טוויטר יחזה את האסון הבא

בסוף השבוע האחרון קיבלתי שלושה טלפונים משלושה מקורות שונים. כולם שאלו את אותה שאלה: רועי, איך לא חזיתם את הצונאמי ביפן? וכולם קיבלו ממני את אותה התשובה: כי לא קיבלנו מספיק מימון.

אבל אם נהיה רציניים לרגע, יש להודות שתמיד יהיו אירועים שנתקשה מאוד לחזות מבעוד מועד. ובכל זאת, אפילו התראה של יום אחד הייתה יכולה להציל את חייהם של מאות בני-אדם במקרה של הצונאמי האחרון.

זהו כוחו של חיזוי העתיד, והוא אינו מוגבל רק לרעידות אדמה ולאסונות טבע. אך האם נוכל אי-פעם להגיע לטכנולוגיה משוכללת מספיק כדי לחזות את העתיד במלואו? ובכן, לא. לא לגמרי. אבל חברה בשם Recorded Future (עתיד מוקלט) עושה בימים אלו את אחד הניסיונות המרשימים ביותר בתחום.

הרעיון של עתיד מוקלט פשוט למדי. הם מאמינים שכמעט כל המידע האנושי העדכני והעכשווי מסתובב ברשת. לאמונה זו יש בסיס רציני. נכון לפברואר 2011, קיימים למעלה מ-156 מיליון בלוגים ציבוריים ברחבי האינטרנט, יומנים 'אישיים' הפתוחים לכל צופה. גם אם נניח שרובם סגורים ומשמימים, עדיין מדובר בכמעט אחוז שלם מאוכלוסיית כדור-הארץ שמעלה את מחשבותיה וחוויותיה לרשת האינטרנט באופן בלתי-פוסק.

פייסבוק הצליחו לרכוש לעצמם 600 מיליון משתתפים נלהבים, וכמעט לחמישים אחוזים מאוכלוסיית ארצות-הברית יש חשבון פייסבוק. רבים מהמשתתפים מתעדים כל פרט ופרט מחייהם, כל רגש וכל מחשבה, בקירות הפרטיים שלהם. מה אם היינו יכולים לאחד ולהצליב את כל המידע הזה ולהפיק ממנו משמעות?

טוויטרי כל העולם התאחדו

סיפרתי כבר על מחקר שניסה לעמוד על תחושות המשתמשים בטוויטר, שגילה שככל שהמשתמשים רגועים יותר (לפי מעקב אחר ציוצים שבהם מילים רגועות), כך יש סיכוי נמוך יותר שמדד הדאו-ג'ונס ירד.

מה אם היינו יכולים לעקוב אחר כל המסרים המופיעים בטוויטר, בפייסבוק, בבלוגים, בהודעות לעיתונות של חברות גדולות, אחר הניחושים של ספקולנטים, ההצהרות של קובעי מדיניות – ולאחד את כל אלו לתחזית סטטיסטית אחת גדולה אודות הימים הקרובים והשנים הבאות?

עתיד מוקלט מנסים לעשות את המשימה הכמעט בלתי-אפשרית הזאת. החברה, שנוסדה לפני פחות משנתיים, יצרה אלגוריתם מתוחכם שסורק (נכון לעתה) אתרי חדשות, בלוגים, מקורות מידע ציבוריים, אתרים ממשלתיים, מסדות-נתונים פיננסיים ועוד. הוא מחלץ מידע מהטקסט אודות אירועים עתידיים שצפויים לקרות ומתי הם יתרחשו, ומנסה ליצור תמונת מצב עתידית של השנים הבאות לפי המידע שהוא מקבל.

כך, למשל, אם תרצו לדעת מה יהיה שוק המכוניות של טויוטה בישראל בשנים הקרובות, תוכלו להזין למנוע החיפוש את השאילתה שלכם (מכוניות של טויוטה בישראל) ולקבל גרפים שיראו לכם את תכניות הייצור של מכוניות טויוטה החדשות לפי החברה, את התחזיות של המנהלים שלה לחדירה לשוק בישראל, את ההצהרות של משרד האוצר על המס שיוטל על ייבוא מכוניות טויוטה בישראל החל משנת 2012, וכן הלאה.

זהו סוג מוגבל של חיזוי עתיד שעשוי להיכשל במקרים רבים. קרוב לוודאי שהוא לא היה חוזה, למשל, את המשבר הכלכלי הגדול של השנים האחרונות, מהסיבה הפשוטה שכמעט אף-אחד לא חשב עליו או כתב עליו מראש. המעטים שכתבו נבלעו במסת הטקסט העצומה של הרוב המתלהב. מצד שני, לא ניתן להמעיט בכוחו של אלגוריתם שיכול להצליב רמזים רבים ולהגיע למסקנה המסתמכת על מסרים המגיעים מכל העולם באופן בלתי-פוסק.

שניות עושות את ההבדל

ואיך כל זה קשור לצונאמי ביפן? ובכן, רוב האסונות הטבעיים אינם מתרחשים בפתאומיות של שניות. המקור לצונאמי היה ברעידת אדמה שהתחוללה באוקיאנוס במרחק של 400 קילומטרים מהעיר טוקיו. כבר היום ישנם חיישנים סייסמיים הממוקמים בימים וביבשה אשר אמורים להתריע על רעידות אדמה קטנות ועל רמזים עדינים שמנבאים את בואן של רעידות אדמה מסיביות יותר. קיימים לוויינים בחלל המנטרים את גובה פני הים.

ככל שיתרחבו אמצעי הניטור והדימות, וככל שרשת המידע תתרחב על גם אליהם, כך נתקרב יותר ויותר ליכולת חיזוי מהימנה במגוון רחב של תחומים. כיום, האלגוריתם של עתיד מוקלט מסוגל לספק את הנתונים מכל העולם ולהציג אותם בצורה גרפית, אך אינו יכול עדיין לגבש מסקנות משלו.

יכולת זו נותרה, בינתיים, במגבלות גולגולתו של המוח האנושי בלבד. אך ניתן לדמיין את העתיד הקרוב שבו יכולתם של מחשבים לקשר בין מיליארדי פריטי מידע שונים תעלה על זו האנושית. הרשת הכמו אלוהית הזאת תוכל לחזות את רוב האירועים העולמיים - ובמידת הצורך גם להשפיע עליהם. מישהו רוצה להתחיל לסגוד לגוג-אל?

רועי צזנה, דוקטורנט לננו-טכנולוגיה בטכניון, חוקר במרכז לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל-אביב. בעל הבלוג והחברה 'מדע אחר' וכותב בנושאי מדע.