שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    היקף כלכלת האינטרנט בארץ - 50 מיליארד שקל
    הון מקוון: מחקר חדש של חברת הייעוץ מקינזי מגלה כי היקף כלכלת הרשת ב-2009 עמד על כ-6.4%. עורכי המחקר מעריכים כי התחום יגדל ויתרום כ-10% לצמיחת המשק בשנים הקרובות. לפי הממצאים, אנו מוציאים מדי שנה כחצי מיליארד שקל ברשת על עמלות בנקאיות ו-400 מיליון שקל על מוצרי אלקטרוניקה

    מרגישים שהחיים שלכם עוברים להתנהל יותר ויותר במרחב מקוון? אתם כנראה צודקים. שוק "כלכלת האינטרנט" בישראל נאמד בכ-50 מיליארד שקל - סכום עצום המהווה כ-6.4% מהתמ"ג; כך עולה ממחקר חדש שביצעה חברת הייעוץ מקינזי, החושף לראשונה את ממדי כלכלת האינטרנט בארץ ואת השפעתה על הכלכלה בכלל.

     

     

    "כלכלת האינטרנט" מורכבת משני אלמנטים עיקריים: תחום של טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) הכולל שירותים וציוד המיוחסים לפעילות האינטרנט בישראל ותחום הסחר האלקטרוני - רכישת טובין ושירותים באמצעות האינטרנט.

     

    המחקר מקיף נתונים משנת 2009, אך ניתן להסיק כי בשל ההתפתחות המואצת של שוק האינטרנט בישראל ובעולם, הנתונים רק עלו מאז.

     

    עורכי המחקר מעריכים כי כלכלת האינטרנט תגיע להיקף של כ-85 מיליארד שקל בשנת 2015, ולתרום כ-10% מצמיחת המשק בשנים הקרובות. קצב הצמיחה החזוי של כלכלת האינטרנט בשנים הקרובות עומד על כ-9%, למעלה מכפול מקצב הצמיחה החזוי של המשק.

     

    לפי ממצאי המחקר, העובדה שהיקף כלכלת האינטרנט מהווה כ-6.5% מהתמ"ג, ממקם את ישראל כאחת מכלכלות האינטרנט המובילות בעולם (יותר מצרפת - 3.2% ומעט פחות מבריטניה - 6.4%). שיעור זה מהתמ"ג גבוה מתחום הבינוי כחלק מהתמ"ג (5.4%), דומה לסקטור הבריאות והרווחה (6.8%) ואף קרוב לגודלו היחסי של סקטור החינוך (7.7%).

     

    היקפה הגדול של כלכלת האינטרנט הוא תוצאה בעיקר של מגזר טכנולוגיות המידע והתקשורת, בעוד שהיקף המסחר האלקטרוני מוערך בכ-4 מיליארד שקל בלבד (מתוך 50 מיליארד). 

     

    במה אנחנו סוחרים ברשת?

    המרכיבים העיקריים במסחר האלקטרוני בישראל הם נסיעות ותיירות (כ-800 מיליון שקל), עמלות בנקאיות (כ-500 מיליון שקל), ביטוח (כ-400 מיליון שקל), מוצרי אלקטרוניקה (כ-400 מיליון שקל) ומוצרי מזון (כ-350 מיליון שקל).

     

    אף על פי שמגזר התיירות נחשב אטרקטיבי במיוחד למסחר אלקטרוני, לאור העובדה שהמוצרים בו הם בלתי מוחשיים מעצם הגדרתם, רק כ-5% מרכישת מוצרי תיירות בישראל מסתיימים דרך האינטרנט. לעומת זאת, במדינות מערביות אחרות, שיעורים אלה מגיעים ל-15%-20% מהעסקאות ואף יותר. לפי המחקר, באתר אל על למשל - המבצע עסקאות מסחר אלקטרוני בהיקף של כ-100 מיליון דולר מדי שנה - הנוסעים הזרים מבצעים את רוב הרכישות האלקטרוניות (כ-60%), על אף היותם רק כ-40% משיעור הנוסעים.

     

    כמה משרות מייצר האינטרנט הישראלי?

    היקף התעסוקה הנכלל תחת כלכלת האינטרנט הישראלי מקיף כ-120 אלף משרות - כ-4% מכלל העובדים במדינה. קצב צמיחת המשרות בתחום, כפול מקצב צמיחת כלל התעסוקה במשק. 

     

    עוד עולה מהמחקר כי כמחצית מהעסקים הקטנים-בינוניים בישראל השכילו למנף את האינטרנט באופן פעיל לקידום עסקיהם, והם אחראים לכ-80% מהמשרות החדשות בסקטור זה בשלוש השנים האחרונות.

     

    עם זאת, במחקר נתגלו פערים משמעותיים במינוף האינטרנט על-ידי עסקים קטנים-בינוניים בין אזור מרכז לפריפרייה. שיעור השימוש באינטרנט לקידום העסקים בדרום ובאזור ירושלים עומד על 30% ו-36% בהתאמה, לעומת שיעור של כ-60% באזורי השרון והמרכז. במדינות אחרות (למשל בריטניה) דווקא גילו עורכי המחקר תופעה הפוכה: באזורים המרוחקים מריכוזי אוכלוסייה גדולה נעשה שימוש גדול יותר באינטרנט בקרב בעלי העסקים, וזאת ככל הנראה כדי להתגבר על המרחק הגיאוגרפי.

     

    במבט כללי יותר, האינטרנט בישראל ממונף היטב לטובת צרכיהם של אנשים פרטיים ועסקים כאחד. בהשוואה למדינות ה-OECD, בולטת ישראל כמובילה בתחום השימוש של אנשים פרטיים ועסקים באינטרנט. לשם המחשה: כ-60% מהלקוחות בישראל מחזיקים בחשבון בנק מקוון פעיל, שיעור הדומה ואף גבוה במעט מהמקובל בארצות הברית ובחלק ממדינות מרכז אירופה (אך נמוך מזה של סקנדינביה).

     

    המחקר נכתב על ידי חברת הייעוץ מקינזי באופן עצמאי, ומומן על ידי חברת גוגל, ונעשה תוך שילוב מומחים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל, מכון הייצוא, ה-OECD, גיאוקטוגרפיה ועוד.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים