"הפסדנו היום 1.5 מיליארד ש' מרווחי הגז"
שר התשתיות מזהיר כי אי הוודאות שנוצרה בעקבות היעדר החלטה סופית בנוגע לתגמולי הגז גורמת לצרכנים הגדולים לחתום על עסקאות עם הספק המצרי. מנכ"ל החברה לישראל: רכשנו חצי מהכמות הדרושה לנו מהמצרים, ואם לא תתקבל החלטה בחודשים הקרובים, נרכוש מהם גם את המחצית השנייה
שר התשתיות, עוזי לנדאו, כינס היום (ב') דיון חירום במשרדו בעקבות חתימת ההסכם בין החברה לישראל לבין חברת EMG המצרית, על אספקת גז למפעלי החברה.
שר התשתיות טען כי "בהסכם שחתמה החברה לישראל עם ספק הגז המצרי, הפסידו אזרחי ישראל מסים ותמלוגים שהיו מגיעים לקופת המדינה לו נחתם ההסכם, כפי שמתוכנן היה במקור, עם החברה הישראלית".
המלחמה על תמלוגי הגז - סיקור מלא ב-ynet
- ששינסקי על שותפויות הגז: מיידוף היה גאה בהן
"מי שמדברים גבוהה על תקבולי מדינה בהיקף של עד 66%", אמר לנדאו, "צריכים לזכור שהעיתוי הוא רכיב רב משמעות כשמחשבים הכנסות. בעקבות ההתפתחויות, לא נותר אלא לקבוע כי המשוואה, נכון להיום, היא 66% מ-0 שווה 0".
בשיחה שקיים אמש עם ראש הממשלה בנושא, דרש השר לנדאו את החרגת פרויקט "תמר" לאלתר. זאת במטרה להבטיח שאזרחי המדינה ייהנו מתנובתם של מאגרי הגז שהתגלו בישראל - בראש ובראשונה מהאנרגיה שתופק מהם, שתהיה נקייה וזולה, ולאחר מכן – מן ההכנסות שיתקבלו ממיסוי ותמלוגים.
"אני שב וקורא לראש הממשלה: נזק כבד כבר נגרם. בכדי למנוע נזק נוסף, דרושה התערבותו של הדרג המדיני הבכיר. האחריות לעתיד משק האנרגיה מחד, והכנסות המדינה מאידך, מוטלת על כתפיו של הדרג המדיני – ובראשו – ראש ממשלת ישראל. הכרעות בנושאים להם השלכות אסטרטגיות על המשק הישראלי, לא צריכות להתקבל על-ידי פקידים. ההכרעות צריכות להתקבל על-ידי הממשלה והעומד בראשה". סיכם השר את הדיון.
ניר גלעד: "הזמן דוחק, אנחנו חייבים גז"
בראיון טלפוני, התייחס היום מנכ"ל החברה לישראל, ניר גלעד, לשיקולים שהנחו את החברה, בהחלטת הלחתום על הסכם עם ספק הגז המצרי ולא עם החברות הישראליות. "אני אומר באחריות, ניהלנו מו"מ במשך למעלה משנה תוך מתן העדפה משמעותית לגז כחול-לבן. היינו די קרובים לסיכומים (עם הספקים הישראלים, א.ל) ערב פרסום המסקנות. המסקנות, ואני לא מתייחס פה לויכוח בין המדינה לבין היזמים שהוא לא מענייני, לא עלו בקנה אחד עם הנחת עבודה שלא תהיה השפעה על לוחות הזמנים".
לפני כעשור, החליטה המדינה לעבור מייצור אנרגיה באמצעות דלקים פוסיליים (בעיקר פחם ומזוט) לייצור מגז. לצורך זה הוקמו תחנות גז והושקעו סכומי עתק בצינור הגז. הסיבות המרכזיות להעדפת הגז היו חיסכון בעלויות לצרכנים, יתרון דרמטי באיכות האוויר וגילוי מאגרי הגז הטבעי מול חופי ישראל. "החברות השונות והצרכנים הגדולים החלו להיערך למעבר ונוצרו לוחות זמנים שיש לעמוד בהם", אמר גלעד.
בעקבות מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי, שקבעה כי יש להעלות את התמלוגים על הפקת גז טבעי עד לרמה של 66%, ובעקבות העיכוב בהגשת המסקנות הסופיות, הודיעו החברות שמחזיקות במכרזים של משרד התשתיות כי לא יעמדו בלוחות הזמנים שנקבעו להפקת הגז. לטענת גלעד, אי הוודאות בנוגע למועד סיום הקידוחים וההפקה מביא לכך שלא ניתן לחתום עם החברות הללו על הסכמים ארוכי טווח לאספקת גז. "בבזן חייבים לעבור ב-2011 להפקת אנרגיה מגז ואם לא יודעים מתי יגיע הגז והספק לא מוכר כי הוא לא יודע בכמה למכור אז אי אפשר לחתום".
לדבריו, בעקבות מצב עניינים זה הוחלט לפצל את אספקת הגז למפעלים ותחנות הכוח של החברה לישראל ולחתום כבר עתה על הסכם שלפיו תספק החברה המצרית EMG כ-50% מתצרוכת הגז של החברה לישראל. "יש לנו אופציה לרכוש את המחצית השנייה מהחברה המצרית לאורך תקופה של 3 חודשים עד שנה. ניתן לרכוש את הכמות הזאת מהספקים הישראליים אך צריך להגיע להחלטות בחודשים הקרובים. סדרי הגודל של ההשקעות שלנו במפעלים מבוססי גז הם למעלה ממיליארד דולר. אני חייב גז".
לפנייה לכתב/ת 
