לעבוד עם הפרעות קשב - קשה אך אפשרי
הפרעות קשב הן לא עניין רק לתלמידים וסטודנטים, אלא ממשיכות איתם גם למקומות העבודה. ההקלות: תוספת זמן במבדקים מקצועיים ויותר הפסקות בשעות העבודה. החובה: לדווח על ההפרעה כבר בראיון הקבלה. מדריך
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח 1998, נועד לאפשר לאנשים בעלי לקות פיזית, נפשית או שכלית להשתלב במקום העבודה. הרעיון הוא שאדם ידאג בעצמו לפרנסתו, כחלק מזכותו לכבוד אנושי, ולא יהיה תלוי או נתמך. לאור מטרה זו, מציינת עו"ד שמואלביץ', הגדרת "לקות" בחוק היא רחבה, כך שכל הגבלה תפקודית מהותית, בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים, נכנסת בה.
בית הדין לעבודה טרם נדרש לשאלה האם חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות חל גם על עובד בעל הפרעת קשב וריכוז.
עם זאת, "קיימות כמה החלטות בפסיקה בערעורים של עובדים בעלי הפרעת קשב וריכוז כנגד המוסד לביטוח הלאומי, בהם חלקו העובדים על אחוזי הנכות שנקבעו להם עקב מוגבלותם זו", מציינת עו"ד שמואלביץ'. "ניתן להניח, איפוא, שאם הפרעת קשב וריכוז הוכרה כנכות על ידי המוסד לביטוח לאומי, היא תוכר כ'מוגבלות' גם על ידי בתי הדין לעבודה".
הזכות להתאמה
ההכרה בהפרעת קשב וריכוז כתופעה הדורשת סוג של "אפליה מתקנת", באה לידי ביטוי גם בפסיקה של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. נדונה שם עתירה מינהלית שעניינה מחויבות מועצת שמאי המקרקעין לערוך בחינות הסמכה מקצועיות בעל-פה, המותאמות להפרעת קשב וריכוז שהייתה לנבחן ספציפי.
עו"ד שמואלביץ' אומרת כי הנבחן ניגש לבחינות שמונה פעמים ונכשל, לטענתו בשל הפרעות ריכוז מהן סבל. לאחר הכישלון החמישי פנה למאבחנת דידקטית, שערכה לו אבחון ובסיומו קבעה כי קשייו לעמוד בבחינה נובעים מפיזור קשב, נטיה להיסח דעת וקושי בזיכרון חזותי. המאבחנת המליצה שייבחן במתכונת שתתחשב בקשייו האובייקטיביים (בין השאר שתינתן לו הארכת זמן של 25% ושייבחן בחדר נפרד).
בניסיון השישי והשביעי יושמו המלצות המאבחנת, אך התופעות של הפרעת הקשב חזרו על עצמן. העותר פנה לייעוץ אצל פסיכולוג חינוכי, שהמליץ כי הבחינה תיערך לו בעל-פה. מועצת שמאי המקרקעין קיבלה את החומר הרפואי, אולם סירבה לערוך לעותר בחינה בעלפה, משום שלשיטתה זו לא תאמה את אופיה של הבחינה.
בית המשפט, בראשות השופט עודד מודריק, הכיר בהפרעת הקשב כמוגבלות ופסק שעל רשות חלה החובה לאפשר למוגבלים למצות את יכולתם האינטלקטואלית כך שיוכלו להתייצב במפלס זהה לזה של עמיתיהם. במקום שבו מבקש ההסמכה הוא בעל נתונים רלוונטיים, אך מגבלות שונות שהוא לא יכול לתקנן חוסמות את דרכו להשגת ההסמכה, מחויבת הרשות לפעול לנטרול המגבלות. לגופו של עניין נפסק כי ההתאמות שנעשו עבור העותר מספקות וכי ההמלצה לבחינה בעל-פה לא הייתה מנומקת דיה.
אילו התאמות צריך המעביד לערוך עבור עובד עם הפרעת קשב?
החוק מחייב את המעביד לבצע התאמות במקום העבודה עבור עובד עם מוגבלות (לרבות הציוד שבו, דרישות התפקיד, שעות עבודה, מבדקי קבלה לעבודה, הכשרה והדרכה וכיו"ב), בתנאי שהדבר לא מטיל עליו "נטל כבד מדי" בהתחשב בגודל העסק, מבנהו, מספר העובדים בו, היקף פעילותו, הרכב כוח האדם ומקורות המימון לביצוע ההתאמה.
על פי פסיקת בתי הדין לעבודה, המעביד אינו יוצא ידי חובתו בביצוע התאמות עבור העובד המוגבל, אלא עליו לבחון חלופות שיבוץ עבור העובד. המשמעות היא שעובד בעל הפרעת קשב יהיה זכאי ליותר הפסקות, לחדר נפרד (להבדיל מחלל פתוח) ולכל אמצעי אחר שישפר את רמת הריכוז שלו.
גילוי נאות
האם עובד בעל הפרעת קשב וריכוז חייב לגלות את המגבלה בעת ראיון עבודה?
לדברי עו"ד שמואלביץ', השאלה היא עד כמה המגבלה עלולה להשפיע על ביצוע המטלות במסגרת התפקיד אליו מיועד העובד. "אם מדובר במשרה הדורשת יכולות קשב וריכוז, לא רק שחובה על העובד לגלות את המגבלה אלא שממילא המעביד יידרש לערוך התאמות עבור העובד, ולכן רצוי שייערך לכך מראש. כך, למשל, על פי התקשי"ר, עובד המצהיר שהוא אדם עם מוגבלות ומציג תעודות מוסמכות המעידות על כך (אבחון מקצועי מלא), זכאי לקבל מנציבות שירות המדינה התאמה סבירה הנדרשת מחמת מוגבלותו, כדי לאפשר לו לקיים את מבדקי הקידום בעבודה ולבצע את תפקידו".
האם ארגון העובדים מחויב לתת ייצוג מיוחד לעובדים עם מוגבלות?
בכמה הסכמים קיבוציים קיימות הוראות מיוחדות הנוגעות לעובדים הסובלים מנכות או ממחלה. בין השאר, קיימים הסכמים קיבוציים שבהם חל איסור לפטר עובד חולה לפני שנעשה ניסיון למצוא לו תפקיד המתאים למגבלותיו. יש מקום לפרש הוראות אלה כחלות גם על אנשים עם מוגבלות כהגדרתה בחוק. יתרה מזאת, על פי החוק, זכות התביעה נתונה לא רק לעובד, אלא גם לארגון העובדים היציג במקום העבודה.
מה אפשר לעשות נגד מעסיק שלא מקבל עובד בשל הפרעת קשב?
עו"ד גל גורודיסקי, המתמחה בדיני עבודה, מציין כי "במקרה של אפליה בקבלה לעבודה של לקוי למידה, התביעה האישית עשויה להיות יקרה ולא כדאית עבור העובד הבודד. בדיוק למקרים כאלה נועדה התביעה הייצוגית בדיני עבודה".
לדבריו, "חוק תובענות ייצוגיות מאפשר הגשת תביעה בעילה של אפליה בעבודה, לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ולפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
"נגד מעביד שיכול להעסיק עובדים בעלי מוגבלות, לרבות הפרעת קשב, אולם נמנע מלעשות כן כמדיניות, אפשר בהחלט להגיש תביעה ייצוגית. חברי הקבוצה בתביעה כזאת עשויים להיות כל המועמדים לקבלה לעבודה שהם בעלי מוגבלות. לפי החוק, ניתן להגיש תביעה ייצוגית בנושא של אפליה גם כאשר מקום העבודה מאורגן או כאשר יש הסכם קיבוצי".
הכתבה פורסמה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
