שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    משתנה עם יותר מדי נעלמים

    "התפרצות X" של איתן צור עוסק באלימות מודחקת שחבויה מתחת לישראליות שבעה ואידילית. אך התוצאה המאכזבת לא מותירה אחריה דבר מלבד עלילה עמומה ודמויות שטוחות


    "התפרצות X", סרטו של איתן צור לפי ספרה של עדנה מזי"א, מנסה לעבד את עולמו של קלוד שברול הצרפתי לסביבה ישראלית. אם התוצאה מאכזבת, הרי זה משום שאמירתו של הסרט שטוחה ודמויותיו הבורגניות נותרות עמומות ובלתי משכנעות.

     

    מדובר פה באילן בן נתן, מרצה לאסטרופיזיקה בטכניון, גבר בגיל העמידה (יוסי פולק) הנשוי לנעמי, אישה יפהפייה וצעירה ממנו בשנים רבות (מלאני פרס), שמתישהו בעבר התאהבה בו וסחררה את ראשו, אך מאז היא הולכת ומתרחקת ממנו. כאשר אילן מגלה את דבר קיומו של מאהב בחייה של רעייתו, הוא נבלע במערבולת רגשית שמובילה אותו בהתחלה למשחק ציני עם אשתו ומאהבה, ובהמשך - למעשה נורא של ייאוש.

     

    בורגנות אידילית ושבעה

    לא קראתי את ספרה של מזי"א, אבל עלילת הסרט דומה להפליא לזו של "אישה בוגדנית", סרטו של שברול מ-1969, שאף הוא עוסק בבעל המגלה את בגידתה של אשתו. אלא שההשוואה בין "התפרצות X" לבין שברול אינה נובעת רק מהדמיון בין שני הסרטים הספציפיים, כי אם מהעובדה שלפנינו עיסוק באלימות המודחקת החבויה מתחת למראית העין של הבורגנות הישראלית השבעה והאידילית.

     

    כזכור, גם עלילות המתח של שברול התרחשו על רקע הבורגנות הצרפתית הדקדנטית. אך בעוד סרטים דוגמת "שהחיה תמות" (1969), "הטקס" (1995) ו"שיקוי לילה" (2000) אופיינו בארסיות מרושעת שלוותה בתיאור פסיכולוגי דקדקני של הדמויות – "התפרצות X" מתקשה לעצב אישיות משל עצמו.


    זוגיות שאינה מעוררת עניין (פרס ופולק ב"התפרצות X") 

     

    כך למשל, אתה מוצא את עצמך תוהה לגבי הסבירות שאדם כמו הפרופסור בן נתן אכן ייגרר לאותו מעשה שאחריו אין כל דרך חזרה; אתה מתקשה להבין מה מחבר בין אילן ונעמי שחגים האחד מסביב לשני מבלי לעורר עניין זה בזה; ובעיקר אתה מתאמץ לחדור מבעד לדמותה הריקנית והחלולה של הרעיה הבוגדנית שמעוצבת, ובכן, כמו פנטזיה של מרצה מזדקן לאסטרופיזיקה.

     

    גם דמותו של המאהב (בגילומו של רמי הויברגר), צייר בעל קריירה בינלאומית, נותרת סתמית. מה בה בדיוק מושך את נעמי? ואילו דירתו המוזנחת שממוקמת בלב אזור נטוש על חוף הים נראית כמו מאורה סטריאוטיפית של אמן מיוסר: סמרטוטים מוכתמים בצבע פזורים בכל מקום, כוסות וויסקי מלוכלכות, אפלולית מתבקשת, ודיוקנה של המאהבת שמתנוסס על כן ציור במרכז החדר.


     

    משולש אהבה של דמויות שטוחות (מתוך הסרט)

     

    שתי הדמויות המעניינות יותר בסרט הן זו של אמו הקשישה של הפרופסור (אורנה פורת הנפלאה) וחברו מילדות, מפקח המשטרה הערבי-נוצרי, אנטון (סוהיל חדד). בעוד הראשונה רוקמת בקור רוח ייקי תוכנית מקאברית להצלת בנה יחידה מהמעשה שביצע, הרי השני משמש לו מעין כומר מוודה שבאמצעותו הוא מבקש להביא לחשיפת פשעו - כמו היו שני אלה השדון והמלאך שיושבים על שתי כתפיו.

     

    חדד, שחקן מעולה (ע"ע "אוונטי פופולו"), מגלם את דמות המפקח על פי מיטב המסורת השברולית: שילוב מתוחכם ומדויק של תמימות וערמומיות שגורם לך לחשוב שהוא יודע יותר מכפי שנדמה.

     

    אלגוריה כושלת

    הבחירה בדמותו של ערבי-נוצרי שבפניו, ספק מתחנן ספק נמנע, היהודי הרדוף להתוודות על פשע שהסתיר -

    אינה נעדרת מימד אלגורי מובהק. גם דמותה של האם המפלצתית שקשורה הדוקות לתמה של אשמה, גלויה ונסתרת, ותנועתה הבין דורית של אשמה זו, מטשטשת את הפער שנוכח בסרט בין הסיפור הפרטי והסימבולי.

     

    אבל "התפרצות X" מתקשה לפתח את ההיבטים המרתקים הללו: עוול, אשמה, הקרבה וגאולה אומללה, אולי משום שיוצריו מבכרים להיצמד אל בסיס סיפור המתח הפסיכולוגי ופחות לפרשנויות השונות, הפוליטיות והאדיפאליות שלו.

    מותחן פסיכולוגי בורגני וקולח, שמותיר תוצאה עמומה 

     

    גם האנלוגיה שמנגידה בין עיסוקו המדעי של הבעל הנבגד לבין האינסטינקטיביות והיעדר הרציונאליות המניעים

    את מעשיו נדמית בעיקר פשטנית ומלאכותית.

     

    יחד עם זאת, "התפרצות X" הוא מותחן בורגני רהוט וקולח. הצילום (שי גולדמן) מרשים ועושה שימוש נבון בנוף החיפאי החורפי, ושחקניו מבצעים עבודתם במקצועיות. חבל רק שהתסריטאית מזי"א והבמאי צור - שכבר נדרש למצוקותיה של הבורגנות הישראלית בסדרת הטלוויזיה האיכותית "הבורגנים" - לא השכילו לעצב דמויות בעלות נוכחות ומשמעות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פרס. חיה חיים כפולים ב"התפרצות X"
    לאתר ההטבות
    מומלצים