התמונות ניבאו לנו את העתיד המשותף
כשהתחלנו לדבר, התברר ששמונה חודשים לפני שהכרנו שנינו היינו בחרמון באותו יום. חיפשנו ומצאנו תמונה שלי בה רואים את אלכסנדרה ברקע, ותמונה שלה בה אני מופיע מאחוריה. ידענו שזה גורל. סיפור שישי בתחרות "נפלנו ברשת"
ביולי שעבר פתחתי חשבון באתר שמשמש כרשת חברתית בשפה הרוסית. אחרי כמה שבועות צירפתי כמה חברים קרובים וגם מכרים מהלימודים. לאחר כחודש בחורה אחת נכנסה לפרופיל שלי, ידידה של חבר לספסל הלימודים שצירפתי ונתנה לי לייקים על התמונות שלי. התחלתי לדבר איתה, ואחרי כמה ימים של התכתבויות החלטנו להיפגש. באחת הפעמים נתקלתי בחברה שלה שצירפה אותי לחברים שלה באתר. הבחורה ואני המשכנו להיפגש עוד פעם פעמיים, אבל לא נראה שזה הולך לשום מקום, וסיימנו את זה.
עבר חודש וחצי, וראיתי שבחורה אחרת, מאוד יפה, נכנסה לי לפרופיל ונתנה לייקים על התמונות. הסתכלתי בפרופיל שלה והבנתי שאלכסנדרה היא חברה של החברה של זו שיצאתי איתה. גילינו שיש בינינו הרבה במשותף: שנינו מהצפון, בני 25 עם ימי הולדת בהפרש של ימים ספורים, היינו במערכות יחסים קודמות במשך אותו זמן וגם סיימנו אותן בדיוק באותו הזמן.
לאחר ארבעה ימי התכתבויות החלטנו להיפגש. אלכסנדרה אמרה שבדרך כלל היא לא עושה את זה כל כך מהר, אבל יש בי משהו מיוחד. כשנפגשנו לא יכולנו להוריד את העיניים זה מזה ודיברנו בלי סוף.
תוך כדי שיחה גילינו שהיינו במרחק של שלושה מטרים זה מזה שמונה חודשים לפני שהכרנו, באתר החרמון. בסוף הפגישה נישקתי אותה. זה היה הדבר הכי נכון לעשות בעולם וזה היה הרגע הכי נכון, פשוט היינו ממוגנטים זה לזו.
אהבה מ-like ראשון
עמדנו והתנשקנו במשך שעה ולא יכולנו להפסיק. לאחר מכן בדקתי בתמונות שלי והיא בדקה בתמונות שלה מהחרמון, ורואים אותי בתמונה שלה מאחורי הגב שלה, ואותה מאחורי הגב שלי, בתמונות שלי. הבנו שזה פשוט גורל.
כל הזמן יש טעם של עוד. אלכסנדרה ודניאל
התחלנו לצאת ונדלקנו זה על זה לגמרי. אחרי שבועיים בלבד פלטתי שאני אוהב אותה. היא היתה בשוק, ולא אמרה את זה בחזרה. לא ידעתי מה היא חושבת ומרגישה, ופחדתי מאד. החשש שלי נמשך שבוע בערך, עד לערב אחד בו היינו אצלי, ודיברנו כרגיל, במשך שעות, ואז היא חיבקה אותי ואמרה לי שהיא אוהבת אותי. הייתי הכי מאושר בעולם.
משם כבר התחלנו לתכנן: משפחה, ילדים, מגורים והכל. איתה זאת ההרגשה הכי מדהימה בעולם. כל עצם בגוף שלי צועקת לי שהיא ה"אחת". למרות שעברו רק ארבעה חודשים, אני יודע שאיתה אני אתחתן. בחיים לא הייתי בטוח בשום דבר כמו שאני בטוח בזה.
אלכסנדרה מרגישה אותו דבר כמוני ואפילו כבר דיברנו על מספר הילדים ועל שמות. גם המשפחה בסוד העניינים: כשרק התחלנו להתכתב אלכסנדרה הראתה לאמא שלה תמונה שלי ושאלה מה דעתה עליי, ואמא שלה אמרה שאני אהיה חבר שלה.
אנחנו מבלים ימים שלמים יחד וזה לא מספיק, פשוט לא יכולים לשבוע זה מזו, כל הזמן יש טעם של עוד. התחלנו לצאת לפני תחילת הלימודים, ואז גילינו שהיא גם מתחילה ללמוד איתי באותו המקום, היא שנה ראשונה ואני שלישית, והיתה לנו עוד סיבה לשמוח. מובן שאני עוזר לה בלימודים והכל. זו פשוט אהבה מ-like ראשון.
מחר ובהמשך השבוע יתפרסמו כאן סיפורים נוספים המשתתפים בתחרות "נפלנו ברשת"
לפנייה לכתב/ת 
