סל התרופות: המנצחים הגדולים - קשישים וילדים
המרוויחים הגדולים בסל הבריאות של 2011 - קשישים וילדים. הכניסות המפתיעות: מכשירי שמיעה ל-20 אלף קשישים, חיסון נגד וירוס הרוטה לתינוקות, חיסון לפגים ומכשירי ניטור למדידת סוכר ל-400 ילדים ו-200 נשים הרות. עוד בסל החדש: פינוי מוטס ותרופות למחלות נדירות. נותרו בחוץ: תרופת הקנאביס ותרופות לסכיזופרניה. יו"ר הוועדה: "מדובר בסל חברתי"
"בהחלטות הוועדה יש משמעות חברתית ורפואית למגוון רחב של מחלות": כך מסכם פרופ' רפי ביאר את דיוני סל התרופות לשנת 2011. כ-430 תרופות וטכנולוגיות בעלות של יותר ממיליארד שקלים הוגשו השנה לסל התרופות. לדיונים הסופיים העפילו כ-80 תרופות וטכנולוגיות בלבד, 61 מהן נכנסו בסופו של דבר לסל התרופות - בעלות של כ-300 מיליון שקלים.
בפתח דבריו במסיבת העיתונאים המתקיימת כעת הודה סגן השר ליצמן לחברי הוועדה על עבודתם המאומצת והוסיף: "התקציב של ועדת הסל, 300 מיליון שקלים, היה פעם 400 מיליון. אני רוצה להזכיר שח"כ חיים אורון, רובי רבלין, שלי יחימוביץ ואנוכי העברנו אותו בוועדת הכספים, אחרי שהאוצר רצה 200 מיליון - ואנחנו הצלחנו להעלאות את זה. השנה יש סכום של 130 מיליון שקלים לרפורמת השיניים, כך שאם מצרפים את זה - עברנו את ה-400 מיליון".
בפנים: ניטור סוכר לילדים חיסון לתינוקות ופגים
לדברי פרופ' ביאר, "הדברים החשובים נכנסו לסל השנה ועשינו את התעדוף לפי מיטב הבנתנו בכל הפרמטרים". לדברי פרופ' ביאר וחברי וועדה נוספים, שיקולי מניעת מחלות הם בין השיקולים המרכזיים: "בשנה שעברה נכנסו תרופות לגמילה מעישון, שיעילות יותר להארכת חיים מתרופות סרטן. יש לזה משמעות חברתית עצומה. כל התכשירים המניעתיים שנדונו נכנסו, דוגמת חיסון הרוטה ותכשירים אחרים שמונעים הדירדרות במחלות". לדברי ד"ר גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, לא מוגשות לשיקול מספיק תרופות מניעה, וחברי הוועדה "ישמחו לשקול" עוד תרופות בשנת 2012.
התרופות והטכנולוגיות שנכנסו השנה לסל יסייעו ויקלו על כ-232,138 חולים, בתוכם כ-168 אלף תינוקות שיקבלו חיסון נגד וירוס הרוטה.
בין התרופות והטכנולוגיות שנכנסו ניתן למנות מתן מימון של כ-3,000 שקל לרכישת מכשירי שמיעה לכ-20 אלף בני 65 ומעלה, צעד שליצמן קרא לו "פורץ דרך" במסיבת העיתונאים. כמו כן, הוכנסו טכנולוגיות לריפוי פצעים קשיי ריפוי עבור 4,000 איש. מדובר בטכנולוגיות שעשויות למנוע קטיעת גפיים בחולי סוכרת, ותופעל גם תוכנית לאומית להגברת המודעות לנושא. אחת הבשורות של הוועדה השנה היא מתן "אפליה מתקנת" לטכנולוגיות שבשנים קודמות נדחקו מחוץ לסל על ידי תרופות מאריכות חיים. טכנולוגיה נוספת שתסייע לרבים היא מכשירי הניטור למדידה רצופה של רמת הסוכר בילדים חולי סוכרת ובנשים הרות חולות סוכרת. הסנסורים יינתנו לכ-400 ילדים ו-200 נשים.
כמו בשנים קודמות, חלק ניכר מתקציב הסל (שליש ממנו) מוקדש לתרופות לחולי סרטן. בין התרופות שנכנסו ניתן למנות את המבטרה והדוקסיל לחולות בסרטן שד, ג'בטנה לטיפול בסרטן הערמונית, תרופה שלפי המחקרים מאריכה את הישרדות החולים בפחות מחודש וחצי, הרצפטין לסרטן גרורתי של הקיבה, התרופות ולקייד ורבלימיד למיאלומה נפוצה, וארביטוקס כטיפול קו שני לסרטן המעי הגס.
כמו כן אושר מימון לשימור פוריות לנשים העומדות בפני טיפולים כימותרפיים, ובכך הושוו התנאים לגברים שמקבלים שימור זרע לפני טיפולים אלו.
דיוני ועדת הסל, אתמול (צילום: עידו ארז)
החלטה נוספת נוגעת להכנסת חיסון חדש לתינוקות נגד וירוס הרוטה שגורם לשילשולים ומהווה את אחת מסיבות האשפוז העיקריות אצל ילדים ותינוקות. עלות החיסון לכלל התינוקות עומדת על 17 מיליון שקלים, והוא מיועד להיקף של כ-168,875 תינוקות שיוולדו השנה. חיסון נוסף שנכנס הוא ה-Palivizumab המיועד לפגים שנולדו בשבוע ה-32 להריון, ומחושב לפי צפי של 361 פגים שיוולדו ב-2011.
גם חולים במחלות נדירות קיבלו השנה מענה: הוועדה החליטה לכלול בסל תרופה עבור שישה חולים במחלה נדירה המתבטאת בחולשת שרירים, תרופה לטיפול בשמונה חולים במחלה אלרגית נדירה ותרופה לטיפול ב-100 חולים במחלת Lennox-Gestaut, המתבטאת באפילפסיה קשה.
סעיף שנוי במיוחד במחלוקת שאושר היה פינוי פצועים במסוק, בעלות של ארבעה מיליון שקלים. הפינוי מיועד לחולים שלא נפגעו בתאונות דרכים. מדובר בסעיף תקציבי שאינו ניתן דרך קופות החולים והתעוררו שאלות רבות בנוגע למנדט של הוועדה להחליט בנושא.
לגבי נושא זה, הודה פרופ' ביאר כי אכן התנהל ויכוח בנושא ונימק: "פינוי בהיטס מציל חיים. זה ברור לחלוטין. מדובר בטכנולוגיה לא שונה מכל תרופה בחדר המיון שמצילה חיים. זה השיקול. פינוי בהיטס הוא דבר חדש, ולכן זה הוכנס לדיון בסל הבריאות עכשיו עם כל היועצים המשפטיים, ובסוף הגענו להחלטה על הסכום ועל הצורה שבה זה ייכנס. הוחלט כי המסוקים הם חשובים לגבי הצפון והדרום כי שם המרחקים גדולים, ובמרכז לא ייערך פינוי במסוקים. הוועדה גם התנתה את השירות רק עבור חולים שאין להם מענה בחברות הביטוח (שמממנות את זה חלחק מהחולים)".
קבוצת תכשירים נוספת שנכנסה היא מזון רפואי לתינוקות בתת-תזונה ולתינוקות שסובלים ממחלות מעי דלקתיות וכן מזון מיוחד לחולי דיאליזה. מדובר בטכנולוגיות שכבר שנים מועמדות לסל, אך זו הפעם הראשונה שהן נכנסות.
תרופה פורצת דרך שנכנסה השנה לסל היא הפרדקסה, מדובר במדלל דם שמחליף את התרופה הוותיקה קומדין, ללא צורך בתזונה מיוחדת או בדיקות דם מיוחדות. מדובר באחת התרופות היקרות שהוגשו לסל בהיקף של 250 מיליון שקל. בסופו של דבר היא נכנסה בהיקף מצומצם של עשרה מיליון שקלים, ותינתן לכ-2,300 חולים.
בחוץ: תרופת קנאביס וסכיזופרניה
התרופות והטכנולוגיות שנשארו מחוץ לסל הן בדיקת שקיפות עורפית לנשים הרות, התרופה גילניה לחולים בטרשת נפוצה, התרופה סטיבקס המבוססת על מריחואנה, תרופות פסיכיאטריות לסכיזופרניה, דיכאון וחרדה. תרופות לאלצהיימר ולפרקינסון וכן ריטלין למבוגרים ירדו בשלב מוקדם יותר.
כמו כן, בניגוד להבטחותיו של סגן השר ליצמן כי ייכנסו תרופות "נגד השמנה" לסל השנה, אף תרופה מסוג זה לא נכללה ברשימת הישורת האחרונה ולא הוכנסה לסל. לדברי ליצמן היום, הוא מתכוון לדון עם המנכ"ל על דרכי השקעה בחינוך נגד השמנה, יחד עם תקציב לתוכנית מניעת השמנה.
באופן תקדימי בדיונים היתה תחושה שהשנה התקציב היה גדול מהרשימה
שגיבשה הוועדה ובכמה שעות לפני סוף הדיונים, אף היה עודף מסויים בקופת הסל. עם זאת, חברת הוועדה אתי סממה ביקשה להדגיש כי "היתה תחושה שהיה עודף תקציבי ואני רוצה להזכיר שהעלינו השנה לתיעדוף סופי פחות טכנולוגיות, ויש אוכלוסיות כמו חולים פסיכיאטריים שעדיין יש עבורן חוסר בתרופות. תחושת הרווחה בסוף היתה מזויפת. לא נתנו מענה לכל האוכלוסייה". יושב ראש הוועדה, פרופ' רפי ביאר, אמר עם תום הדיונים כי הוועדה הגיעה "לתיעדוף אופטימלי בתנאי התקציב הזה".
לדברי פרופ' ביאר, יו"ר הוועדה שזו לו השנה האחרונה בראשה, העיר כי "הוועדה היא וועדה ציבורית שיודעת טוב מאוד לנטרל כל אלמנט של לחץ זה או אחר. הוועדה לא מוטה מהשפעות של חברות תרופות".
בתוך כך, ד"ר רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, קרא שוב לכלל האוכלוסייה להתחסן נגד השפעת, לאור מצבם הקשה של 14 איש המאושפזים כעת ביחידות לטיפול נמרץ והעומס בחדרי המיון בחולים בשפעת. ליצמן אף העיר שוב כי הוא פועל למען תוספת מיטות ותוספת רופאים בפריפריה ולחדרי המיון. ליצמן הוסיף: "אי אפשר להגיד שיש לנו תשובות לכל הבעיות והשאלות, ועשינו נכון עם תכנון המיטות לטווח ארוך, עשינו נכון עם הסל וכל סכום – גם ה-300 מיליון, הוא סכום נכון. העבודה שנעשה מצוינת".
לפנייה לכתב/ת 
