שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    המקצוע: פורץ. משתלם להיות גנב בישראל

    לובשים חליפות ותיק ג'יימס בונד, או מדים של Yes. עוקבים אחריכם בסופר, בודקים את הדואר ובונים בנק מטרות. המודיע, התצפיתן, המומחים הטכניים, הנהג שנבחר לפי העבר הפלילי. הכל מתוכנן עד הפרט האחרון. כך פועלות כנופיות הפורצים המתוחכמות של המרכז – דלת מסתובבת עם מפתח משוכפל

    הבחור עם החליפה שיצא מהמעלית בבניין המגורים במרכז בתל-אביב לא משך תשומת לב מיוחדת. שכנים שפגשו בו לא הכירו אותו, אבל דבר בחזותו לא עורר עניין חריג. אלא שמעבר לכביש היו דווקא כאלה שהתעניינו מאוד בבחור המחויט. האנשים האלה עוקבים אחריו כבר כמה ימים ומתעדים כל צעד וצעד שלו. מבחינתם הוא הגיע לעוד יום עבודה כדי לאפס את הכוונת.

     

    לא, לא מדובר במשימה של אנשי המוסד. בלשי המשטרה בסך הכל עוקבים אחר בורג חשוב בכנופיה של פורצי דירות הפועלת באזור המרכז. תשכחו מהגנב המסורתי שמגיע עם מברג ושובר חלון, או מזה שמחפש את מזלו, לתפוס אולי דלת פתוחה. מה שפעם נחשב לעבודה נחותה בעולם הפשע, הפך בשנים האחרונות לעסק של מקצוענים. חבורות מאורגנות שמאיימות על תושבים רבים במרכז. ynet משרטט עבורכם את דמותו של הגנב המעונב, שאולי זומם על הבית שלכם ממש עכשיו.

     

    רגע אחד של היסח דעת

    על פי מיפוי שערכו ביחידה המרכזית של מחוז תל-אביב, באזור גוש דן כשמונה כנופיות מסודרות שפורצות לבתים. האחרונה נתפסה לפני כחודש. היא מנתה חמישה חברים, ארבעה מהם היו אמורים להיות במעצר בית, ופעלה בעיקר באזור חולון. לחבריה, בגילאי 30-35, עבר עשיר בפריצות. ההתמחות של החוליה הייתה איתור אנשים מבוגרים ופריצה לבתיהם. אחרי שקיבלו מידע על ביתה של קשישה המתגוררת בגפה, הם הצליחו בדרך ערמומית להשיג עותק של מפתח הבית ונכנסו אליו. כשיצאו, הבית נראה כמו אחרי פוגרום. הם נעצרו על חם כשברשותם שלל תכשיטים.

     

    חבורה אחרת שהכתה בצפון תל-אביב נעצרה אחרי מעקב ממושך באוקטובר האחרון. לבלשים התברר שארבעת החברים מתמחים באיתור הקורבנות בסופר. הם היו עוקבים אחרי אנשים עם עגלות הקניות, כשצרור המפתחות שלהם תלוי על העגלה. שנייה של היסח דעת הייתה מספיקה להם להטביע בפלסטלינה או בפימו את דגם המפתח, ואז לשכפלו. מכאן המשימה הייתה פשוטה: לעקוב אחר הקורבן עד לביתו, להבחין להיכן הוא נכנס ובהמשך לתכנן את הפריצה. "הם יצאו מנקודת הנחה, שאותם אנשים שבחרו לפי מראה, גרים בצפון תל-אביב ולכן בוודאי ימצאו משהו בדירה שלו", מנתח פקד צחי טל מימ"ר תל-אביב.


    "בשבילם זה רק כסף, עבור הבעלים יש גם ערך רגשי". חלק מהשלל שנתפס 

     

    הכנופיות מאורגנות לעילא, ולרוב מונות ארבעה או חמישה חברים. לכל אחד תפקיד מוגדר, מסיורים ואיסוף מידע מודיעני טרם הפריצה, וכמובן דרכי מילוט וחלוקת שלל לאחריה. בשנה האחרונה הציב מפקד ימ"ר תל-אביב, ניצב-משנה שלומי מיכאל, כיעד את האחראים על עשרות מהפריצות היותר "איכותיות" לבתים באזור המרכז. "זאת העבודה שלהם, בזה הם מתמחים וזה גם מה שהכי כואב לאזרח - שנכנסים לו הביתה", הוא מסביר את המרדף האובססיבי. "את אותם עבריינים, הרכוש, אם זה מדליה, שעון ישן או עיטור, מעניין רק על פי הערך הכספי. לרבים מהאזרחים לחפצים האלו יש ערך רגשי".

     

    אם תעירו את סגן-ניצב יואב קוטלר באמצע הלילה הוא יוכל לדקלם לכם את הרכבה של כל כנופיית פורצים באזור תל-אביב ואת שיטות הפעולה שלה. ככה זה שאתה ראש מפלג בילוש בימ"ר וחי ונושם את החברה האלה יום-יום. את עיקר יהבם משקיעים קוטלר ובלשיו בארגוני הפשיעה, אבל מאז שהכריזו מלחמה על כנופיות הפורצים, הם נמצאים איתם בקשר יומיומי הדוק. "מדובר בחבר'ה מקצוענים, לכל אחד תפקיד מוגדר והם יודעים בדיוק לאן הם פורצים. נדיר שהם נכנסים לבית ויוצאים בידיים ריקות".

     

    מסמן לי את שביל הבריחה

    במשרד של פקד טל קלסרים גדולים ובהם ניתוח מדויק של כל כנופיה. יחידות מסודרות של ממש. על פי רוב הן מפעילות "אינפורמטור", איש אשר יודע לספק להם מידע על בתים שיש בהם תכשיטים, כסף מזומן או מוצרים יקרי ערך במיוחד, ששווה לפרוץ אליהם. אותו מודיע אינו שותף לפריצה, אולם לאחריה יזכה לנתח של כמה אחוזים מהשלל. לאחר קבלת המידע על הדירה מתחילה החבורה לאסוף מידע על היעד. זה כולל סיורים באזור הבית, בדיקת דרכי גישה ומילוט. שלב נוסף הוא הכרת האנשים שמתגוררים בבית, טלפונים שלהם וכלי רכב.


    ציוד פריצה של מקצוענים. "אין דלת שהם לא יפרצו"

     

    ביום הפריצה עצמו מגיעים בשעות הבוקר המוקדמות ונערכים לקראת שעת השין. לרוב יוצב אחד החברים בכניסה לשכונה בתפקיד התצפיתן. תפקידו להתריע בפני החבורה שפורצת לבית על משטרה או תנועה חשודה בקרבת יעד הפריצה. ג'וב נוסף הוא ליווי הקורבן. על מנת שלא יופתעו במהלך "עבודתם", נוהגים בחבורה לעקוב אחר בעל הבית. מבלי שיידע, ברגע שיצא מהבית הוא נמצא תחת עין פוקחת של אחד מחברי הכנופיה, שתפקידו להתריע שמא יחזור לדירתו.

     

    שני חברים נוספים יהיו אלה שיפרצו לדירה וייכנסו אליה. לרוב הם האנשים הטכניים בחבורה, מי שמחזיקים בידיהם את המפתחות המשוכפלים או את כלי הפריצה המתוחכמים. במהלך מעצר הכנופיות האחרונות תפסו הבלשים כלים ייחודים של "אקדחי פריצה", דיסקים, מקדחות מיוחדות ועוד שלל אביזרים שעוזרים להם להיכנס לתוך הדירה. "אין דלת שהם לא יפרצו", קובע קצין החקירות, רב-פקד מושיק רחמים. "בתוך שניות הם פורצים כל מנעול ונכנסים לדירה הריקה. בוא נגיד שהדלת היא לא המכשול שעומד בפניהם".

     

    השלב האחרון ואולי החשוב מכל הוא שלב הבריחה, וגם פה מצמצמים למינימום את הסיכון. רגע אחרי שהם יוצאים מהדירה דואגים שאחד החברים, לרוב האיש בעל העבר הפלילי הקל ביותר, למקרה שייתפס, יגיע עם רכב שכור לרחוב. השלל נזרק פנימה - והנהג מעביר לדרייב. מי שהשתתפו בפריצה עצמה, כולל התצפיתנים והעוקב, נוסעים ברכב אחר. "המטרה שלהם להרחיק את עצמם מהפריצה. ככה שלא תוכל לתפוס אותם עם הדברים הגנובים מהדירה", מסביר רפ"ק רחמים. "הם מקצוענים ונדיר ולא תתפוס אותם בטעויות קטנות. אין סיכוי שכשהם לא 'בעבודה' ממש תמצא אצלם מברג או איזה כפפה".


    "כשהם לא 'בעבודה', אין סיכוי שתתפוס אצלם מברג או כפפה" 

     

    את השלל עצמו מחלקים הרחק ממקום הפריצה, אך יחד עם זאת ממהרים להיפטר ממנו אם מדובר בתכשיטים או בחפצים יקרי ערך אחרים. רפ"ק אלי אביטן, שמבצע את המעקבים בשטח ומכיר כל פרצוף ופרצוף של פורץ מקצועי, מחדד: "הם חיים ומתפרנסים רק מפריצות לבתים. הם לא יודעים משהו אחר. לכל כנופיה כזאת יש 'בנק מטרות' של בתים מיועדים לפריצה, והם פשוט מחכים לשעת כושר לביצוע המשימה".

     

    מתחפשים לעובדי חברת חשמל

    בחלק מהמעקבים נדהמו החוקרים לראות את כנופיות הפורצים מתלבשים ממש כמו אנשי עסקים. חנוטים בחליפות ומחזיקים תיק ג'יימס בונד, הם נראים כמי שהולכים לפגישה עם הסמנכ"ל. "אף אחד לא יחשוד שהם עבריינים", מצהיר סנ"צ קוטלר. "פעם היינו מזהים את הגנבים לפי הפרצופים והבגדים שהם לובשים, ואז היו קופצים עליהם שוטרים. היום הם כאילו יוצאים לאירוע".

     

    במקרים אחרים מנסים חברי הכנופיה להגיע בעיקר לאיסוף המידע המודיעיני כשהם מחופשים לבעלי תפקידים. לרוב הם מתחזים לטכנאי HOT ו-Yes, לבושים בבגדים רשמיים של החברות.

     אך לא פעם הם נצפו בחליפות של עובדי בזק, או עובדי חברת חשמל, מה שמאפשר להם גישה חופשית לתוך חדרי המדרגות מבלי שאיש יחשוד. בתוקף "תפקידם" הם בודקים את ארונות החשמל של הבתים המיועדים לפריצה, ולפי שעון החשמל יודעים מי נמצא בבית.

     

    שיטה אחרת של איסוף מודיעין, בעיקר בבתים פרטיים, היא בדיקת הדואר. לעתים יתחפשו אנשי החוליה לדוורים, כדי לא להחשיד. אלא שבמקום להכניס מכתבים, הם מוציאים. ההנחה הבסיסית היא כמובן שמשפחה שנמצאת בחופשה לא אוספת דואר. גם יותר מעיתון אחד על סף הדלת – מעיד שהשטח פנוי לפריצה.

     

    מאות אלפי שקלים, כמעט בלי עקבות

    באחד המעקבים, השוטרים התמקדו בכנופיית פורצים אחת, ומזלם התמזל לפגוש חבורת מקצוענים אחרת, שהתמקדה בגניבת מסכי טלוויזיה. הם הגיעו עם בגדים של חברת Yes, ורכב גדול חיכה למטה. נראו ממש כמו טכנאים שבאו לתקן תקלה. אלא שההתנהגות והעובדה שכל הזמן בדקו מה קורה סביבם, הגבירו את חשד הבלשים. המיקוד עבר ל"טכנאים", שנראו יורדים עם טלוויזיה. במהלך מהיר עצרו השוטרים שני "עובדי Yes" שכאלה, וברכבם נתפסו אז שלושה מסכים שהספיקו לגנוב מאחת הדירות. במהלך החקירה התברר כי זו הייתה ההתמחות שלהם, פירוק טלוויזיות יקרות ערך בבתים, ומכירתן בשוק יד שנייה.

     

    קצת קודם לכן נתפסה חבורה נוספת, שנחשבה ותיקה מאוד ומקצוענית במיוחד - זו של חיים בזבז. לוותיקי ימ"ר תל-אביב ולבזבז יש היסטוריה משותפת, עוד מצעירותו. האגדות מספרות שהוא היה יושב מול תחנות משטרה בעיר, על מנת לזהות את כל הבלשים והשוטרים שיכולים להפריע לו במהלך "עבודתו". בזבז עצמו לא ילד, בן 54, ויחד עמו נעצרו בחודש אוגוסט האחרון עוד שלושה, אף הם בשנות ה-50 לחייהם. החבורה נעצרה באזור בת-ים, שם ריכזה את הפעילות היסודית שלה, בסיוע האינפורמטורים.

     

    העבודה המאומצת של הימ"ר הביאה להצלחה מסוימת: בסך הכל נתפסו על חם ונעצרו חמש כנופיות. אך גם זה, ברור לכולם, לא יאפשר לכולנו לישון בשקט. אף שהם לא מדברים על זה בפומבי, במשטרה מאוכזבים מאוד מהעונשים שנגזרים על הגנבים, שחוזרים לרחובות. דלת מסתובבת, עם מפתח משוכפל.

     

    "כל חבורה כזאת אחראית לפריצה של עשרות דירות", מסביר סנ"צ קוטלר ."הבעיה היא שהם עומדים לדין על הפריצה האחרונה שבה נתפסו על חם.
    הרי אנחנו יודעים מודיעינית מה הם עושים, וברגע שמתחילים לעבוד עליהם ומביאים ראיות - עוצרים אותם. אי אפשר לתת להם להמשיך ולפרוץ, ונדיר לקשור אותם לפריצות נוספות, כי הם כמעט לא משאירים עקבות".

     

    למרות שלא יגידו זאת בגלוי, הרי שגם השוטרים יודעים שעבודת הפורצים משתלמות מאוד ביחס לסיכון שהם לוקחים על עצמם. למרות צבירת "ותק" ושלל שמגיע לעתים למאות אלפי שקלים, העונשים קלים יחסית. "כבר היו לנו מקרים שעצרנו כנופיה פורצים על חם, ובתוך שנה הם נעצרו שוב בפעילות דומה", מסכם נצ"מ מיכאל. "המאבק בתופעת הפריצות חייב להיות מלווה בעונש מרתיע ובשילוב כוחות של המשטרה, התביעה ובתי המשפט".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    חלק מהכלים שנתפסו. מחכים שתצאו לחופש
    צילום: משטרת תל-אביב
    נצ"מ שלומי מיכאל. זאת העבודה שלהם
    צילום: מיכאל קרמר
    סנ"צ יואב קוטלר. לא רק ארגוני פשיעה
    צילום: אלי סניור
    מומלצים