שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "התלות שלנו בגז הזר נגמרה"
    אנליסטים משוכנעים שגילוי הגז בלוויתן יחזק את מדינת ישראל, ללא קשר לגובה התמלוגים: גם אם המדינה לא תהפוך ליצואנית גז כמו קטאר, היא תייבא פחות, קופת המדינה תגדל ותתייצב לא יעלה והביקוש לאג"ח הישראלי יעלה. ויש גם סכנות: אם המדינה לא תיערך לכך, הגילוי יחזק את השקל ויפגע בייצוא

    "גילוי הגז הטבעי במאגר 'לוויתן' יפסיק את התלות הישראלית בייבוא גז מחו"ל. התלות הזאת הסתיימה". כך אמר אתמול (ד') ל-ynet הכלכלן הראשי של בית ההשקעות כלל פיננסים, אמיר כהנוביץ', על רקע תגלית הגז באתר שמול חופי חיפה.  

     

    השותפות המחזיקות במאגר - דלק הישראלית ונובל אנרג'י האמריקנית - הודיעו היום (ד') כי במאגר קיימים 453 BCM (מיליארד מטר מעוקב) של גז טבעי. גורמים במשק האנרגיה מעריכים את השווי הכספי של כמות הגז הזאת בכ-45 מיליארד דולר.

     

    דלק ונובל הודיעו בעבר כי אם יתברר שיש כמות גז גדולה בלוויתן, הם ישקלו להתחיל לייצא גז טבעי לאירופה ולמזרח אסיה. לדברי כהנוביץ': "גם אם הם לא ייצאו גז בפועל, המשמעות של הגילוי מחזקת את המשק בדיוק כמו ייצוא, כי ככל שישתמשו יותר בגז בשוק המקומי, ייבאו פחות, והפחתת יבוא כמוה כייצוא".

     

    "ברור שהחברות המקומיות ימשיכו לרכוש גז ממצרים, כדי לא להיות תלויות בשום מונופול, אבל התלות בייבוא המצרי נגמרה. מבחינה גיאופוליטית, זה חיזוק עצום למדינה".

     

    עדיין לא ברור כמה מהכסף יגיע לקופת המדינה, כיוון שתמלוגי הגז בישראל הם מהנמוכים בעולם, אך גם אם התמלוגים לא יעלו - מדובר בהכנסה עתידית של מיליארדי דולרים. הנושא נמצא, כידוע, בהתכתשות בין החברות הפרטיות ומשרד התשתיות, שמתנגדים להעלאת התמלוגים, לאוצר וחלק ניכר מחברי הכנסת, שתומכים בהעלאה בהתאם להמלצות ועדת ששינסקי. כך או כך, גם אם מסקנות הוועדה יתקבלו וגם אם לא, התמלוגים יתחילו להגיע רק בעוד שמונה שנים.

     

    "בטווח הארוך, גילוי כזה מחזק את המשק הישראלי ואת ממשלת ישראל", אומר כהנוביץ', "למרות שהכסף יגיע רק בעוד כמה שנים, התרומה שלו כבר קיימת. היציבות הכלכלית תגדל והממשלה תוכל להיות גמישה יותר על סמך ההכנסות העתידיות. הביקוש לאיגרות החוב הממשלתיות של ישראל יעלה. מניות השותפות בקידוח יעלו וגם זה טוב לציבור המשקיעים בבורסה".

     

    להיזהר מפגיעה בייצוא

    למרות כל זאת, מזהיר כהנוביץ', גילוי הגז גורר אתו גם סכנות. "הגילוי תומך בשקל. ההסתערות על המטבע המקומי, שכבר קיימת, תגדל, והמשמעות, כבר בטווח הקצר, היא שהשקל יעלה ומטבעות אחרים ירדו. השקל החזק כבר פוגע בייצואנים והוא יפגע בהם עוד יותר".


    בטווח הבינוני והארוך, גילוי כזה עלול לעורר את ה'מחלה ההולנדית': "הכסף הגדול שייכנס מהקידוח יפגע בייצוא ויקטין מקורות הכנסה אחרים של המשק. כדי למנוע את הפגיעה הזאת, הממשלה צריכה להעביר לידיה חלק גדול יותר מההכנסות ולא להכניס אותן לחשבונותיה השוטפים אלא להשקיע אותם בקרנות שיתמכו בעתיד בחינוך וברווחה, כפי שעשו בנורבגיה".

     

    הלמן אלדובי: הקרב עם לבנון מתחיל היום

    "הפוטנציאל הגלום בלוויתן לכלכלה הישראלית הוא משמעותי וההכרזה על לוויתן כתגלית מסחרית עם היקף גז של 16 TCF הינה תחילת הדרך עבור ישראל להפוך ליצואנית גז". כך אומר דן הלמן, מנכ"ל קרן הלמן-אלדובי, שמשקיעה חלק גדול מכספם של לקוחותיה במניות גז ונפט. הלמן הוא שותפו של אורי אלדובי, יו"ר איגוד חברות הגז והנפט.

     

    "התהליך יארוך מספר שנים ויהיה סבוך", אומר הלמן, "צריך לזכור, אנחנו לא לבד. כפי שציינו בעבר, עפ"י הערכות של המכון הגיאולוגי של ארה"ב גם ללבנון ולקפריסין ישנם מאגרי גז ענקיים. המדינה הראשונה אשר תשכיל לפתח את השדות היא זו שתמכור לאירופה".

     


    פורסם לראשונה 29/12/2010 16:44

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים