רבנים נגד גזענות
בתגובה למכתב הרבנים בישראל שלא למכור או להשכיר דירות לאזרחים ערבים קמה קול צעקה ביהדות הדתית האמריקאית על כל זרמיה, המזהירה כנגד נזק עצום בתפישת היהדות
בשבוע בו בישרה התקשורת על מחאה גורפת זו, אני פוגשת במשרדי "הקרן החדשה לישראל" במנהטן את הרב דיוויד רוזן, סמנכ"ל תפעול בקרן ואת המתמחה ג'וש פרנקל. הקרן החדשה לישראל היא הגוף המוביל לשיוויון ודמוקרטיה בישראל והיא פועלת לחיזוק אירגונים ומנהיגים העובדים למען השגת שיוויון לכל אזרחי מדינת ישראל, בכלל זה פלשתינאים אזרחי ישראל. הקרן מגדירה את פעילותה כמחויבות לחיזוק הפלורליזם החיוני בחברה הישראלית והעצמת קבוצות המצויות בשולים הכלכליים של המדינה. על שלל פעילותיה זכתה הקרן לביקורת נוקבת בישראל מגופים שונים הרואים את פעילותה כלא פטריוטית.
הרב רוזן, האחראי על מחלקת המבצעים של הקרן ממנה יצאה היוזמה למכתב התגובה החריף, אמר שבקרן, המסייעת לכ-150 אירגונים ישראלים העוסקים בקידום פלורליזם ונושאי סביבה וחברה, עוקבים בעניין רב אחר האירועים בישראל.
ביום שישי שעבר, החלו אנשי הקרן החדשה להפיץ באינטרנט את דבר העצומה וביום ראשון כבר היו לה כמעט 500 חתימות של רבנים מכל זרמיה של היהדות הדתית, בתוכם אורתודוכסים, קונסרבטיבים, רפורמים, ריקונסטרקשן ואחרים.
את הידיעה על גילוי הדעת של הרבנים הישראלים שגייסו לעזרתם את ההלכה, קראו אנשי הקרן בעיתונות הישראלית והיהודית המקוונת והתקוממו. מה שהדאיג אותם במיוחד, לדברי רוזן, היא העובדה שמדובר ברבנים שעובדים מטעם הממשלה.
רוזן: "התחלנו לחשוב איזו תגובה תהייה יעילה. ואז ג'וש פרנקל, שמתמחה במשרד מאז ראש השנה ועובד על בניית יחסים עם רבנים בארה"ב, אמר שזה איום ונורא ושצריך לעשות מחאה גדולה, שתגיע מצפון אמריקה. הוא הציע שניצור קשר עם רבנים מישראל ונשמע מהם איך אנחנו יכולים לעזור. הם אמרו שתגובה רחבה יותר מזו של רבנים אמריקאים עשויה להיות אפקטיבית. וככה התחלנו לגייס חתימות”.
את ההודעה על דבר המכתב הפיצה הקרן ברשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר, כשלדברי רוזן מטרתה הייתה להראות לכולם שיש הרבה יותר רבנים שמתנגדים להטפה לאפליה מאשר אותו מיעוט רבני, שעומד מאחורי גילוי הדעת הגזעני. המכתב גם נועד לאפשר לרבנים בארה"ב להשמיע את קולם, כשהפעם, לדבריו, קולה של יהדות ארה"ב אכן נשמע. בין המגיבים שהביעו את מחאתם היה גם הרב בן גרינברג, הרב של סניף "הלל" באוניברסיטת הארוורד. גרינברג, שהוא רב אורתודוכסי, פרסם מאמר דעה, בו הוא מציין שלרוב הוא נמנע מלהביע את דעתו כשמדובר בפוליטיקה הישראלית הפנימית, אולם הפעם הוא חש שהעניין קורא לתגובה, "משום שהיהדות שאני מוקיר מקבלת יצוג שגוי. אם הקריאה תתקבל, זה יגרום לנזק עצום בתפיסת היהדות בעולם. משום כך הוספתי את שמי למכתב”.
הצהרות גזעניות שגורמות נזק עצום. הרב דיוויד רוזן (צילום: מיכל דניאל)
זה נגד התרבות שלנו
עם יוזמה דומה לזו של "הקרן החדשה”, יצאו גם בוגרי ישיבות ובתי מדרש ישראלים המביעים מחאה חריפה באתר ''גרים הייתם'', שהקימו. "אין זאת דרכינו ואין זאת תורתנו”, מכריזים בוגרי הישיבות שגייסו בעצמם 1880 חתימות. הם מוחים על הפיכת ההלכה לכלי שרת לקידום אידאולוגיה גזענית.
גם במועצת בתי הכנסת האורתודוכסים יצאו בהצהרת נגד שבה הוסבר כי הקריאה שלא להשכיר או למכור דירות לזרים אינה על פי ההלכה כפי שטוענים אותם הרבנים בישראל. באירגון משוכנעים שמעשה הרבנים הישראלים אינו חכם, שזה לא מה שישראל צריכה לעשות היום.
רוזן מעדכן שעד כה כמה רבנים בארץ הוציאו את שמם מגילוי הדעת המקומם ושרבנים ישראלים אחרים חתמו גם הם על העצומה של הקרן. הכיסוי שקיבלה תגובת הרבנים במדיה האמריקאית כמו בעיתונים "בוסטון גלוב” ו"וושינגטון פוסט", וגם במדיה היהודית, ב"פורוורד” ובסוכנות החדשות JTA, הרחיב את מעגל התגובות.
רוזן לוקח בחשבון שהיוזמה של הקרן, שכבר זכתה לביקורת מצד גורמים ימניים בישראל, עלולה להיתפס כפרובוקציה. אבל מבחינתו זהו חלק מהמחיר שנדרש להמשך הדבקות במחויבות לשינוי חברתי, מתוך ידיעה שישראל מחויבת לדמוקרטיה. יחד עם זאת הוא מקפיד לנקוב גם בדברים חיוביים המתרחשים היום בישראל. הוא מזכיר את המצעד למען זכויות אדם שנערך בתל-אביב בשבוע שעבר ואת מאות הישראלים שמגיעים מידי שישי כדי להפגין עם הערבים בשכונת שייח' ג'ארח.
רוזן אינו שוכח להזכיר שישראל עדיין מדינה צעירה, "דמוקרטיה עולה”, אותה אי אפשר לשפוט על פי הסטנדרטים של ארה”ב שקיימת כבר 235 שנה. על השאלה מה הוא חושב על הפרסומים שעל פי הסקרים כ-55% מהיהודים הישראלים תומכים בגילוי הדעת של הרבנים בישראל, משיב רוזן שבדיוק בגלל זה חשוב שהמנהיגים יקומו ויגידו את דברם, שיזכירו שהחוקים היהודים, דורשים מאתנו לחיות בשלום עם השכנים.
פרנקל אינו מאמין לנתונים האלו. הוא מעדיף לשייך את מה שנראה כאדישות ישראלית לזמנים הקשים ולפחד של אנשים. "אני לא מוכן לקבל את זה שעם ישראל הוא כזה”, הוא אומר.
ואף על פי כן, את זילות הערכים בחברה הדתית בישראל גילה פרנקל לקראת סוף שירותו הצבאי. פרנקל, שסבא שלו הגיע לישראל מגרמניה בשנת 1930 ומאוחר יותר היגר לארה"ב, גדל לדבריו במשפחה ציונית. זה מה שהוביל אותו לעלות לארץ. חמש שנים היה ג'וש בתוכנית ההסדר של גוש עציון ואינו שוכח את רבו הנערץ עליו, הרב יהודה עמיטל מיסד תנועת "מימד”, שנפטר לפני כמה חודשים. בישראל למד פרנקל עברית וכלכלה וכשסיים תואר ראשון, החליט לחזור לארה"ב כדי ללמוד רבנות. הוא מגלה כי למרות ששמר שבת וקיים מצוות, לא היה לו קשר רגשי עם הקהילה הדתית בארץ.
בצבא שירת במבצע "חומת מגן" ברמאללה, "ביחידה נפלאה", לדבריו. באותה תקופה התוודע לצד היפה של צה"ל כשהוא וחבריו ליחידה, קיבלו פקודה להקפיד בכבודם של המשפחות הערביות שבביתן נאלצו לשהות. "ישנו על הרצפה”, הוא מספר, "ואת השירותים הייתי צריך לשטוף כך שיהיו נוצצים. גם השארנו למשפחה 200-100 שקלים על הטרחה. יצאתי מהשירות עם הראש בשמיים'”.
אבל ככל שעבר הזמן פרנקל גם התחיל לראות דברים אחרים. כשחזר לישיבה, התחיל לגלות שאנשים שם לא מתרגשים מדברים שצורמים לו, ממעשים לא ראויים אליהם נחשף, כמו תמונות של חיילים ישראלים משועשעים לצד אסירים פלשתינאים כבולים באזיקים, שכמה מהן אף הועלו לאתרי האינטרנט על ידי החיילים. פרשות עליהן דווח לא מזמן בתקשורת הישראלית. במקביל הרגיש פרנקל ניכור שהגיע מצד הקהילה הדתית, משהו שהרגישו בו גם רבים מחבריו שחזרו בשאלה. פרנקל הרגיש שמשהו השתבש, הוא היה משוכנע שהמוסר בא מהדת, שזו אמורה להוביל לחברה מתוקנת ומוסרית ולא לפגוע בחברה.
הוא נרשם לתוכנית הסמכה לרבנות בת ארבע שנים בישיבת "חובבי תורה” בברונקס, כשאת ההתמחות של השנה הרביעית בחר לעשות במסגרת "הקרן החדשה”. הקרן, עליה שמע דברים טובים מאירגוני הצדק החברתי בישראל בהם התנדב, אירגונים כמו "מבוי סתום” שעובד עם עגונות, "קולך”, "י"ב בחשוון” הפועל נגד גזענות ועוד.
היענותם של 1,000 הרבנים ליוזמה שלו הפעימה אותו. "אנשים התבטאו כמו שלא התבטאו מעולם”, אמר. "יש עוד מכתב שחתומה עליו קבוצת 'גרים היינו', של בוגרי ישיבות ומדרשיות. זה נגד כל התרבות שלנו”, הוא אומר, "נגד מגילת העצמאות. יש לנו מסורת שמכבדת את הפרט, מכבדת כל אדם, כל אדם נברא בצלם”, אומר פרנקל ומצטט, "דרכיה דרכי נועם ונתיבותיה שלום”. הוא מקווה שהיוזמה של "הקרן החדשה” תשנה קצת את השיח הציבורי בישראל, אליה הוא מתכוון לחזור יום אחד.
כל אדם נברא בצלם. ג'וש פרנקל (צילום: מיכל דניאל)
זמנים חדשים, חוקים ישנים
אחד הרבנים הראשונים שחתמו על העצומה הוא הרב מרק אנג'ל, מי ששימש כרב של בית הכנסת הספרדי-פורטוגלי באפר ווסט סייד. גם הרבנים אבי ווייס, דב לינזר, ראש ישיבת "חובבי תורה”, והרב אלכס קיי, מבית הכנסת "בית ישורון”, מיהרו לחתום. הרב אנג'ל, שפרסם ספרים ומאמרי דעה רבים במשך השנים, שמע על מכתב המחאה מג'וש פרנקל, שהוא תלמיד שלו בישיבת "חובבי תורה”. הרב אנג'ל מיהר לחתום. לדבריו, הרבנים שחתמו על גילוי הדעת בישראל אינם קשורים למציאות. "הם מפרשים חוקים יהודים ישנים ולא לוקחים בחשבון שיש היום דמוקרטיה, יש חוקים", הוא אומר.
הרב אנג'ל יכול להבין את הלך הרוח שהוביל לכתיבת מכתב הרבנים בארץ. ידוע לו שהיום בארץ אנשים פוחדים שמא הערבים "ישתלטו" על הגליל ועל איזורים אחרים במדינה. ואולם את הפיתרון הוא רואה בעידוד יהודים לעבור לגור בגליל ולהקים שם עסקים במקום לצאת בהצהרות אנטי דמוקרטיות. "הם לוקחים כסף מהממשלה כדי לפעול נגד מדיניות הממשלה", מזכיר הרב אנג'ל. "אם הם לא מסכימים עם הממשלה, שיתפטרו”. כאשר הרב אליהו מצפת קרא לתושבים שלא להשכיר דירות לערבים, "אנשים דיברו על זה כאן, אבל כשיש קבוצה של רבנים ולא רק אחד שנסחף, זה מסוכן”.
לעניין ההלכה, מביא הרב אנג'ל כדוגמה את הרב חיים דוד הלוי, שנפטר בשנת 1988, שכבר אז הבין את המצב. "הוא הבין שהרבה טקסטים בתלמוד, או טקסטים חשובים של שולחן ערוך, הוצאו מהקשרם. שהמציאות היום אחרת כי ליהודים יש ממשלה משלהם. כשכתבו את חוקי ההלכה, לא ידעו שלעם ישראל תהייה מדינה וצבא. הרב לוי כתב שהטקסטים הישנים לא מתאימים למצב החדש. העקרונות צריכים להיות צדק, הגינות ושוויון”.
אתה חושב שהמכתב ישפיע?
"המכתב יגרום לאוכלוסיה היהודית בישראל להבין שיהודים מחוץ לישראל, שאוהבים אותה, מודאגים מהכיוון שאליו הרבנים האלה מובילים. זה יתן כוח לאנשים שרוצים חברה חזקה וטובה בישראל, להשמיע את קולם. אני לא חושב שפוליטיקה צריכה להיות אתנית אלא רעיונית. אני אוהב את ישראל, יש לנו דירה בירושלים, אבל תופעת השליטה של החרדים מסוכנת לישראל”.
אתה אופטימי?
"אני תמיד אופטימי, להיות בעולם של יהודים אלפי שנה הופך אותך לאופטימי. אני מאמין באינטליגנציה הבסיסית של העם היהודי, מאמין שהם יקבלו החלטה נכונה”.
מה אתה שומע בקהילה על הנושא?
"הנושא הפך לפופולארי כאן. אנשים מרגישים ששלטון הרבנים הקיצונים מסכן את תדמיתה של ישראל כדמוקרטיה. צריך להיזכר במה שאנחנו חושבים על פלשתינאים שהורגים אנשים אשר מוכרים אדמות ובתים ליהודים. עכשיו יש לנו את הרבנים עם הקריאה שלהם שלא למכור בתים לערבים, וזה לא מקובל”.
אתה באמת מאמין שניתן לשנות את זה?
“90% מהישראלים לא רוצים שהמצב יהיה כזה. אני מדבר עם ישראלים, גם הם נגד זה שהחרדים ישלטו בגיור”.
ומה הם יכולים לעשות?
"להצביע, לשנות את הקואליציה, לפתוח את הפה. נראה לי שאם הם היו מתארגנים, הם היו משנים את המצב. אני מאמין שבעוד 25 שנה לא נקיים את השיחה הזאת, אבל תתקשרי אלי עוד עשר שנים ונראה”.
שאלה של ביטחון לאומי
הרבנית ג'ולי שונפלד, סגנית נשיא אירגון הגג של 1,600 רבנים קונסרבטיבים הפועלים ברחבי העולם וארה"ב (The Rabbinical Assembly), מספרת שחברי האירגון נדהמו כששמעו על מכתב הרבנים הישראלים. שונפלד, בוגרת הסמינר היהודי התיאולוגי בניו-יורק, מספרת שחברי האירגון בישראל, 230 רבנים קונסרבטיבים, לקחו את המכתב באופן קשה מאוד. "זה הרס המסורת היהודית וזה חילול השם”, קוראת הרבנית.
היא משתמשת במילים קשות כשהיא מתארת איך היא מרגישה: "אימה, פחד”. שונפלד מונה את שלושת עקרונות התנועה שלה: "יהדות, ציונות ודמוקרטיה. המסורת היהודית משמעה בניית חברה צודקת והגונה”, היא מדגישה.
כרבנית קונסרבטיבית, היא מציינת כי הכוח שצברו הדתיים החרדים מזעזע את אמות הספים של האירגון שלה. מדובר בגוף הדתי הציוני הגדול ביותר מחוץ לישראל, היא מזכירה, שהעיקרון הבסיסי שלו הוא תמיכה בישראל.
שונפלד מדברת על הצעירים היהודים של התנועה, שגדלו על ערכי הדמוקרטיה והשוויון, ונתקלים במציאות הישראלית הקשה. "כשהם קוראים מכתב כזה”, היא אומרת, "זה הורס את כל העבודה שלנו, שהיא לעורר בהם השראה לאהוב את ישראל. זה גורם להם להתנתק”.
שונפלד רואה בעליית הקבוצות הדתיות הקיצוניות בארץ נושא של ביטחון לאומי. היא מזכירה את המקרה של נשים דתיות בקהילות אורתודוכסיות שנשלחות לשבת בחלק האחורי של האוטובוס. "כל סיפור כזה מזעזע את תחושת המחויבות של הצעירים לישראל ומסכן את ביטחונה וזה מסכן את האחדות היהודית”.
הרס המסורת היהודית וחילול השם. הרבה ג'ולי שונפלד
גם זו הגנה
שרון בראוס (37), שהוסמכה כרבה בסמינר היהודי התיאולוגי בניו-יורק ולמדה גם במכון שכטר בירושלים, עומדת בראש קהילה קונסרבטיבית בשם "עיקר”, הפועלת בלוס-אנג'לס ובה חברות כ-450 משפחות. בראוס מסבירה כי הקימה את הקהילה מתוך צורך לשלב בין חיים יהודים רוחניים וערכים חשובים, כמו צדק חברתי ותיקון עולם, שני הנושאים להם מחויבת הקהילה.
"הרגשתי שהקהילה היהודית לא שואלת שאלות חשובות על היהדות”, אומרת בראוס, "שהיא לא תופסת את הדמיון של הצעירים שמחפשים את הדרך לחיים יהודים בעלי משמעות. בקהילות היו עסוקים יותר בהתעסקות בזהות היהודית – האם אתה רפורמי או קונסרבטיבי – ופחות במשמעות של להיות יהודי ואיך יוצרים יחסי אהבה עם ישראל. אנחנו הצבנו לעצמנו כמטרה את החזרה לעיקר של החיים היהודים”. במסגרת "עיקר", פעילים חברי הקהילה של הרבה בראוס בכמה תחומים. הם מנסים לקדם רפורמה בחוקי ההגירה האמריקאים, תומכים במקלטים לחסרי בית ופועלים למען קידום גישה לאוכל בריא.
בראוס, שגדלה בליווינגסטון, ניו-ג'רזי, החליטה שהיא רוצה לפנות לתחום הרבנות כשלמדה בירושלים. היא מספרת שכאשר התחילה בלימודי הסמכה לרבנות, היו אתה במחזור כ-120 נשים. היום, היא מגלה, מגיע מספרן כבר ל-300. כשעולה נושא קונפליקט הערכים בין ישראל ליהודי התפוצות, מפנה אותנו בראוס למאמר המפורסם של פיטר ביינרט, שהתפרסם ב"ניו-יורק ריוויו אוף בוקס” לפני מספר חודשים.
"הוא כתב שהבעיה עם יהדות אמריקה היא שהגדרנו תפקיד צר מאד לציונות האמריקאית. שאנחנו מרגישים צורך להיות לצד ישראל בכל מצב, אבל כשצריך להשמיע קול על דברים שאנחנו לא מאושרים מהם כמו שעושים פטריוטים אמריקאים, זה לא קורה. כשהוצע חוק הגיור, הצעקה כן קמה. אנשים שלחו עשרות מכתבים לביבי נתניהו, והוא באמת אמר שהם צודקים ולא העביר את החוק”.
ואיך את מרגישה עם הקריאה שלא להשכיר או למכור בתים לזרים?
"אני מבוהלת, אני מאמינה שיש איום רציני על החברה בישראל ומפחיד מה שקורה שם בשנים האחרונות. זה הזמן לתמוך ב'קרן החדשה' שפועלת בשטח. זהו רגע קריטי שבו צריך לקום ולהגיד שזה לא החזון של ישראל. אני רואה כאן שאנשים צעירים מתנתקים מישראל וזה עצוב ונורא. הם שומעים על גירוש ילדי העובדים הזרים הפיליפינים, על זה שנשים יושבות בחלק האחורי של האוטובוס, וזה תורם לניתוק. אני חושבת שצריך לדבר בקול רם על הציונות הפרוגרסיבית, להגיד שזאת לא הדרך לבנות חברה פלורליסטית”.
מהן הציפיות שלך ממכתב המחאה של הרבנים עליו חתמת?
"המכתב הזה חשוב מאוד כי הוא מבהיר שהדבר הזה לא יכול להיעשות בשמנו. חשוב גם שהתגובה הגיעה מהר מאוד. אני לא יודעת לאן זה יוביל, אבל טוב שהגיעה התגובה מיהדות ארה”ב כי אחרת אנשים היו נשארים עם הרושם שזאת ישראל וזאת היהדות.
"המכתב שלנו מבהיר להם במה אנחנו מאמינים ומוכיח שהעסק יותר מסובך. אני מבינה שיש אנשים שלא רוצים להעביר ביקורת על ישראל כשכל העולם נגדנו, שהם מרגישים צורך להגן עליה. אבל אחת הדרכים להגן על ישראל זה לדבר על דברים שלא מייצגים את הטוב בישראל. הרוח הישראלית והאמריקאית לא תעמוד בזה”.
