שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    האם הצד השני מעוניין ובמה בדיוק הוא מעוניין?

    הצהרות יכולות לסחרר, אלא שהאמינות שלהן נמוכה. למרבה המזל, לשפת הגוף ולמעטפת הלא מילולית של השפה המדוברת יש דרכים ברורות ואמינות לשדר כוונות

    דייט ראשון, הכללים ברורים: קודם כל לקבל מידע, ואחר כך, בהתאם למידע שנתקבל, גם להעביר מידע. אם מי שמולי הוא פרטנר ראוי, לפחות לשיחה ורצוי ליותר מזה, ארצה לעניין אותו בי, ורצוי שיראה בי יותר מאשר פרטנר לסטוץ. חשוב לא פחות: לשמור על הרגליים. לא להניח לציפיות ולתקוות להרים אותן מעל לקרקע, ולא לאבד את הראש.

     

     

    זו בדרך כלל הצהרת הכוונות שלנו כשאנחנו מגיעים לדייט. חלק ניכר מהמידע הזה אנחנו מעבירים או מקבלים בעזרת תקשורת מילולית, אלא שאנחנו לא סומכים על דיבורים בלבד. אם מישהו יגיד לכם בדייט הראשון "אני מאוהב", קחו את זה בפרופורציה. התרגום הראוי של "אני מאוהב" מצד גבר בשלב מוקדם כל כך של ההכרות הוא "נדלקתי – אני מעוניין להמשיך". לאן להמשיך? זהו מידע שה"אני מאוהב" לבדו אינו מספק. אם תתרגמי זאת ללשון שבה מדברות הציפיות והתקוות שלך רק מפני שהגבר מאוד מצא חן בעינייך, התרגום שלך עלול להיות שגוי מאוד. אם אשה אומרת את זה בדייט הראשון, זו אמירה פחות מקובלת, וגם לכך יש משמעות.

     

    למילים מדוברות יש דרגת אמינות נמוכה, ולכן יש חשיבות רבה לשפת הגוף, שהיא אמינה יותר, גם אם היא לא אומרת בדיוק את אותם הדברים. לכן כדאי להבין את שפת הגוף: מה היא אומרת, וגם מה היא לא אומרת.

     

    שפת גוף נותנת מידע. נתחיל במספר סוגי מידע בסיסיים שעליהם אפשר ללמוד בעזרת שפת הגוף, נמשיך במספר הכללות הקשורות לגברים ולנשים שיעזרו לנו להבין את הצרכים השונים שלהם בעת דייט, ולבסוף נחבר את השניים כדי להבין את הקשר ההכרחי בין הצרכים האלה לבין שפת הגוף, כך שנוכל לתרגם אותה למידע.

     

    המידע ששני הצדדים מחפשים נמצא בשני מסלולים ברורים מאוד: האחד קשור לאיכויות של הצד השני, והשני קשור לעניין שלו בנו. איכות בנויה ממרכיבים כמו משיכה, סטייל, יציבות, אינטליגנציה, אסרטיביות, הקשבה, הצלחה חברתית, הצלחה כלכלית, עניינים משותפים, רקע מתאים ועוד. על כל אלה אפשר ללמוד הרבה מאד בעזרת שפת הגוף, אבל הפעם נעסוק במסלול העוסק בכוונות. איך יודעים אם הצד השני מעוניין?

     

    שוב אנחנו מגיעים לנקודת פיצול, שתי דרכים ללמוד על כוונות: האחת היא דרך מילים והצהרות, והשנייה היא דרך שפת הגוף. הצהרות יכולות לסחרר, אלא שהאמינות שלהן נמוכה. למרבה המזל, לשפת הגוף ולמעטפת הלא מילולית של השפה המדוברת ("שפת הגוף" של הדיבור) יש דרכים ברורות ואמינות לשדר כוונות. דרכים אלו הן אוניברסליות ותופסות לגבי גברים ולנשים כאחד. אלא שמאחר שאופן החשיבה של גברים ונשים שונה במקצת, ובעיקר משום שהצרכים שונים במקצת, נוצרים הבדלים מסוימים בין שפת הגוף של גברים לזו של נשים. כדי להסביר זאת, אקדים מספר הכללות הקשורות לנטיות של גברים ושל נשים. אלא שיש לזכור שתמיד יהיו חריגים, הן בצד הנשי והן בצד הגברי.

     

    גברים יותר מנסים, בעוד שנשים יותר הודפות או מסננות

    ההכללה הגורפת ביותר היא שגברים יותר ציידים, ונשים יותר ניצודות. יש לכך סיבות ביולוגיות וחברתיות שונות, מה שחשוב הוא שההכללה הזו תקפה, בעיקר כשמדובר בנסיונות חיזור בולטים, שלא לדבר בוטים. כפי שקל לראות בחברה שלנו, גברים יותר מנסים, בעוד שנשים יותר הודפות או מסננות. אלא שהחיזור הגברי נועד, בין היתר, לספק צורך מיוחד שהוא יותר אופייני לגברים, והוא שהם מקבלים סיפוק רב יותר מעצם הלכידה עצמה, ולא תמיד רוצים לשמור על ה"טרף" שלכדו. לא פעם הם מעדיפים לשחרר את טרפם מיד לאחר הציד, כמו דייגים הלוכדים דגים בעזרת חכה "לשם הספורט", ואחר כך משחררים אותם מהקרס ומחזירים אותם פצועים אל תוך המים. מכיוון שנקודת המבט הנשית בדרך כלל שונה מזו, ומכיוון שהציפיות של נשים מקשר הן יותר קוטביות (או קשר משמעותי, או בכלל לא), חיזור של גבר שאומר לעצמו "אני רוצה אבל לא מאוד", עובר בדרכו אל האשה דרך עדשה מזככת ומטהרת המעבירה את המסר "הוא רוצה", ואולי אפילו "הוא רוצה בי מאוד" (לקשר זוגי משמעותי).

     

    הכללה נוספת הנטייה של גברים "לשחרר" דווקא את הטרף שצדו בקלות. הסיבה לכך מתבררת מתוך מחקר מקיף מאוד משנת 1989, שמסקנותיו אושרו שוב ושוב בהמשך. המחקר בחן 39 חברות שונות בעולם, ומצא שבכולן (פרט לשוודיה – אולי טעות סטטיסטית, ואולי חריגה חברתית) גברים מחפשים, לקשר של נישואים, אשה שהניסיון המיני שלה קטן משלהם. הסיבה העיקרית לכך היא חוסר הביטחון התמידי של הגברים לגבי אבהותם. מנקודת מבט גברית, אשה שאינה ניצודה בקלות היא שמרנית יותר ותהייה יציבה ונאמנה יותר. משום כך, גם נשים שרוצות להילכד, לא פעם נמנעות מלהראות זאת בגלוי. אלא שכאן מגיעה הדילמה, שכן אם האשה אינה משדרת עניין והיענות, הגבר עלול להסיק שהיא לא מעוניינת, ולוותר. ככל שהוא מוצלח יותר בעיניה, כך החשש שלה מפני אי הבנה שכזו גדול יותר. משום כך, השדרים לגבי מידת ההתעניינות ששני הצדדים מגלים זה בזו הופכים למורכבים מאוד, כי לכל אחד מהשניים יש מגמות וצרכים סותרים. הגבר, כשהוא מעוניין, ובעיקר כשהוא גם בטוח בעצמו ולכן יכול בקלות לספוג סירוב, אם יהיה, יראה נטייה ברורה יותר להראות זאת לאשה, בין אם הוא רוצה איתה קשר קבוע ובין אם הוא רוצה קשר בלתי מחייב.

     

    באופן אבסורדי, ככל שהעניין של הגבר הוא בקשר זמני במקום בקשר קבוע, הלחץ שלו על האשה יהיה חזק יותר, ובמקביל תגבר גם הנטייה שלו לאבד סבלנות, לרטון וללחוץ עוד, ולהיות קשוב אליה פחות. הוא ירצה לסכם את עסקת הציד מהר, והוא יוכל להרשות לעצמו ללחוץ חזק יותר אם הוא חושש פחות להפסיד, בהימור הזה, משהו בעל ערך משמעותי עבורו, במקרה שהלחץ ירחיק אותה. לעומת זאת, גבר שיחשוב על האשה כעל פוטנציאל משמעותי לקשר קבוע, יהיה זהיר יותר וסבלני יותר. יש לזכור שעל הנטיות האלה משפיעים גם הבדלים באישיות של הגבר. גברים יציבים ובטוחים יותר יתנהלו באופן מתון ושקול גם מול אשה מוערכת ונחשקת מאוד, בעוד שגברים יציבים פחות ייטו להידלק מהר ובעוצמה. הם ייטו להאמין מהר יותר שזו האשה של חייהם, וילחצו כדי שלא תברח להם. מצד שני, לאחר זמן הם עלולים לכבות ולאבד עניין מהר יותר.

     

    בנוסף ל"שפת הגוף" של הדיבור – מתינות וסבלנות לעומת עוצמה וקוצר הרוח – אפשר ללמוד על העניין ההדדי גם בעזרת שפת הגוף עצמה, דרך קליטת הקשב. מי שיש לו עניין בצד השני, יהיה ממוקד בו. המבט יהיה ממושך ויציב, ופחות תשומת לב תוקדש לעולם שסביב. 

     

    מחקרים מראים שגברים, בדייט, נוגעים באופן שנראה מכוון ובמגע שהוא ממושך יותר מאשר נשים. נשים בדייט נוגעות בגבר במגע קצר ומחייב פחות. הסיבה הראשונית היא הצורך השונה בהחצנת הכוונות. סיבה משנית היא העובדה שפלישה לפרטיות ונסיון נגיעה בדייט ראשון יכולים להתקבל כפעולה אגרסיבית ובלתי מתחשבת, בעיקר כשהם נעשים כלפי אשה. אלא שגם שמירת מרחק עלולה לתת מסר לא ברור – האם היא מעידה על מתן כבוד ושמירה על פרטיות, על חוסר ביטחון, או על אי רצון? כדי לדעת, יש להיסמך על אותות וסימנים נוספים הנוגעים לאותם מרכיבים ולשקלל אותם. למשל, פלישה רגעית לקרבתה של אשה מצד גבר שהוא בטוח בעצמו תהיה מהוססת פחות, כלומר, בתנועה חלקה ולא מהירה מדי, המאפשרת לאשה לעצור אותה אם תרצה. תנועה שכזו מראה לאשה שצרכיה נלקחים בחשבון ומעידה על עדינות, התחשבות וביטחון עצמי של הגבר. חוסר ביטחון משתקף בקושי להגיע להחלטה ברורה, ולכן בשינויי החלטה מהירים ובתנועות מקוטעות.

     

    גם לגברים יש נטייה לפרשנויות מוטעות אופייניות משלהם, כפי שמראים מחקרים חדשים בנושא זה. עד כה, היתה טענה גורפת שגברים מתקשים יותר לפרש נכון התנהגות של נשים, הן לחיוב (באשר לרצונן ליצור קשר כלשהו) והן לשלילה (לידידות בלבד). מחקר חדש מצביע על כל שמדובר בעיקר בחלק מהגברים, בעלי ראייה סטראוטיפית של יחסי גברים-נשים, המתקשים לפרש נכונה את התנהגות האשה בדייט. גברים אלה נוטים לראות את התנהגות האשה בעד עדשה מקטבת, הנותנת משקל רב ללבוש של האשה יותר מאשר להתנהגותה. כשהיא לבושה באופן חושפני, שלא לדבר פרובוקטיבי, הם נוטים לפרש גם התנהגות נשית ידידותית, ללא כוונה מזמינה, כהתנהגות של רצון ליחסים ולסקס, כלומר, כזו התואמת את הציפיות שלהם. לכן, אשה המגיעה לדייט ראשון, כדאי שתהיה מודעת למשמעות שיכולה להיות ללבוש שלה על התפישה של הגבר שאיתה, הן כדי שלא להיקלע שלא ברצונה למצבים לא נוחים, והן כדי שתוכל ללמוד מהתנהגות הגבר על רגישותו לצרכים ולכוונות שלה, לעומת תפישה סטריאוטיפית של יחסי גברים-נשים.

     

    • ד"ר אורן חסון עוסק ביעוץ זוגי והוא מומחה לתקשורת בין אישית, לשפת גוף ולפסיכולוגיה אבולוציונית.

     


     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים