שתף קטע נבחר

עולי צ'רנוביל: ישראל לא נותנת לנו כלום

בישראל חיים כיום 1,100 עולים חדשים, שהיגוע לארץ לאחר שניטרלו את הדליפה העזה מהכור בצ'רנוביל ונחשפו לקרינה ברמות גבוהות. עם הגיעם לארץ, אבדו להן כל ההטבות להן היו זכאים ממדינות ברית המועצות לשעבר, וכעת הם טוענים: הבטיחו לנו הטבות שונות, בפועל לא קיבלנו כלום. היום יקיימו ועדות העלייה וביקורת המדינה דיון מיוחד בעניינם

"לאחר הפיצוץ בצ'רנוביל הגעתי מטעם חברה ממשלתית לבנות את מבנה הבטון שיצקו מעל הכור. אני במקצועי מהנדס בניין וכל מי שעבד שם נפגעו מהקרינה. מאז לי ולעוד 1,100 אנשים שהגיעו לישראל אין בריאות. יש לי בעיות אולקוס בבטן, כל העצמות שלי כואבות, אני לא יכול להיות בשמש יותר מרבע שעה בגלל הקרינה, יש לי הרבה אלרגיות, בעיות קשות בבריאות, ובעיות בעיניים. אני חלש ולא יכול ללכת ברגל, ובגלל כל הבעיות האלה אני לא מסוגל לעבוד".

 

כך אמר יושב ראש עמותת "ברית מנטרלי צ'רנוביל", אלכסנדר קלנטירסקי בן ה-63, שעלה לארץ לפני 13 שנים. עם הגיעם לארץ בוטלה זכאותם של אותם נפגעים לפיצויים מרוסיה, והם "הועברו" לטיפולה של מדינת ישראל, טיפול שלטענתם אינו מספק. היום (ד') מתקיימת ישיבה משותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות והוועדה לענייני ביקורת המדינה, במהלכה ידונו חברי הכנסת בתקנות המסייעות לנפגעי צ'רנוביל המתגוררים בישראל. מנתוני משרד הבריאות עולה כי מדובר ב-1,100 עולים, הנמצאים במעקב אצל פרופסור גבי רנרט, במרכז הרפואי "כרמל".

 

לדברי קלנטירסקי, "בהתחלה עבדתי כמהנדס בניין, אבל כשהייתי צריך לפקח באתר הבנייה לא הצלחתי לעמוד בשמש, אפילו עם כובע וחולצה ארוכה. קרינת השמש משפיעה עלינו בצורה קשה בגלל הקרינה שיש בגופנו. ישר מרגישים לא טוב וזה מעורר את הסרטן".

 

עובדיה בורמן, בן 60 מחיפה, הגיע לארץ לפני 15 שנים. כמו קלנטירסקי, גם הוא שירת בצ'רנוביל לאחר האסון. "הגעתי לצ'רנוביל מטעם הצבא לאחר הפיצוץ. בצבא באוקראינה לא שואלים יותר מדי שאלות, ביום שבת בערב אמרו לי שיום ראשון בבוקר אני צריך להיות בצ'רנוביל וככה היה. הייתי שם מהחמישי במאי ועד ל-20 ביוני. אף אחד לא ידע עד כמה מסוכן להיות שם. בזמן שצריך להגן על המדינה לא שואלים יותר מדי שאלות. פשוט הולכים", הסביר.

 

כבר באותו היום הרגיש בורמן כי נפגע מעוצמת הקרינה: "הרגשתי בגרון כמו שריפה ולא עזר לי גם ששתיתי יוד. היום יש לי סדרה של מחלות. שתי הידיים שלי והאצבעות תפוסות. אני לא מסוגל לעבוד ואפילו לא להרים דלי מים. כיס המרה שלי התפוצץ והוציאו לי אותו בניתוח. קבלתי סוכר בדם ובשתן וזה אומר שעכשיו גם יש לי בעיות בכליות, בעיניים ובלחץ דם. יש לי 77% נכות מביטוח לאומי".

 

בעיותיו הבריאותיות של בורמן, בעברו שחקן כדורגל, משפיעות על מצבו הכלכלי. "עכשיו אני בקושי חי, אין לי כוח. אני בקושי יכול לעבוד ובגלל זה המצב הכלכלי שלנו על הפנים", הסביר. "המדינה לא נותנת לנו כלום, אנחנו מדברים ומדברים אבל אף אחד לא מקשיב, גם לא הנציגים מהרחוב הרוסי. אני חולה בן 60 ואף אחד לא רוצה לקחת אותי לעבוד אצלו. אני עובד במשרה קטנה ומרווח 3,300 שקלים, אבל לא מצליח לגמור את החודש.

 

"יש לנו ילדה קטנה שנולדה תשעה חודשים לאחר שחזרתי מצ'רנוביל, וגם היא חולה, יש לה בעיות בנשימה. היא ילדה חזקה כי השקענו בה אני ואשתי כל מה שיכולנו אבל יש לה את הגנים שלי ואי-אפשר לדעת מה עוד יתפתח אצלה. כשעלינו לארץ חשבנו שיקבלו אותנו כמו גיבורים, אבל אני לא רוצה להגיד לך כמו מה קיבלו אותנו".

 

יו"ר ועדת העלייה: מדובר באוכלוסיה קטנה עם טראומה גדולה

 

עורכת הדין ניצן בן-גיא ממשרד "אהרונסון, שר, אבולעפיה, אמודאי ושות'", המייצגת את העמותה, טענה כי החוק בנושא נפגעי צ'רנוביל, שנכנס לתוקף בשנת 2001, כמעט ולא נאכף.

 

לדבריה, "עורך הדין גלעד שר מלווה את מאבקם של מנטרלי צ'רנוביל עוד משנת 1998. בשנת 2001 נכנס לתוקף חוק 'המסייעים לנטרול אסון צ'רנוביל'. עיקר הדרישה היה שמדינת ישראל תנהל משא ומתן עם מדינות המוצא, על-מנת שהמנטרלים ימשיכו לקבל מהן את ההטבות. בפועל, זה לא נכנס לחוק. בנוסף, גם מה שכן נכנס לחוק לא נאכף. אישרו להם לקבל תעודת מנטרל, המקנה זכאות לדמי הבראה, סיוע בשכר דירה בסך עשרה אחוזים, עדיפות בקבלת הלוואה לדיור ועוד. קבעו ששר השיכון יקבע תקנות בנוגע להלוואה בתוך חודשיים, אולם עד היום אין תקנות, מה שאומר שעד היום אף אחד לא מקבל שום סיוע".

 

לטענת בן-גיא, "הלכה למעשה המנטרלים מקבלים רק את דמי ההבראה של שמונה ימים בשנה, וסיוע בשכר הדירה. החוק גם קבע מעקב רפואי אך זה לא רציני ואף אחד לא מטפל בהם כראוי. צריך לשנות את החוק ולהפוך אותו ליותר ספציפי. חוץ מזה צריך להכניס בחוק נושאים כמו עדיפות בדיור ציבורי, החזרי הלוואות, וביטוח חיים".

 

יושבת ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, חברת הכנסת קולט אביטל, אמרה בתגובה כי "מדובר באוכלוסיה קטנה יחסית, שעברה טראומה מאוד גדולה. בסך הכל, מדינת ישראל דאגה להם בצורה מאוד הומאנית. המדינה פתחה את שעריה בפניהם, ומי שמתחיל במצווה אומרים לו גמור. אני מאוד מקווה שבמהלך הישיבה נסיים את הפרשייה האומללה, שנמשכת שנים, ושיתנו להם את כל זכויותיהם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עופר עמרם
יו"ר העמותה. קלנטירסקי
צילום: עופר עמרם
האסון בצ'רנוביל
צילום: נטשה מוזגוביה
אתר הכנסת
טראומה גדולה. אביטל
אתר הכנסת
מומלצים