לעין-הוד. ניתקנו והתעלמנו, כי בישראל של היום מבין כל אדם שאין לו על מי לסמוך אלא על עצמו.

בכל יישוב מיוער נצטברו במהלך שנות ההמתנה למחדל הבא, כל כך הרבה ניסיון, ידע והערכות לקראת מצבי החרום הצפויים. בכל ישוב מיוער אומנו כיתות הכוננות שידעו היכן כל צינור, ברז שריפה, נתיב מילוט , סיכון פוטנציאלי וכדומה' - אותם רצית לסלק, כשמולך לא עומד דבר מלבד פחד כותרות המחר.

אבל זה היה עדיין בעידן בו מנהיגים הבינו שלחיות במדינה כל כך מאוימת - זה להבין שהמילה בית היא לא רק מגורים, אלא תמצית כמיהת הדורות.

ואם אתה עדיין דומע תנינית על כל אפשרות של פגיעה בנפש, רחמנא לייצלן, מוטב שתתחיל לפנות מהמדינה לפנות ששה מיליון תושבים, שחיים בצל איום קיומי של אלפי טילים שברגע זה מכוונים אליהם.