ירושלים משיקה חממת קולנוע בינלאומית

פסטיבל הסרטים בירושלים הולך בעקבות קאן וסאנדנס ומשיק חממת קולנוע בינלאומית לעידוד כתיבת פיצ'רים. הפרויקט, יוזמה של רנן שור, מנהל בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סם שפיגל בירושלים, הושק היום (א') בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין.

החממה, המיועדת ליוצרים צעירים מבטיחים מהעולם ומישראל, היא הרביעית מסוגה בעולם. קודמות לה חממת סאנדנס האמריקנית, החממה של מכון בינגר באמסטרדם והחממה האיטלקית בטורינו, שבאיטליה. החממה, שתפעל בתקציב שנתי של 350 אלף דולר, תעניק במקביל לליווי הפרויקטים גם פרסי הפקה בסכום 80 אלף דולר לשני תסריטים נבחרים.

בין חברי הוועדה המייעצת לפרויקט יהיו ג'ורג' גילדנשטרן, מנהל חממת הקולנוע של קאן; סוניה היינן, מנהלת שוק הקופרודוקציות בפסטיבל ברלין; אליסיה ווסטון מנהלת חממת הקולנוע של פסטיבל סאנדנס; סבינה ניירוטי, מנהלת חממת הקולנוע של פסטיבל טורינו; אוליבייה פר, מנהלו האמנותי של פסטיבל לוקארנו; המפיק האמריקני אנתוני ברגמן ויו"ר קרן הקולנוע הישראלי, כתריאל שחור.

בראש וועדת ההיגוי של החממה הישראלית יעמוד רנן שור ולצדו חברים בה יום הוניג ממיזם הקולנוע והטלוויזיה בירושלים, ראש המועצה לתרבות ולאמנות של מפעל הפיס, דולין מלניק ומנהל סינמטק ירושלים, יגאל חיו.

"זה חלום של שנים שאנחנו מממשים אחרי תחקיר מעמיק", אומר שור בראיון ראשון ל-ynet, "הצלחנו לגבש קואליציה נלהבת של תומכים מישראל ומהעולם וזה לא ברור מאליו. אני מאמין שנצליח באמצעות החממה, לגלות, לטפל ולעודד כישרונות בינלאומיים ובכך גם לחזק את ישראל ואת ירושלים כמרכז מצוינות".

"לשים את ישראל על מפת התוכן העולמית"

במהלך שבעת החודשים האחרונים נפגש שור עם ראשי החממות הקיימות. מפגשים אלו, לדבריו, חזקו בו את ההחלטה לצאת לדרך למרות התקציב המצומצם. "החממות הקיימות הן מושא תשוקה לאלפי אנשים שמסיימים מדי שנה בתי ספר לקולנוע בכל העולם", מסביר שור. "החממות הפכו לשדות תעופה מודרניים ליוצרים ומאפשרות להם להגיע במהירות יחסית למרכז הבמה העולמית ולפסטיבלים גדולים כמו קאן, ברלין, ונציה ולוקארנו. להקים חממה רביעית בירושלים, זה לשים את ישראל ובירתה על מפת התוכן העולמית".

תכנית החממה תביא מדי שנה לירושלים שמונה יוצרים מהעולם לצד ארבעה ישראלים. המשתתפים בה יגישו כתנאי סף תסריטים בשלבי כתיבה מתקדמים לסרט ביכורים או סרט שני. את המשתתפים ילוו ארבעה עורכי תסריט מובילים בהם עורכת הסרטים הבריטית קלייר דונס והתסריטאי, הבמאי והמפיק הישראלי, חגי לוי ("בטיפול"), שיעמוד גם בראש וועדת המיון.

350 אלף דולר לקיום שוטף של פרויקט שכזה זה ריאלי?

"זה פרויקט דל תקציב, אבל אנחנו חיים בישראל. גם סרטי הקולנוע שנעשים בארץ הם דלי תקציב באופן יחסי לאירופה ולארה"ב ועדיין ההיצע מצוין. זה תקציב נוקשה שגויס בזמן קצר יחסית ואני חייב לומר בסיפוק שכל השותפים בו נכנסו אליו בהתלהבות, כי המשמעות שלו היא הרבה מעבר לרמה הישראלית הלוקאלית. בכל הנוגע לפרסים, החממה הירושלמית מעניקה יותר מסאנדאנס, שם זוכים ארבעה תסריטים בסכום של 10,000 דולר כל אחד".

יש הבדל בין מה שמציעה החממה הישראלית לעמיתותיה?

"בניגוד לעמיתינו, לחממה בירושלים מתקבלים משתתפים שיש בידיהם טיוטא ראשונה לתסריט, כך שתהליך העבודה מתחיל בשלב מתקדם יותר. מכאן אנחנו מאמינים אפשר ללכת הרבה יותר רחוק. זו סדנה קשוחה. הבדל מהותי נוסף הוא ההתחייבות מראש ליוצרים ישראליים. במובן זה, מדובר בפרויקט ממלכתי. כל המשתתפים יודעים שהסרטים שלהם ייעשו וייחשפו בפני מנהלי הפלטפורמות הכי חשובות בעולם".

"למרות הדימוי שיש היום לישראל בעולם ובייחוד באירופה, לא נתקלתי עד כה בשום בעיה לגייס מנהלי פסטיבלים או עורכי תסריט לחממה. כמעט כל מי שפניתי

אליו אמר: 'אני בפנים'. אני חושב שלכולם ברור שקיים חוסר בפרויקטים מסוג זה ואני בטוח שזה יהיה מסעיר.

"זהו אחד הפרויקטים הגדולים והמורכבים שבית הספר עשה בעיקר כיוון שלא מדובר באירוע חד פעמי אלא פרויקט ארוך טווח שדורש חידוש ותחזוקה לאורך כל השנה. זה מחבר את בית הספר ואת הקולנוע הישראלי למרכזים הבינלאומיים הכי משמעותיים כשהאמירה הברורה היא שאנחנו תופסים את עצמנו כמרכז בינלאומי. זה שאפתני ומאד מחייב".