שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    נפגעי צ'רנוביל: "האסון ביפן מחזיר הכל, זה נורא"

    בצירוף מקרים מצמרר, בעוד גובר החשש מפני התפשטות קרינה רדיואקטיבית, הסתיים בהצלחה מאבקם של נפגעי אסון צ'רנוביל להשבת זכויותיהם. בגלל המראות הקשים מיפן, נאלצים חלקם לחזור אל האסון הנורא: "אסון אנושי, חייבים לעשות משהו"

    סוף סוף קיבלו את מה שמגיע להם, וכעת הם מזדהים עם היפנים : לאחר שעלו לארץ, איבדו כאלף יוצאי ברית המועצות לשעבר ונפגעי האסון בצ'רנוביל את כל ההטבות שהגיעו להם על רקע הקרינה המסוכנת אליה נחשפו. מאז הם מנהלים מאבק משפטי. דווקא כעת, כשביפן מאיימת הקרינה הרדיואקטיבית לפגוע בבני אדם רבים, הסתיים מאבקם בהצלחה.

     

    ב-26 באפריל 1986, פיצוץ עז שבקע מהכור בצ'נרנוביל החריד את אוקראינה הסובייטית. הנשורת הרדיואקטיבית התפזרה עם הרוח לכיוון אזורים אחרים באוקראינה, רוסיה, בלארוס, ושבדיה. קרוב לשני מיליון בני אדם נפגעו מנזקי הקרינה שגרם האסון. על-פי הערכות עד כה גם האסון למותם בטרם עת של כ-700 אלף בני אדם.


    הכור בצ'רנוביל. "מעלה בראשי תמונות משם" (צילום: AP)

     

    נפגעי אסון צ'רנוביל שעלו לישראל לאחר התמוטטות ברית-המועצות, נדהמו לגלות כי בעקבות עלייתם ארצה איבדו את הזכאות להטבות שהוענקו להם במזרח אירופה, בעקבות המחלות השונות שגרם להם האירוע.

     

    בעקבות זאת, בשנת 1998 הם התאגדו ל"עמותת ברית ליקווידטורים צ'רנוביל" ויצאו למאבק משפטי. עו"ד גלעד שר, שייצג מאז את העמותה בירך על הסיום המוצלח של המאבק ואמר: "זהו צירוף מקרים שממש במקביל לאסון ביפן, מאבקם של אנשי צ'רנוביל הנמצאים בישראל מגיע לידי סיום מוצלח".

     

    מנהל עמותת הליקווידטורים של צ'רנוביל בישראל, אלכסנדר קלנטירסקי סיפר כי "עבדתי בצ'רנוביל בבניית סרקופג הבטון שמגן על ליבת הכור. לאחר מכן, שאר הליקווידטורים ואני נקראנו לעבוד בהתנדבות כדי לצמצם את הנזקים שנגרמו. תוך כדי עבודה זו נחשפנו לרמות קרינה גבוהות שעד היום משפיעה על בריאות כולנו".

     

    במהלך השיחה עם ynet התייחס קלנטירסקי לקרינה הרדיואקטיבית שהחלה להתפשט ביפן ולמראות הקשים המגיעים מהמדינה ונזכר באירוע ששינה את חייו לפני כ-25 שנה. "כשאני רואה את כל האנשים עם החליפות של הקרינה ואת כל האזרחים שבאים וצריך לבדוק אותם זה מזכיר לי את מה שקרה", אמר קלנטירסקי, "זה מעלה בראשי תמונות משם. זה נורא, זה פשוט נורא. במצבים כאלו בנאדם יכול לקבל בשעה אחת כמות קרינה קטלנית".

     

    "אין מה להשוות בין הפיצוצים"

    למרות הזיכרונות שצפים, הכורים שדולפים ביפן קטנים בהרבה מהכור בצ'רנוביל. "הלב שלי כבד, זה מחזיר לי הכל. מה עוד יכולים אנשים ליד הכורים לעשות?", הוסיף קלנטירסקי בכאב, "זה אסון אנושי. מישהו חייב לעשות משהו. היפנים עושים כל מה שניתן כדי לקרר את הכורים, ועדיין זו עבודה ארוכה וקשה. צריך לזכור שיש שם כרגע המון אנשים שעובדים מסביב לשעון שבימים אלו נפגעים מהקרינה כמו שאנו נפגענו".


    יפנית בבידוד בגלל הקרינה. "מיד משפיע על הבריאות" (צילום:רויטרס) 

     

    גם איגור פוילישר עבד כליקווידטור בהתנדבות בכור בצ'רנוביל: "אני לא הייתי בתקופה של הפיצוץ עצמו, אלא רק בטיפול לאחר הפיצוץ". לדבריו,"הפיצוץ שהיה שם זה לא הפיצוץ שיש כרגע ביפן, אין מה להשוות בכלל".

     

    הוא סיפר כי "כשאתה נכנס לאזור אתה מרגיש מיד את הקרינה משפיעה על הבריאות שלך. אחרי זמן מה, הגוף מתרגל לעבודה. זה מתבטא בשיעול, בכאבי ראש, ובכל מיני תופעות לא נעימות אחרות. אבל ברוך השם, כנראה ששמרתי על עצמי".

     

    פוילישר ציין כי בעקבות המראות הקשים המגיעים מיפן חזרו אליו הסיוטים מאותו אסון קשה. "קשה לי מאוד להסתכל על התמונות מיפן", אמר, "אני פשוט לא רוצה לראות את המראות האלה. אני מרגיש כמו יען שטומנת את ראשה בחול, אבל כנראה שזה אינסטינקט הישרדותי שלי לשמור על נפש בריאה. אני חייב לדאוג למשפחתי ולעצמי".

     

    צפו בכתבתו של בועז ארד

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הוא הוסיף כי מאז הדיווחים על הפגיעות בכורים ודליפת הקרינה הרדיואקטיבית צפים בו רגשות שונים. "כשאני רואה מה שקורה היום ביפן ההרגשה מאוד מורכבת", גילה פוילישר, "מצד אחד אני מכיר את הדאגה שלהם מקרוב ומצד שני זה מאוד כואב שזה קרה

    שוב".

     

    פוילישר הזהיר והדגיש כי האסון ביפן ממחיש עד כמה סוגיית הבטיחות קריטית בבניית כור. "כנראה שאם אפילו במדינה משוכללת כמו יפן יכול לקרות אסון טבע כזה, אז תחשבו מה עלול לקרות בכל המדינות הפחות משוכללות שיש בהן כורים גרעיניים", אמר, "זה גורם לדאגה עמוקה, צריך לדאוג לאנרגיה נקייה זה נכון, אבל כל העניין צריך להיעשות בצורה בטיחותית פי מאה ממה שיש עכשיו בעולם. על זה צריך לשים דגש. מה שלימד אותנו הצונאמי זה שאסונות טבע בעוצמה כזו היא משהו שיש להביא בחשבון כשמתכננים כורים ותרחישי אסון.

     

    "אסון כזה קורה פעם בתקופה" 

    "חבל שנזכרים בדברים האלו רק בזמן האסונות. בישראל יש רבים שעברו את הדבר הזה והגישו כל מיני בקשות לסיוע. רק עכשיו אנשים מבינים מה עבר עליהם. זה לא האנשים הכי בריאים בעולם אני מבטיח לך. מה שחשוב עכשיו זה שהמדינה תעשה כל מה שהיא יכולה לעזור כי זהו אסון עולמי".

     

    צילום: AP

     

    ולאדימיר, בן 70 מנצרת עלית, התגורר בעברו בעיירה ליד קייב וכעשר שנים לאחר האסון עלה לישראל. הוא היה מכוחות הצבא שהוזעקו לסייע בעבודות פינוי ההריסות וטיהור האזור, שעה וחצי לאחר הפיצוץ בכור.

     

    "ראיתי המון כוחות הצלה, כל הכבאים וכל מי שניסה לכבות את השריפה ואת כל תופעות הלוואי שלה, לפי מיטב ידיעתי כולם מתו מהקרינה ומהגזים הרעילים, כל האנשים שלא היו בתוך הכור אבל היו מסביב", נזכר ולאדימיר, "הקרינה שם הייתה מאוד גבוהה. כולם היו במצב מאוד קשה ולא היו כוחות שטיפלו בהם. כמעט ולא היו צוותים רפואיים, היה כאוס מוחלט. בכל השעות שהייתי במקום הזה, ראיתי רק גופות. זו תקופה בזמן שלא אשכח אף פעם".

     

    כתוצאה מהאסון ומהקרינה אליה הוא נחשף סובל ולאדימיר ממחלות שרירים. "יש לי 100 אחוזי נכות ובגלל זה אני לא יכול

    לעבוד".

     

    ולאדימיר סבור שהיפנים לא יסבלו מדליפות הכורים כמוהו וחבריו ועוד רבים אחרים. "אני משער שיטפלו בה במהרה בגלל הטכנולוגיה והקדמה של ימינו. זה אפילו לא יתקרב למה שקרה בצ'רנוביל כי אסון כזה כבד לא יקרה שוב, זה קורה פעם בתקופה".

     

    לדבריו, "לא יהיה עוד אסון כזה. אוזלת היד של הרשויות הייתה נוראית. אני מאמין שביפן יידעו לטפל בזה הרבה יותר טוב וכמובן הנזק שנגרם מהפיצוץ ביפן הוא לא קרוב אפילו לנזק והתפוצה של מה שקרה בצ'רנוביל. זה עולם אחר לגמרי. הקרינה בצ'רנוביל פגעה בעשרות אלפי אנשים ברדיוסים עצומים, אני לא מאמין שזה מה שקורה ביפן".

     

    בהכנת הידיעה השתתפו בועז פיילר, איילת מור וסתיו ספיבק
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עופר עמרם
    אלכסנדר קלנטירסקי.
    צילום: עופר עמרם
    מחוז מיאגי. עדיין מחלצים מתוך ההריסות
    צילום: AP
    מומלצים