שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מה עלולים להפסיד במקרה של בגידה

    בגידה בבעל, בסופו של דבר ולאחר מיצוי כל ההליכים המשפטיים, לא תשלול מהאשה זכויות שנצברו במהלך הנישואים. עם זאת, כשמדובר בבגידה, חשוב לשים לב לפערים בהתייחסות הערכאה האזרחית והדתית בנוגע לרכוש המשותף

    אחד הגורמים המובילים לגירושים הוא בגידה של אחד מבני הזוג או של שניהם. בכל הנוגע ליהודים, דיני המשפחה במדינת ישראל מבוססים על הדין העברי, ולבגידה, בעיקר של האשה, יש השלכות משפטיות כבדות משקל.

     

     

    השפעתה של בגידה על מזונות אשה. כשזוג מתחתן, מתחייב הבעל, בין היתר, לדאוג לאשה ולכלכל אותה. תוקף החיוב במזונות אשה הוא עד למועד מתן הגט. הכלל הוא שהאשה "עולה עימו ואינה יורדת" - האשה זכאית לדרוש מבעלה את רמת החיים אליה הורגלה במהלך הנישואים. על הבעל לדאוג לה לכל צרכיה ומדורה כפי שהיו טרם פרוץ הסכסוך. אם האשה עובדת למחייתה יכול הבעל לטעון ש'יוצאת היא במזונותיה תחת מעשי ידיה. אם שכרה אינו מספק לצרכיה, ככלל, על הבעל יהיה לשאת בהשלמת מזונותיה. אבל אם הוכיח הבעל שהאשה בגדה בו – אין היא זכאית למזונותיה.

     

    כשמדובר באשה שמתפרנסת היטב, אין חשיבות גדולה למזונות אשה. אבל כשמדובר בעקרת בית, יש לכך השלכה משמעותיות בתיק גירושים. קיימות נסיבות הקבועות בהלכה, הפוטרות את הבעל מחובתו לזון את אשתו, בין היתר, במקרה שהאשה בוגדת בו, או במקרה של "מעשה כיעור" - התנהגות שאינה הולמת אשה נשואה. לדוגמה, אשה שנתפסת מתנשקת עם גבר זר עלולה להפסיד את מזונותיה.

     

    השפעת הבגידה על שטר הכתובה. כתובה היא מסמך דתי המהווה שטר התחייבות ממונית. הסמכות לדון בענייני הכתובה נתונה לבית הדין הרבני. מטרת הכתובה היא לדאוג לבטחונה הכלכלי של האשה ושלא תהא "קלה בעיניו" להוציאה. כשבעל מעוניין להתגרש, ואין בידו יכולת להוכיח עילות גירושים, לרוב פוסק בית הדין הרבני לאשה כפיצוי את כתובתה או חלק ממנה. יש מקרים בהם האשה מפסידה את כתובתה, בין היתר, אם היא עוברת על דת משה (מכשילה באיסורים) או עוברת על דת יהודית (מנהגי צניעות חברתיים). על פי רוב, אשה שבגדה בבעלה, תאבד את זכותה לכתובתה ותוספתה.


     

    בגידה בבעל, בסופו של דבר ולאחר מיצוי כל ההליכים המשפטיים, לא תשלול מהאשה זכויות שנצברו במהלך הנישואים. עם זאת, כשמדובר בבגידה, חשוב לשים לב לפערים בהתייחסות הערכאה האזרחית והדתית בנוגע לרכוש המשותף.

     

    ככלל, על פי החוק, חלקה של האשה ברכוש שנצבר במהלך הנישואים אינו אמור להיפגע, והיא זכאית למחציתו. בפרשת בבלי נקבע, שחוק יחסי ממון (שקובע, בין היתר, חלוקה שווה של זכויות רכושיות) מחייב גם את בית הדין הרבני במסגרת כריכת הרכוש בתביעות גירושים.

     

    נוכח חומרתה של עבירת הבגידה קיימים מקרים, לא מעטים, בהם החליט בית הדין על חלוקת הרכוש שלא מחצה על מחצה, ולטובת הבעל. במקרה אחד שהגיע עד בג"צ, אשה שבגדה בבעלה עתרה לביטול החלטת בית הדין הרבני הגדול, שקבעה שזכויות סוציאליות לא יהיו חלק מהרכוש המשותף שיחולק. בג"צ ביטל את החלטת הרבני הגדול וקבע שזכויות סוציאליות הן חלק מהרכוש המשותף של הצדדים, ללא קשר לבגידה. בג"צ דחה את נימוקי בית הדין הרבני הגדול, וקבע שזכויות סוציאליות הן חלק מפירות ההשתכרות הכוללת. המסקנה היא שגם אם ניתן פסק דין בבית הדין הרבני האזורי המורה על חלוקה רכוש שלא בחלקים שווים, ערעור לערכאות גבוהות יותר עשוי לשנות התמונה ולהביא לאיזון הרכוש בין הצדדים.

     

    "אשה נואפת אסורה על בעלה ובועלה". מדובר בהחלטה של בית הדין הרבני שאוסרת על אשה שבגדה להישאר נשואה לבעלה, ואוסרת עליה להינשא לגבר איתו בגדה. בית הדין עשוי לכפות על הבעל את הגט, והאיסור יירשם בתעודת הגירושים.

     

    בגלל ההשלכות הכבדות, יש להוכיח בגידה באופן חד משמעי ("על חם"), ולא להסתפק ב"השערות". יש צורך בשני עדים גברים, שיכולים להעיד על הבגידה בפני בית הדין הרבני, ואסור לאותם העדים להעיד על אירוע שהתרחש בשבת, שכן אז העדות תיפסל. דרך נוספת אפשרית להוכחת בגידה היא "הודאת בעל דין" - הקלטה ברורה בה מודה האשה בפני בעלה כי בגדה בו, או שההודאה על הבגידה נעשית בפני בית הדין.

     

    לא כל האמצעים כשרים להוכחת בגידה. באחד מתיקי הגירושים שהגיע עד בית המשפט העליון עלתה שאלת הבגידה של אשה בבעלה בראי חוק הגנת הפרטיות. מדובר באשה שבגדה בבעלה, בדירתם, עם גבר זר. הבעל צילם בדירה את האשה ואת המאהב במצב אינטימי, תוך שהוא מציג בפני הערכאות קלטת. בית הדין הרבני האזורי קיבל את טענות הבעל בנוגע להוכחת הבגידה, בהתבסס על הקלטת. הדיינים ציינו שעל אף שמדובר בפגיעה בפרטיותו של אדם על פי חוק הגנת הפרטיות, יש לבעל הגנה הקבועה בחוק, לפיה הפגיעה נעשתה בנסיבות בהן היתה "לפוגע" עילה מוסרית, חברתית ומקצועית לעשותה. בית הדין הרבני הגדול תמך בגרסת הבעל, אבל בית המשפט העליון קבע ש"הקלטת הלוהטת" אינה קבילה. נקבע שהזכות לפרטיות היא זכות בעלת מעמד חוקתי בשל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. נקבע שגם כשמדובר בבני זוג, אין לפגוע בזכות זו. נקבע כי מדובר בחדירה לפרטיות, שכן צילום אדם, שלא בהסכמתו, וברשות היחיד, מהווה פגיעה בפרטיות.

     

    הבעל שבוגד באשתו. לפי הדין העברי, אם בעל בוגד באשתו וקיימות ראיות קבילות להוכיח זאת, הוא ייחשב "רועה זונות", ובמקרים מתאימים יחויב בתשלום הכתובה, ויש עילה לחיוב בגט. עילת הגירושים הנפוצה היא טענת "מאיס עליי" (אשה שטוענת שנמאס לה מכך שבעלה מקיים יחסים עם אחרות, והיא לא יכולה להמשיך לחיות עימו). בשונה מבגידתה של אשה, שהיא מעשה בלתי הפיך מבחינת הדין העברי, במקרה שהבעל בגד, הוא יכול "לחזור בתשובה" - לבקש מחילה, להביע חרטה, לבקש שלום בית, ויש סיכוי שבית הדין ייעתר לבקשתו. בשנים האחרונות קיימת שינוי מגמה בהתייחסות של בתי הדין לבגידה מצד הבעל "שחוזר בתשובה". הנטייה היא שלא לקבל טענה זו, אלא לחייבו מיידית במתן הגט.

     

    • ערן עזרא, משרד עורכי דין המתמחה בענייני משפחה

     


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עילת הגירושים הנפוצה היא טענת "מאיס עלי"
    צילום: shutterstock
    עו"ד ערן עזרא
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים