שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    שכחתי איך ההרגשה להיות כל כך מאוהבת

    כשלפתע האדמה לא מהווה בסיס יציב, כי בעצם אני הולכת מספר סנטימטרים מעליה. אני רוצה לעוף, ועכשיו. אני רוצה להיות שם, ולהיסחף, ולהרגיש טיפשה, ולהרגיש בת 16, ולהאמין, באמת באמת, שאף אחד לפניו לא גרם לי להרגיש ככה

    שכחתי שאפשר להרגיש ככה.

     

    כל הולכי הרגל, קיבלו ממני זכות קדימה היום. כל מי שיצא מחנייה ברוורס וחיכה שעה שייתנו לו כבר לעבור, קיבל את ההמתנה הסבלנית שלי. כל מי שחתך אותי בכביש, וביום רגיל היה זוכה ממני לברכות נדיבות ומפוארות, הקשורות בעיקר לאמא שלו קיבל ממני היום מלמול לעצמי "טוב, הוא בטח ממש ממש ממהר, רק שישמור על עצמו בדרך".

     

     

    שכחתי איך זה להגיע לעבודה ולחשוב לעצמי, איזה מזל יש לי, זכיתי בעבודה הכי נפלאה בעולם, וכל הקולגות שלי, איך לא שמתי לב אף פעם כמה הם מצחיקים ונעימים? וכל הילדים היום קיבלו ממני אקסטרה חום, רוך ואהבה, וגם אלו הכי קשים, כאילו ידעו שהיום אפשר לבדוק את הגבול, כי לא יוכלו להוציא אותי משלוותי. שכחתי איך זה מרגיש, כשלפתע האדמה לא מהווה בסיס יציב, כי בעצם אני הולכת מספר סנטימטרים מעליה.

     

    שכחתי איך זה כשאפשר לישון בקושי ארבע שעות, ולהרגיש כמו אחרי שבוע ב"יערות הכרמל", על בסיס כל המסאז'ים כלולים, ושכחתי איך זה לשכוח שאני עייפה, כי היה כל כך כיף איתו אתמול.

     

    שכחתי איך זה לחזור הביתה, כמעט על ארבע, ואז זיכרון אחד מעלה חיוך ושולח אותי לריצת אימון, המהירה ביותר מזה זמן רב.

     

    שכחתי איך זה מרגיש להרגיש, ושכחתי איך זה לעוף...

     

    פתאום, הכי פתאום, אני רואה את עצמי מבחוץ, מנסה להיזכר בפנים שלו, בעיניים השקופות שלו, בחיוך הנדיר הזה, ובצחוק המתגלגל. שכחתי איך זה מרגיש לחכות לטלפון באמת, ולא כי היה נחמד וסבבה, אלא כי היה אחרת, לגמרי אחרת. שכחתי איך זה לספור את הדקות, וכל דקה... ארוכה... וכשהוא מתקשר... .נזכרתי בתחושה, בדגדוג, נזכרתי שיש בשביל מה.

      

    זה כבר די הרבה זמן לבד, לפעמים נעים, לפעמים קצת פחות. בתוך זה, לפעמים אני שוכחת. לפעמים נדמה לי, שהשתמשתי בלב שלי כבר כל כך הרבה פעמים, שבשלב מסוים, הוא החליט לצאת לפנסיה מוקדמת, בלי הודעה מראש, בלי דרישות מיוחדות. היי, נעים לגלות שחזרת... התגעגעתי.

     

    אני רוצה להיזכר בנפש הרומנטית והמאוהבת שלי

    האמת? זה לא ממש משנה מה יקרה מעכשיו. טוב, נו, על מי אני עובדת, זה הכי משנה בעולם. אבל, וזה אבל גדול, אני רוצה לעוף, ועכשיו. אני רוצה להיות שם, ולהיסחף, ולהרגיש טיפשה, ולהרגיש בת 16, ולהאמין, באמת באמת, שאף אחד לפניו לא גרם לי להרגיש ככה. אני רוצה להשתכנע, שאין דבר יותר שווה מזה, כי בשביל זה אני פה. אני רוצה להיזכר בנפש הרומנטית והמאוהבת שלי, שאבדה לה אי שם, בין כל הילדים שנתנו לי תפוח וזרקתי, בין כל הגברים שנתתי להם את ליבי ושברו, בין כל החברים הזוגיים שלי, ששחוקים מהשיגרה שלהם, ומייחלים למצוא את מה שאבד לכולנו.

     

    אני רוצה להבטיח לי, לזכור שזה היה שווה את זה.

     

    עכשיו, זה חמישים-חמישים – או שיישאר או שילך.

     

    אם יילך, אני רוצה לזכור מה הרגשתי, ואיך לא אכלתי, ולא ישנתי, וחייכתי כל כך, ואהבתי כל כך. לזכור שחיכיתי, ששמחתי, שהתמלאתי כולי, והאמנתי. ואם הוא יילך, ואני אפול, הלוואי שאזכור שנפלתי למקום גבוה יותר, כי הייתי הכי למעלה שאפשר.

     

    אני רוצה שזה לא יהפוך כל כך מהר להרגל

    ואם יישאר? אז אני רוצה לזכור, כמה חיכיתי לו. אני רוצה שזה לא יהפוך כל כך מהר להרגל, אני רוצה לאהוב אותו עוד, כל יום קצת, להצחיק אותו ולבשל לו, ולהתגלגל איתו. אני רוצה להמשיך לרצות להיות יפה בשבילו, ורכה, אני רוצה להמשיך לחבק אותו ולנשק אותו, ולא רק כי לא עשינו את זה כבר הרבה זמן וצריך. אני רוצה להיות החברה הכי טובה שלו גם כשיהיה קשה, גם כשיימאס לנו, גם כשהילדים יעצבנו, כשהמינוס קצת ילחץ, כשהשיגרה קצת תחנוק.

     

    וברגע הזה, ממש עכשיו, אני רק רוצה שתדע, שאני כל כך מתרגשת, שאני כל כך מחכה לך, שנדמה שהלב שלי עומד להתפוצץ.

     

    •  מאמרים, סיפורים וטורים על אהבה


     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים