המירוץ לאוסקר, מדריך למשתמש

ב-16 בינואר 2011 ייערך בבברלי הילס טקס גלובוס הזהב, אחיו הצעיר והחורג של האוסקר. וכמו במשפחות הכי טובות, גם פה מדובר בשני טיפוסים שונים - הם חולקים הרבה, אבל זווית הראייה שלהם שונה. קשה להשליך מהבחירות של תא הכתבים הזרים לאלו של האקדמיה האמריקנית, שמתפרסמות בטקס פרסי האוסקר כחודש לאחר מכן (27 בפברואר). ולמרות זאת, שתי המסגרות ניזונות מאותו היצע ועל פיו מתעצב גם מנעד הבחירה שלהם.

כאמור, זה לא יהיה חכם לנבא את הזוכים באוסקר על פי רשימת המועמדים של גלובוס הזהב שפורסמה אתמול (ג'), אבל עושה רושם שמגרש המשחקים על היוקרה הקולנועית השנתית הוכתב בסך הכל. ולמרות שיתכנו הפתעות, נראה כי הרשימה הסופית של המתמודדים במירוץ לאוסקר כבר די סגורה. אתם רוצים להמר מי יזכה בפרס הגדול? קודם כל בואו ותכירו את המועמדים.

"נאום המלך" (שבע מועמדויות לגלובוס הזהב)

הסרט הבריטי "נאום המלך" נמצא במומנטום חיובי ביחס לרוב המועמדים והוא יוצא מנקודת זינוק טובה מאוד: סרט ביוגרפי-היסטורי הוא קלף מנצח, במיוחד כשמדובר בקורות חייו המיוחדים של מנהיג - ועוד אחד כזה שחי ופעל במהלך מלחמת העולם השנייה. הבמאי טום הופר נהנה גם מסוללה של שחקנים שייקספיריים החביבים כל כך על האקדמיה, כמו קולין פירת', הלנה בונהאם-קארטר וג'פרי ראש (שהוא דווקא אוסטרלי וזכה באוסקר על "ניצוצות" ב-1996).

העלילה עוסקת בדמותו של המלך ג'ורג' השישי (פירת'), שנדרש לעמוד בראש הממלכה הבריטית בעת משבר עם פרוץ מלחמת העולם. עמו נושא אליו עיניים וגם אוזניים, וכל מה שהוא שמע זה את גמגומו - תכונה לא הירואית בעליל. כדי להתמודד עם המום גויס למשימה קלינאי התקשורת האוסטרלי ליונל לוג (ראש) והסרט מבוסס על ההתמודדות יוצאת הדופן של השניים עם המשימה החסרת סיכוי לכאורה בדרך לסוף טוב במלחמה בגמגום, וכן בנאצים.

למה יזכה: אחרי "הפצוע האנגלי", מגיע "המגמגם האנגלי" והוא עשוי לשבות את לבם של ותיקי האקדמיה חובבי הבריטים, שנשבים שנה אחר שנה בקסם הנוסטלגי של סרטים היסטוריים. ואף יותר מכך, ביוגרפיים.

למה ייכשל: הופר? בהוליווד מכירים רק את דניס הופר המנוח. לבמאי בן ה-38 אין מספיק עשייה קולנועית מאחוריו.

הימור: עם שבע מועמדויות בגלובוס הזהב (וניצחון בפסטיבל טורונטו), מקומו באוסקר כמעט בטוח, אולם הניצחון על "הרשת החברתית" עדיין רחוק.

"הרשת החברתית" (שש מועמדויות)

כמו שמפת ההתמודדות נראית כרגע, המירוץ לאוסקר הוא דו-קרב בין "נאום המלך" הבריטי ל"הרשת החברתית" האמריקני. בינתיים, מדובר במירוץ צמוד כשכל צד נהנה מתמיכה גורפת מבית. "נאום המלך" זכה בשבוע שעבר בפרסי האינדי הבריטיים (הופר אגב הפסיד את פרס הבמאי לגארת' אדוארדס הצעיר), בעוד ש"הרשת החברתית" סומן כמנצח הבלעדי בין חברי קבוצות המבקרים העירוניות בניו יורק, בוסטון ולוס אנג'לס.  

הבמאי המוערך של "הרשת החברתית", דיוויד פינצ'ר, עוסק גם הוא בביוגרפיה, אבל כזו עכשווית. עזבו אותו ממלך אנגליה בשנות ה-40, הוא מספר את סיפורו של מי שידוע כיום כמלך העולם, מארק זאקרברג, ומגלל את קורותיה של "פייסבוק". אפשר להגיד שהדרמה עמוסת הדיאלוגים (משהו בין וודי אלן לקוונטין טרנטינו) בכיכובם של ג'סי אייזנברג וג'סטין טימברלייק עוסקת גם היא בהיסטוריה - אבל כזאת שנעשית עכשיו.

למה יזכה: האתגר של פינצ'ר לשפוך אור על תופעה חדשנית מהשנים האחרונות הוא מרתק וראוי להערכה, והוא גם עוסק בחלום האמריקני המעודכן - משהו שאנשי האקדמיה יכולים להזדהות איתו.

למה ייכשל: כי לא ברור כמה מחברי האקדמיה הוותיקים יותר בכלל יודעים מה זה "פייסבוק" ובערוב ימיהם הם לא מתכוונים לבדוק את זה. ואם הם לא שמעו אף פעם את "N'Sync", ספק אם הופעתו של טימברלייק תרשים אותם במיוחד, וזו של אייזנברג עוד פחות.

הימור: "הרשת החברתית" יכול לעשות את זה ולו רק בגלל בגלל שיגרום לאקדמיה להראות רעננה, צעירה ואמריקנית יותר, מבלי לוותר יותר מדי על היוקרה החנוטה שלה. 

"פייטר" (שש מועמדויות)

הבריון החדש בסביבה הוא סרטו של דיוויד או. ראסל "פייטר". גם פה מדובר בביוגרפיה היסטורית, הפעם מזירת האגרוף החביבה על הקולנוענים האמריקנים. מארק וולברג (ששירת את ראסל גם ב"שלושה מלכים" ו"אני אוהב האקביז") מגלם את דמותו של מיקי וורד, שנדרש לצאת מהצל של אחיו החורג רדוף השדים והסמים, דיקי אקלונד (כריסטיאן בייל), כדי לזכות בתואר אלוף העולם במשקל זבוב. זהו סיפורו של רוקי בלבואה האירי.

למה יזכה: "רוקי" זכה באוסקר לסרט הטוב ביותר ב-1976, "מיליון דולר בייבי" עשה זאת ב-2004. סרטי מתאגרפים תמיד מרחפים כמו פרפרים ועוקצים כמו דבורה. ואם רוקי ניצח, גם מיקי יכול?

למה יכשל: כי בכל זאת יש משהו שחוק בסיפורי מתאגרפים, ואנחנו לא מתכוונים לפנים שלהם.

הימור: הוא צובר מומנטום בזמן הנכון, אבל לא מספיק בשביל להשיג נוק-אאוט.

"ברבור שחור" (ארבע מועמדויות)

מי שעשוי להיות הסוס השחור של האוסקר הוא "ברבור שחור" של דארן ארונופסקי. כמו ראסל ב"פייטר", גם הבמאי האמריקני המסקרן עסק בקרבות בזירה עם מיקי רורק כ"המתאבק" (2008). השנה נטש אותה לטובת בימת המחול, שלדידו יכולה גם היא להיות מקום למאבקים יצריים וחריפים. "אגם הברבורים" כברכה שורצת כרישים.

לנירה רבינוביץ' היו ב"קישקשתא" זוג ברווזיים, לארונופסקי שני ברבורים - אחד לבן, שני שחור. נטלי פורטמן היא בלרינה תמימה וצחורה בעוד שמילה קוניס היא האפלה והמושחתת. יחסי האהבה-שנאה בין השתיים הן הבסיס למותחן הפסיכולוגי המפתיע.

למה יזכה: הנכונות של פורטמן להסיר מעליה את מעטה הילדה הטובה - או כל מעטה אחר מגופה - לטובת סצינות סקס לסביות עם קוניס ראויות להערכה, וכך גם המאמצים שלה ושל חברתה לצד מורי המחול כדי לשכנע כבלרינות.

למה ייכשל: כי למרות מאמציו של ארונופסקי להיות ברבור, הוא עדיין נחשב בעיני רבים כברווזון מכוער, דווקא בגלל הבוטות המרעננת והמבע הקולנועי המורכב והסגנוני שלו, שלא ערב עדיין לטעמו של הממסד.

הימור: יסתפק במועמדות.

"התחלה" (ארבע מועמדויות)

כדי להגשים חלום ולזכות באוסקר, כריסטופר נולאן יצטרך לגייס מחדש את ליאונרדו דיקפריו כדי שישתיל את הרעיון למוחם של חברי האקדמיה בעודם ישנים. כמו בסרטו "התחלה", גם פה מדובר בקרב נגד כל הסיכויים, והוא צפוי להיכשל. סרט המדע הבדיוני המורכב והמתעתע, בו נע ליאו מחלום לחלום ועושה בהם מניפולציה, לא ממש משתלב במסורת האוסקרית.

למה יזכה: כי החזון שמציע לנו נולאן הוא באמת יוצא דופן - רעיונית ו-ויזואלית.

למה ייכשל: כי ספק עד כמה מחברי האקדמיה התאמצו בכלל להבין. וגם אם כן, כמו שהם אוהבים סרטים היסטוריים, כך הם נרתעים מאלו העתידניים.

הימור: אולי ייכנס לרשימת הסרט הטוב, אבל רק בגלל שיש עשרה מקומות למלא.

"127 שעות" (שלוש מועמדויות)

שנתיים אחרי שזכה באוסקר עם "נער החידות ממומביי", חוזר דני בויל עם עוד סיפור אישי מדהים, שקרה באמת. ג'יימס פרנקו מגלם את דמותו של מטפס ההרים ארון ראלסטון, שבמהלך מסעו בקניון ביוטה ב-2003 נפגע מסלע שנפל על זרועו. "127 שעות" מתאר את פרק הזמן שבילה הגיבור באינטימיות עם הסלע ועם עצמו, עד לרגע הגורלי בו החליט להיפרד מזרועו, כדי לשרוד.

למה יזכה: סיפורו המדהים של ראלסטון הוא אב מזון טיפוסי לזוכה אוסקר.

למה ייכשל: כמה דרמה כבר אפשר לייצר בזוגיות בין אדם לסלע? וחוץ מזה, כמה פרסים אפשר להעניק לבויל? הוא קיבל את שלו - ורק לפני שנתיים, להזכירכם.

הימור: סביר להניח שיוזכר כמועמד, אבל סיכוייו לזכות נמוכים.

אולי יפתיעו איכשהו: "הילדים בסדר" של ליסה צ'ולודנקו (ארבע מועמדויות), "בלו ולנטיין" של דרק סיאנפרנס (שתי מועמדויות), "אהבה וסמים אחרים" של אדוארד זוויק (שתי מועמדויות), "Winter's Bone" של דברה גרניק (מועמדות אחת), "גנב עירוני" של בן אפלק (מועמדות אחת) ו"הסיפור עפ"י בארני" של ריצ'רד ג'יי. לואיס (מועמדות אחת).