הממשלה אימצה את חוק העלאת שכר המינימום
הממשלה החליטה להגיש לכנסת הצעת חוק ממשלתית בהתאם להסכם בין עופר עיני לשרגא ברוש. שכר המינימום יעלה בשתי פעימות, ובאוקטובר 2012 יהיה 4,300 שקל לחודש לעובד במשרה מלאה. החוק יקנה למשרד התמ"ת כלי אכיפה
הממשלה אישרה היום (א') בישיבתה השבועית את הצעת החוק שהציע שר התמ"ת, שלום שמחון, להעלאת שכר המינימום. החלטת הממשלה הופכת את העלאת שכר המינימום להצעת חוק ממשלתית שתועבר לכנסת, ואין כמעט ספק שתאושר שם.
הצעת החוק קובעת כי שכר המינימום יעלה בשתי פעימות: הפעימה הראשונה תתבצע ב-1 ביולי 2011 ותביא להעלאת שכר המינימום מ-20.91 ל-22.04 שקל לשעה. בחישוב לפי שכרו החודשי של עובד במשרה מלאה (186 שעות בחודש כולל חגים וחופשות) יעלה שכר המינימום מ-3,890.25 שקל ל-4,100 שקלים לחודש.
הפעימה השנייה תחול ב-1 באוקטובר 2012 ותעלה את שכר המינימום ל-23.12 שקל לשעה, שהם 4,300 שקל לחודש לעובד במשרה מלאה.
שכר המינימום עלה ב-1 באפריל ב-21 אגורות לשעה - 40 שקל לחודש למשרה מלאה - בהתאם לחוק, המחייב לעדכן אותו ב-1 באפריל מדי שנה בהתאם לגובה השכר הממוצע במשק. הצעת החוק אינה קשורה להעלאה האחרונה.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ציין בישיבה כי "זוהי בשורה חשובה מאין כמוה לסייע לבעלי השכר הנמוך להתמודד עם עליית המחירים, לצמצם את הפער החברתי וכן לעודד אנשים לצאת לעבודה". השר שטייניץ הזכיר בישיבה כי מדובר במהלך משולב של פריסת מס הכנסה שלילי, וכי "מדובר בהעלאה מתונה וסבירה של שכר המינימום". לדבריו "המהלך יתרום באופן משמעותי לצמצום פערים ולחיזוק מעמד העובדים החלשים בחברה".
השר שמחון בירך על האישור בממשלה ואמר כי מדובר בתיקון משמעותי עבור קבוצה גדולה של עובדים. "עיגון ההסכמות בחקיקה ישרת טוב יותר את טובת העובדים, בהשוואה להעלאת שכר המינימום באמצעות צו הרחבה. החוק מקנה למשרד התמ"ת כלי אכיפה במקרים בהם מעסיקים יעברו על החוק ולא ישלמו את שכר המינימום, בעוד שצו ההרחבה אינו בר אכיפה בכלים של המשרד", אמר שמחון.
עיני איים בשביתה, הממשלה הסכימה
הצעת החוק של התמ"ת מבוססס על הסכם שנחתם בינואר בין יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, ליו"ר ההסתדרות, עופר עיני. עיני וברוש קראו לממשלה להפוך את ההסכם ביניהם לחוק, אם באמצעות חקיקה ואם באמצעות חתימה של שרי האוצר והתמ"ת על צו הרחבה, שהייתה הופכת את ההסכם לחוק באופן אוטומטי, כפי שנעשה להסכם פנסיה חובה במשק.הממשלה בחרה ליצור הצעת חוק ולא לחתום על צו הרחבה, מחשש שצו הרחבה לא היה מאפשר לתמ"ת לנקוט בהליכים פליליים נגד מעסיקים שלא ישלמו את שכר המינימום החדש, ואילו באמצעות חוק ניתן לפתוח בהליכים כאלה.
ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר שטייניץ, התנגדו תחילנ להעלאת השכר בגובה שנחתם בהסכם ודרשו לפתוח במשא ומתן להורדת הרף של העלאת השכר, אך שינו את עמדתם ויישרו קו עם עיני וברוש לאחר שעיני איים בשביתה כללית במשק. שר התמ"ת הקודם, בנימין בן אליעזר, תמך בהסכם בין עיני וברוש מלכתכילה, ואילו שמחון קבע את עמדתו בהתאם לשטייניץ.
העלאת שכר המינימום תעלה גם את שכרם של עובדים שמקבלים בפועל הרבה יותר, בעיקר במגזר הציבורי, כיוון ששכרם מורכב משכר בסיס רשמי בגובה שכר המינימום ותוספות שונות ומשונות. שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו, הצהירו בהתחלה שלא יסכימו שההסכם יחול במגזר הציבורי אלא רק במגזר הפרטי, אך בסופו של דבר הסכימו להחיל אותו בכל המשק.
יצויין כי מדובר בהעלאה מצומצמת ומאוחרת בהרבה ביחס להסכם שכבר נחתמו בעבר. יו"ר מפלגת העבודה לשעבר, עמיר פרץ, חתם בשנת 2006 על הסכם קואליציוני עם ראש הממשלה דאז, אוהד אולמרט, לפיו שכר המינימום יעלה ל-4,600 שקל לחודש למשרה מלאה עד שנת 2009. אולמרט לא קיים את ההסכם ושניהם ממילא התפטרו מתפקידם. פרץ ניסה שוב להביא להעלאת השכר ל-4,600 שקל באמצעות הצעת חוק פרטי שהעלה בשנה שעברה, אך הממשלה טירפדה אותה בלחץ פקידי האוצר והתאחדות התעשיינים.
בהכנת הידיעה השתתפו תומר אביטל, "כלכליסט" ותני גולדשטיין
לפנייה לכתב/ת 
