שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: הילית כדורי

    אם את חושבת שהגברים רעים, זה מה שתקבלי

    בפגישות עם המאמנת הדס מנור למדתי שיש חוקיות, זה לא כאוס או ג'ונגל. יש פה בחירות מדוייקות, יש פה הזמנות למרחב שלי. למדתי שבכל פעם שמשהו לא מתגשם בחיים שלי, זוגיות או כל דבר אחר, משהו אחר מתקיים, משהו שמשרת אותי טוב יותר. אהבה במעקב, רשמי אימון

    ברגע שראיתי את המאמנת הדס מנור יושבת על עץ עם הקוסם ומדברת על אהבה, חשבתי לעצמי - האשה הזאת לא שגרתית. לשמחתי היא בחרה לאמן אותי במסגרת פרויקט אהבה במעקב שיזם עמיתי הקוסם ישראל קליוסטרו.

     

     

    פגישה ראשונה, הדס פותחת לי את הדלת בפנים מאירות. החתול הפרוותי שלה מיד גרם לי להרגיש בבית, כשהתחכך ברגלי וליוה אותי לחדר. אז עוד לא ידעתי שבחדר הזה אגלה כל כך הרבה דברים על עצמי, ועל הדפוס שלי בבחירת בני זוג.

     

    כן, יש חוקיות, זה לא כאוס או ג'ונגל בו אני טובעת ותועה. יש פה בחירות מדוייקות, יש פה הזמנות למרחב שלי. למדתי שבכל פעם שמשהו לא מתגשם בחיים שלי, שלנו, זוגיות או כל דבר אחר, משהו אחר מתקיים, משהו שמשרת אותנו טוב יותר. אנחנו לא יכולים להיות בחלל ריק, או בחלל של אין- זוגיות. "תמיד יש משהו שנוכח", אמרה לי הדס. ועד כמה שזה קשה לתפישה, אנחנו בוחרים בו. את הסבל שלנו אנחנו יוצרים במו ידינו. זה קשה לעיכול. צריך לחשוב על זה ולנשום.

     

    באימון למדתי עד כמה חשוב לחזור לנשימה שמחזירה אותך חזרה לאותו חיבור היולי, ראשוני, למה שנכון. התשובות לכל השאלות שלנו, לכל החסמים שלנו, לכל מה שתוקע אותנו, מצויות בגוף. צריך רק להקשיב לו. אנחנו "משקרים" לעצמנו כל כך הרבה וטוב, לעיתים מבלי משים. מסתירים מעצמנו אמיתות ברורות. אבל דבר אחד אנחנו לא יכולים לעשות - לרמות את הגוף. הוא דובר אמת. כשכואב לו הוא אינו יכול להסתיר זאת, וגם כשהוא שמח או מאוהב.

     

    אז איך מתחברים לגוף? יושבים בשקט בעיניים עצומות, נושמים. הנשימה מביאה אותנו להווה שלנו. הדס מנור מאמנת בשיטה הווייתית. אנחנו רגילים להיות בעשייה, פחות בהוויה. רובנו מבקשים לברוח מהכאב לעשייה. כל בריחה לעשייה היא הבטחה בדוקה לכך שאותו רגש קשה ישוב אלינו. נסו דווקא ברגע של קושי להישאר בו ולנשום. זה לא פשוט. דווקא בזמן הזה שזורם אדרנלין של כעס, פחד, ורצון לריב, פשוט לשבת ולנשום. זה כמו מתאגרף חמום מוח שרוצה לתקוף וכל מה שאתה אומר לו זה שב, תנשום, תתחבר ותרגיש את הגוף.

     

    למדתי על חשיבות המילים שאני בוחרת. המילים שאנחנו משמיעים בשיחה עם אנשים הן גם הפסקול הפנימי שלנו. כל מי שמטקבק מילות ארס, מדבר כך לעצמו. מי שכותב מילים שיש בהם נחמה לאחר, הבנה אמפתיה - זהו הדיבור הפנימי שלו לעצמו. המילים שלנו יוצרות ובוראות את המציאות שלנו. לכן צריך להיזהר בבחירות של המילים, יש להן כוח. תחשבו אלו מילים אתם בוחרים לומר לבני הזוג שלכם. המילים שאנחנו מסכימים לקבל מבני הזוג הן המילים שאנחנו אומרים לעצמנו. גם המילים האיומות ביותר ששמענו מאחרים, אמרנו אותם קודם לכן לעצמנו.

     

    לא פעם אושרנו תלוי באחר, ומכאן הסבל

    אנחנו נותנים כל כך הרבה עוצמה לאחרים. רוצים שיאהבו אותנו. לא פעם אושרנו תלוי באחר, ומכאן הסבל. אנחנו שוכחים שאנחנו יכולים לתת זאת קודם לעצמנו. אנחנו בוחרים להיות מושפעים, כואבים בגלל אחרים. שוכחים שיש לנו הכוח לומר לא כשלא נעים לנו. שוכחים שיש לנו את היכולת לקום וללכת כשהדייט פשוט נורא. נשארים בקשר למרות שכל המנורות האדומות נדלקות ומורות לנו שזה לא קשר טוב, מנסים להתנחמד, ובעצם סותמים את הפה לאיזו אמת פנימית שצועקת שם, אבל לא מקשיבים לה.

     

    אנחנו בוחרים לכעוס על אחרים ונותנים להם כוח - ופוגעים בעצמנו. "לכעוס זה לבלוע רעל ולצפות שמישהו אחר ימות", אמרה לי הדס. ככל שהמודעות גדלה יותר, הכוח שלנו על חיינו שב אלינו ואינו ניתן לאחרים. אין תחושה גדולה ועוצמתית יותר מלהבין שאתה יוצר את חייך במעשים, במילים. למדתי שכל עוד אני שולטת בבחירות שלי אני יכולה להביא יותר שמחה לחיים שלי. ועל השאר אלוהים אחראי, הקיום, מי שתרצו. אבל במרחב הזה בו אנחנו קיימים, אנחנו לא חסרי אונים כמו שאנחנו לפעמים חושבים. עדיין יש לנו זכות בחירה. צריך לחשוב על זה ולנשום.

     

    בני זוג כבבואה שלנו

    הדס מסבירה לי שבני הזוג שאנחנו בוחרים או ממגנטים לחיינו דומים לנו, לא פעם, בתכונות השליליות. אם אתם מתייחסים לעצמכם בביקורתיות - זה הבן זוג שיופיע מולכם. אלא שהתכונות ה"שליליות" כביכול של בן הזוג הנבחר יהיו מוקצנות משלנו, וזה מה שמוציא אותנו משלוותנו. זה מזכיר לנו את היחס שלנו לעצמנו, את ההלקאה העצמית. למדתי מהדס שברגע שאדם/בן זוג אומר לי מילה והיא מעוררת אצלי תגובה חזקה - זה רק אומר שהוא לוחץ על כפתור שקיים בי, אחרת המילים שלו לא היו נוגעות בי. זה עולם של מראות. בכל פעם שבן זוג מעורר בנו רגש חזק, יש שם עבודה לעשות. ואם יש פרטנר מתאים, זו הדרך הנכונה לצמוח.

     

    באימון עם הדס מנור הבנתי שאספתי בדרך אקסיומות ואני יוצרת מציאות שתחזק אותן, מבלי שעצרתי לרגע וחשבתי על אמיתותן. למשל, אם את חושבת שכל הגברים זבל, זה מה שיופיע מולך. האביר שיכול להגיע הוא מקסימום אביר חבורת הזבל. ואם אתה חושב שכל הנשים מחפשות כסף ולא רציניות, זה הבחורה שתמשוך לחייך. דווקא בתקופה הזו שאני בוחנת מחדש את האקסיומות שלי לגבי אהבה וזוגיות הזמנתי לחיי היכרות עם זוג, יואב ולאנה מלכין, שאוהב אהבת אמת. ברגע שהאמנתי שזה קיים ניתנה לי הוכחה לכך בדמותם של הזוג המקסים הזה.

     

    הדס עשתה לי בית ספר, ללא הנחות. לא היה קל, אבל היה שווה כל רגע, כי המזוודה שיצאתי ממנה עמוסה ותשרת אותי כל חיי. זהו תהליך עמוק שמבקש להביא את המטופל חזרה לבית שלו, להיות קרוב לעצמו. להיות אותנטי לעצמו. זו תחושה נפלאה להיות במקום הזה.

     

    מרגע שנכנסתי לאימון התחושה שקיבלתי היא שנכנסתי למחילה, כמו עליסה בארץ הפלאות. אלא שהכניסה שלי לפתח האדמה היתה כניסה שלי באמת לתוך עצמי, בכנות גדולה. מרגע שנכנסתי יש כלל אחד ברור - לדבר אמת. בכל הטייה הכי קלה מהאמת מופיע רמזור אדום שמבקש ממני לחשוב מחדש על המילים שאמרתי ולשאול אם זו באמת אמת.

     

    לא ייתכן ש"כל הגברים מניאקים" ו"כל הנשים פרינססות". יש שם משהו אחר. יש שם אמת אחרת שמחכה שנגלה אותה.

     

    ולהדס היקרה, תודה רבה על האהבה. תודה שלימדת אותי שהאושר שלי אינו תלוי בנסיבות לחיי, אלא בבחירה שלי להיות מאושרת. ותודה שלימדת אותי שהכל כשורה, הכל זמני, והכל תמיד נתון לשינוי.

     

     


     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דורית דוד. למדתי המון על עצמי
    צילום: מרק סלם
    הדס מנור על העץ עם הקוסם
    צילום: גיא רובינשטיין
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים