מבחן פריאל

המקרה של נילי פריאל ואהוד ברק אינו חריג או ייחודי בעולם התעסוקה הישראלי של שנות האלפיים. עשרות כתבי אישום מוגשים מדי חודש נגד ישראלים, שהעסיקו בביתם עובדים זרים בעבודות משק בית, ללא רישיון ובניגוד לחוק. נילי פריאל, כמו רבים אחרים, בחרה לקחת את הסיכון ולהעסיק בביתה עובדת זרה ללא רישיון וללא חוזה עבודה. מה שמפתיע לגלות הוא שאותה עובדת זרה, וירג'יניה, הועסקה אך ורק על-ידי נילי פריאל. מוזר.

עד היום חשבתי שעוזרת הבית שלנו מועסקת על-ידי ועל-ידי בן זוגי במשותף. הרי אנו חולקים יחד את רצפת הבית אותה היא שוטפת מדי שבוע, הבגדים שלנו מתערבבים להם במכונת הכביסה ונתלים זה לצד זה על החבל וגם הצלחות והכוסות שהשארנו בכיור אינן מופרדות בין קומות המדיח. אפילו חשבון הבנק ממנו אנו מושכים מדי שבוע את שכרה של העוזרת רשום על שם שנינו. אני מניחה שההבדל הוא שעוזרת הבית שלנו היא ישראלית, ואם הייתה מבקשת לעמוד על זכויותיה בגין אי תשלום פיצויי פיטורין או הלנת שכר (חס וחלילה), היא הייתה מגישה את התביעה נגד שנינו.

השאלה היא כמובן מה קורה במקרים אחרים, כאשר בבית השכנים שלכם מתגלה עובד זר ללא רישיון. האם גם אז מחליטות הרשויות להגיש כתב אישום רק נגד בעלת הבית, ולא נגד הבעל? האם מדובר במהלך מהפכני לקידום זכויות האשה באמצעות העלאתה לדרגה של מעסיקת-על? כנראה שלא.

מבדיקה שערכה התנועה לאיכות השלטון עולה כי במקרים של העסקת עובדים זרים שלא כחוק, מוגש, כברירת מחדל, כתב אישום נגד שני בני הזוג שבביתם הועסק העובד. כפי שמסבירה התנועה, ההיגיון הוא פשוט: מקום בו נמצאה תשתית ראייתית מספקת לצורך הגשת כתב אישום, הרי שלשני בני הזוג קיים, בדרך כלל, אותו יסוד נפשי בביצוע העבירה, ומכאן הצורך בהגשת כתב אישום נגד שניהם. ברק, כאמור, לא זומן מעולם לחקירה בפרשה, ואולי לכן לא הצליחו הרשויות לקבוע האם קיים - כן או לא - יחסי עובד ומעביד עם אותה וירג'יניה.

ועכשיו, כשההכרעה התקבלה ועל ספסל הנאשמים תשב לבדה הגברת פריאל, כל שנותר הוא לחכות ולראות האם הקנס שיוטל עליה בתום ההליך הפלילי ישולם מחשבונה הפרטי, או מחשבון הבנק המשותף של בני הזוג ברק. מאה אלף שקלים זה לא מעט כסף לשלם לבד.

הכותבת עורכת דין במקצועה