המבקר: קצב מינה בניגוד לחוק, כספים נעלמו
לראשונה בתולדות המדינה בדק לינדנשטראוס את התנהלות בית הנשיא. רוב הדו"ח מתייחס לתקופת קצב וחושף שורת ליקויים, בהם מינוי עובדים שלא כחוק, מאות אלפי שקלים שלא הוחזרו להקדשים וחריגות שכר. "בית הנשיא התעלם מחובתו שנים באופן שיטתי", כתב השופט בדימוס. גם פרס לא נקי
ליקויים חמורים גם בבית בו גר ופועל האזרח מספר 1: פחות משבוע לאחר שמשה קצב הורשע באונס ובשורת עבירות מין, מפרסם אחר-הצהריים (יום ב') מבקר המדינה דו"ח על התנהלותו, בעת שכיהן כנשיא. בין היתר חושף השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, כי מינויי עובדים נעשו ללא מכרז, כספים "נעלמו" מקרן הקדש וגם עמותה אותה הקים קצב, קיבלה סיוע של פי חמישה מיתר הגופים. חלק קטן מהביקורת מתייחס גם לממלאת-מקומו של הנשיא, דליה איציק, ולשנת הכהונה הראשונה של הנשיא התשיעי, שמעון פרס. מלשכתו של פרס נמסר כי רוב הליקויים שנמצאו בתקופת כהונתו של קצב כבר תוקנו.
בפתח הדו"ח המיוחד, הדגיש המבקר כי זו הפעם הראשונה שנערכת ביקורת בבית הנשיא. הוא מצא ליקויים בגיוס כוח האדם לבית הנשיא. בביקורת נמצא כי בין השנים 2000 ל-2008, למעט משרה אחת, כל המשרות בבית הנשיא שאיושן מחייב מכרז - אוישו שלא באמצעות מכרז.
קצב ורעייתו גילה בבית הנשיא. "מינוי עובדים בניגוד לחוק" (צילום: AP)
בתקופת כהונתו של קצב כנשיא מונו ללא מכרז מנהל האגף להסברה וקשרי קהילה בארץ ובחו"ל, סגן ממונה על פניות הציבור, אחראי אבטחה, בידוק והדרכה בבית הנשיא, סגן קב"ט, סגן הממונה על הביטחון וגם הממונה על ענייני רווחה ופניות הציבור – צביקה ברוקנר.
ברוקנר, מקורבו של הנשיא השמיני, הוא היום ראש לשכתו של קצב. שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שהרשיעו את קצב, כינו את ברוקנר ורפי בן-חור "שליחיו הנאמנים", שסייעו לו למרר את חיי המתלוננת א' עד שפוטרה.
בהמשך הדו"ח כתב המבקר, כי במאי 2003 מונה ברוקנר לתפקיד הממונה על ענייני רווחה ופניות הציבור לא רק ללא מכרז, אלא מבלי שעמד בדרישות שנקבעו לתפקיד וכללו בין השאר תואר ראשון בתחום מדעי החברה או מדעי הרוח. המבקר העיר, כי על בית הנשיא להקפיד על תנאי הסף שהוא בעצמו הציב.
"בית הנשיא התעלם מחובה חוקית"
המבקר מצא מינויים ללא מכרז גם בתקופתו של פרס, כמו ממונה תחום כנסים וקשרי אירוח ויועצת הנשיא לפניות הציבור. השופט בדימוס לינדנשטראוס העיר, כי קיום מכרז הוא חובה שנקבעה בחוק המינויים. "מינוי עובדים אלה נעשה אפוא בניגוד לחוק".
מבט על בית הנשיא מהאוויר (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
ועוד במינויים שנעשו בניגוד לחוק. מהביקורת עולה כי הממונה על משכורת וכספים בתקופת כהונתו של קצב ומנהלת תחום משאבי אנוש, הדרכה ורווחה הועברו לבית הנשיא למשרה בכירה יותר. לכן, מעיר המבקר, המינויים היו צריכים להתבצע גם במקרה זה באמצעות מכרז. "הממצאים מלמדים שבתקופה זו אוישו בבית הנשיא כל המשרות הדרושות איוש באמצעות מכרז - ללא מכרז. למעט משרה אחת", כתב המבקר.
"קיום מכרז לגיוס עובדים הוא חובה חוקית המהווה את דרך המלך למינוי עובדים בשירות הציבורי", כתב השופט בדימוס לינדנשטראוס. "בית הנשיא התעלם מכך שנים באופן שיטתי". המבקר הוסיף כי משרדו רואה בחומרה את העובדה כי בית הנשיא בחר לאייש את המשרות ללא קיום מכרז.
בסיום הפרק, העוסק בכוח האדם בבית הנשיא, כתב המבקר כי נמצאו מינויים שלא היו תקינים. הוא פירט: עובדים מונו ללא מכרז, משרות אמון אוישו ללא קביעת מסגרת של כמות המשרות, יועצים במעמד קבלני ויועצים בהתנדבות מונו שלא בהתאם לעקרונות החלים בשירות המדינה, ומינוי בפועל הוארך לתקופה של למעלה משנתיים.
אפילו בתנאי העסקה של 11 עובדות המטבח והמגישות נמצאו ליקויים. לא הופקו להן תלושי שכר, הן לא הגישו חשבוניות מס - אלא התשלום הועבר לחשבונות הבנק שלהן בהעברה בנקאית של חשבות בית הנשיא.
שכר מקבלים גם כשהעובד בבית
ומה קורה כשעובד לא מגיע לעבודה הרבה זמן? הוא ממשיך לקבל את שכרו. המבקר מצא כי במקרים מסוימים שילם בית הנשיא שכר לעובדים שנעדרו מהעבודה לא על חשבון ימי חופשה ולא בשל התנאים המותרים על פי תקנון נציבות שירות המדינה.
למשל, בשנת 2007 נעדרה דוברת בית הנשיא בתקופת קצב מהעבודה, שלא על חשבון ימי חופשתה, למשך 91 ימי עבודה, ושכרה בעבורם שולם. אבל יש עובדים שנעדרו לתקופה ארוכה יותר. מנכ"ל בית הנשיא לשעבר, משה גורל, נעדר מהעבודה לא פחות מ-150 ימים. כמה ימים לאחר שמשה קצב יצא לנבצרות זמנית הציג גורל המלצת רופא ליציאה לחופשה ללא ציון זמן. בפועל הוא נעדר עד תום כהונתו של קצב כנשיא. באותו זמן כיהן אבי בלשניקוב כממלא-מקום מנכ"ל בית הנשיא.
בנוסף התברר כי לגורל, שכיהן כמנכ"ל בית הנשיא במשך כשש שנים וחצי, שולמו דמי הסתגלות - וגם, לפנים משורת הדין, מענק הסתגלות נוסף שסכומו שווה למשכורת של חודש וחצי. גם סגנית הדובר, שהועסקה במשך תקופת זמן דומה, קיבלה מענק הסתגלות בגובה שלוש משכורת. המבקר העיר כי אין לתת מענק הסתגלות לעובד שהועסק על-פי חוזה לתקופה קצובה.
במהלך הבדיקה מצאו אנשי משרדו של המבקר גם חריגות בשכרם של חלק מעובדי בית הנשיא, לעומת המשרות המקבילות או הדומות להן במקומות אחרים בשירות המדינה. לדוגמה, חריגות התגלו במשרת עוזרת לרעיית הנשיא (לשעבר), מזכירה בלשכה המדינית, רכזת יועצים ומנהלת המרכזייה בבית הנשיא.
לאן נעלמו 250 אלף שקלים?
אבל לא רק בנושאי כוח אדם עוסק הדו"ח, אלא בפעולות ההקדשות, למעשה קרנות שהקימו הנשיאים לטרות מסוימות. בשנת 1973 הקים הנשיא השלישי, זלמן שז"ר ז"ל, את הקדש עמו"ס והפקיד בקופתו 100 אלף דולר. בנספח נקבע כי אין לגעת בכספי הקרן, אלא בריבית בלבד. מהביקורות עולה, כי בשנת 2000 היה הסכום של הנכסים נטו של ההקדש 187 אלף דולר. המבקר מצא כי סכום זה ירד בהתמדה במהלך השנים, ובשנת 2008 הוא עמד על 3,000 דולר בלבד.
אטרקציה בבית הנשיא - מצטלמים עם הפסל של קצב (צילום: רונן מדזיני)
גם בהקדש שהשאיר הנשיא לשעבר אפרים קציר ז"ל נמצא כי הכספים לא נוהלו כראוי בבית הנשיא. מהדו"ח עולה, כי באוקטובר 1994 העניק הקדש קציר 100 אלף שקלים למוסד מסויים. ארבעה חודשים לאחר מכן הועברו 50 אלף שקלים לאותו מוסד. מנכ"ל בית הנשיא, אריה שומר סיכם שהכספים יוחזרו להקדש מתקציב בית הנשיא. ביולי 1995 הועברו 100 אלף שקלים לנזקקת, עובדת לשעבר של משרד החינוך. כפי שסוכם, משרד האוצר החזיר את הכסף לבית הנשיא.
המבקר כתב, כי "מהאמור עולה חשש כי בית הנשיא לא החזיר את 250 אלף השקלים להקדש, על אף שהתחייב לכך, ואף שנטען כי קיבל החזר כספים ממשרד האוצר". עוד נכתב כי בין השנים 2006-2000 חלק מהעובדים שהועסקו על-ידי ההקדש, עסקו גם בעבודות שאינן קשורות לו. "בית הנשיא נהג בהקדש קציר כדרך חלופית להעסקת עובדים במחלקת פניות הציבור. לדעת משרד מבקר המדינה, על בית הנשיא להקפיד שכל עובדיו יהיו מועסקים על חשבון תקציבו".
עוד עולה מהדו"ח, כי קצב דאג לעמותה אותה הקים בעצמו. המבקר מצא כי בדצמבר 2006 נערכה ישיבה בהשתתפות נאמני הקדש קציר, הנשיא קצב, המנכ"ל גורל יחד עם ברוקנר, בה הוחלט להעביר סיוע למוסדות וארגונים שהומלצו על-ידי מנכ"ל משרד הרווחה. 345 אלף שקלים העונקו ל-42 מוסדות וארגונים. חמישה מהמוסדות קיבלו יחד 90 אלף שקלים, למרות שלא היו ברשימת המומלצים.
הסידור של קצב
בין חמשת הארגונים, עליהם משרד הרווחה לא המליץ, היה גם פרויקט "בשיבה טובה", אותו יזם קצב ב-2003. אותו פרויקט קיבל 50 אלף שקלים, הסכום הגבוה ביותר שחולק. אגב, כך מצא המבקר, הסיוע לארגונים האחרים היה בין 5,000 ל-10,000 שקלים לארגון. בסיום הפרק על הכספים כתב המבקר, כי פעילותה של רשת ההקדשות לא מנעה את הליקויים החמורים.
וזה לא הכל. המבקר מצא כי בתקופת כהונתו של קצב נערכו בבית הנשיא אירועים בחסות נשיא המדינה, שמומנו על-ידי גורמים עסקיים. המבקר העיר כי מתן חסות לאירועים כאלה מנוגד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה ועלולה לעורר טענה של משוא פנים.
גם פרס זכה לביקורת בנושא זה. במאי 2008 התקיימה בירושלים ועידת "נשיא ישראל 2008 - פונים אל המחר". מהביקורת עולה, כי הזמנות לוועידה נשלחו מבית הנשיא ומנגנון בית הנשיא עסק בהכנות לה. עובדי הבית הועסקו במסגרת הועידה. "מן הראוי שאירוע ממלכתי של נשיא מדינת ישראל ימומן מתקציב המדינה ולא באמצעות תרומות".
מבית הנשיא נמסר כי הדו"ח עוסק ברובו בתקופת כהונתו של קצב כנשיא. "עם כניסתו של הנשיא פרס לתפקידו הורה הנשיא לתקן את כל ליקויי העבר, ואכן בשיתוף פעולה מלא עם מבקר המדינה תוקנו מרבית הליקויים. יודגש כי מבקר המדינה ציין בדו"ח עצמו כי ליקויים רבים תוקנו כבר על ידי ההנהלה החדשה וכי הוא רואה בחיוב את מהלכיה לבניית תשתית מנהלית חדשה על פי הכללים הנהוגים בשירות המדינה".
בלשכת קצב טרם הגיבו לדו"ח.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
