שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סין מזדקנת - והצמיחה הכלכלית בסכנה
    האם משהו חורק ב"פס הייצור של העולם"? העולם התרגל לצמיחה שנתית של כ-10%, אך תוצאות מדיניות הילד היחיד, ייקור הייצור והאטת תהליך העיור מאיימים לקלקל את החגיגה

    מאז הרפורמות הכלכליות של סין בשנות ה-70, אשר פתחו אותה למערב, נמצאת הכלכלה של המעצמה הקומוניסטית בצמיחה מתמדת שעומדת בשנים האחרונות סביב 10% לשנה. העולם התרגל לכך עד שלעיתים הכלכלה הסינית נתפסת כנס שעומד מחוץ לחוקי הכלכלה. הציפייה היא שסין תמשיך לצמוח בקצב מהיר, אולי עד אינסוף. אך מה הגורמים שיכולים להאט ואולי אף לעצור את המרוץ הכלכלי הסיני?

     

     

    המעצור הראשון, שכבר החל לבוא לידי ביטוי, הוא עליית עלויות היצור. חלק גדול מההצלחה הכלכלית הסינית נזקף לזכותה של יכולת היצור הפנומנלית שלה. לא בכדי זכתה סין לתואר "פס היצור של העולם", תרמו לכך יכולת ארגון שלה, המשמעת והסבילות שמאפיינת את תושביה ומעל לכל אלה –המלאי הבלתי מוגבל כמעט של ידיים עובדות במחיר זעום.

     

    אך עלויות היצור כבר אינן "מחיר זעום". שכר השעה בסין עולה ואפילו הפועלים המגיעים מהכפר אשר "הבוץ טרם יבש על מגפיהם" כדברי המימרה העממית בסין, לא מוכנים יותר לעבוד תמורת 2 וחצי דולר ליום, כפי שהיה הדבר לפני עשור, וכפי שתיאר זאת בשעתו פישמן בספרו "סין בע"מ".

     

    חברת פוקסקון, הפועלת כקבלן ייצור עבור אפל ושהתפרסמה שלא בטובתה עקב גל ההתאבדויות של פועליה, העלתה לפני מספר חודשים את שכרם באופן גורף ב-30%, והיא אינה היחידה. בכל רחבי סין משכורות עולות, תנאי העבודה משתפרים וגם לכך יש תג מחיר. לאחרונה החלו רשויות מקומיות במזרח סין לחוקק חוקי שכר מינימום. סין כבר אינה המקום הזול ביותר ליצר בו מוצרי צריכה, ומדינות דוגמת פיליפינים, וייטנאם וקולומביה נושפות בעורפה.

     

    גם מלאי הידיים העובדות עובר שינוי. כן, סין היא עדיין מדינת ענק בת יותר ממיליארד תושבים, אך אלה לא ממהרים להגיע לכל מקום בו יש בהם צורך. לאחרונה דיווחה עיריית צ'ינגדאו על מחוסר של יותר מ-60 אלף עובדי ייצור בתחומה. וזאת רק עיר אחת, כמותה ישנן רבות נוספות.

     

    ההזדמנויות עברו לכפר

    הזמינות של ידיים עובדות נוצרה עד כה בזכות ההגירה המסיבית מהכפר אל העיר בעקבות חלום ההתעשרות, אך זאת הולכת ומואטת. מאות מיליונים כבר היגרו מזרחה ודרומה בסין, ההגירה הגדולה ביותר בתולדות העולם כפי הנראה, אבל גם למאגר כוח האדם הכפרי בסין יש גבול.

     

    באזורים הכפריים נותרו פחות אנשים מאשר קודם לכן. לצד זאת הולכות ונוצרות בכפר הזדמנויות תעסוקתיות חדשות שלא היו קיימות קודם לכן, כגון התפתחות התיירות הפנימית והתרחבות רשת הרכבות המהירות שמביאות תעסוקה לפינות שעד כה היו מחוץ לתשומת הלב העסקית. הממשל הסיני משקיע טריליונים בפיתוח המגזר הכפרי, וכל אלה מהווים תחרות למשיכה של מרכזי היצור.

     

    מי שמקים היום מפעל ייצור במזרח סין, לא בטוח אם ימצא שם את כל הפועלים להם יזדקק. הולך ונוצר צוואר בקבוק כלכלי. הממשל הסיני מתמודד עם אלה בעזרת עידוד תעשיות עתירות ידע, אשר תלויות פחות במחיר זול של ידיים עובדות, ובעידוד הקמת מפעלים בפנים הארץ, במקומות בהם נמצאים עדיין מאגרי כוח אדם גדולים. ימים יגידו עד כמה הוא יצליח לתת לבעיות הללו מענה. כל אלה לא יוכלו להתמודד עם הבעיה הבאה, בעיית ההזדקנות של סין.

     

    הסינים יולדים פחות ופחות ילדים, מממוצע של כ-5 ילדים למשפחה בשעתו מתקרבת היום סין כבר לגידול שלילי, כלומר שבעתיד יותר אנשים ימותו מאשר ייוולדו בה, וזה עומד להתרחש ממש בקרוב.

     

    אחראית לכך קודם כל מדיניות הילד היחיד, המטילה סנקציות על כל מי שמוליד יותר מילד אחד בעיר או שניים בכפר, אך היא לא היחידה. בדומה למדינות דוגמת סינגפור ויפן, אנשי המעמד הבינוני בסין ממעטים להוליד ילדים. תינוק בבית נתפס כנטל לאנשי קריירה, בערים הגדולות מציאת מגרשי משחקים, פארקים וגני ילדים אינה תמיד פשוטה ומתפשטת תופעה של זוגות צעירים סיניים עירוניים בעיקר אשר אינם מממשים אפילו את מכסת הילד היחיד שהם יכולים להוליד באישור.

     

    מדינה מזדקנת

    פחות ילדים נולדים ומצד שני תוחלת החיים מתארכת בעקבות השיפור בתברואה, בתזונה וברפואה והתוצאה היא עלייה בגיל הממוצע. סין מזדקנת. יש פחות ופחות צעירים ויותר ויותר זקנים, וזה צפוי רק להחריף. השלטונות בסין מתלבטים לגבי המשך מדיניות הילד היחיד, ובינתיים עד שיחליטו (ואולי גם אחר כך) הולך ונוצר חוסר בעובדים צעירים.

     

    אחת הסיבות לירידה בהגירה מהכפר אל העיר, היא שבכפרים רבים נותרו בעיקר בני הגיל המבוגר, צעירים רבים כבר עזבו בעקבות החלום, והם מגיעים עם התינוק רק לחופשת ראש השנה הסיני על מנת לבקר את סבא וסבתא. חברה מזדקנת היא חברה שצורכת יותר שירותים חברתיים, אך יש לה פחות הכנסות על מנת לממן זאת. אמרנו "קרנות פנסיה"? חברה מזדקנת היא חברה שהגיל הממוצע במקומות העבודה שלה עולה, וצוותי העובדים שלה פחות דינמיים, חדשניים ומעלי רעיונות.

     

    חברה מזדקנת היא חברה שבה רוב החברות כבר הוקמו לפני מספר שנים, ודור המייסדים, בדומה למתרחש ביפן, דבק ברעיונות שיצרו את ההצלחה של אתמול, וחסרה לו הנכונות לעשות את פריצת הדרך של מחר.

     

    חברה מזדקנת, במיוחד על רקע התרבות הסינית הנותנת כבוד רב למבוגר ולבכיר, היא חברה המתאבנת מבחינה כלכלית ושעלולה להגיע אל הסטגנציה הידועה במזרח כ"השנים האבודות". האם המנוע של הצמיחה הכלכלית הסינית עומד להיעצר?

     

    רוחות של דמוקרטיה?

    סין סיפקה עד כה פתרונות למכשולים שעמדו בפניה בזכות השלטון המרכזי הבלתי דמוקרטי השולט בכלכלה ובעולם העסקים שלה, האם זה יוכל להמשיך גם בעתיד? ישמע הדבר מוזר אך האיום הגדול ביותר על צמיחת סין בא מכיוון הדמוקרטיה.

     

    סין כידוע נשלטת על ידי מפלגה אחת, וזאת שולטת באזרחיה ומנהיגה אותם בלי עריכת בחירות ובלי הקפדה מערבית על זכויות האדם, ולא ברור עד מתי זה יוכל להימשך. רמת ההשכלה בסין עולה, עולה גם הפתיחות למערב, הסינים נוסעים יותר לחו"ל, פוגשים יותר אנשים מערביים, גולשים באינטרנט וצופים ברשתות טלוויזיה זרות, וכל אלה מעלים את המודעות של התושבים לזכויות הפרט ולעקרונות הדמוקרטיה.

     

    התקוממויות כבר פרצו בסין בעבר, והמפורסמת בהן הייתה מרד הסטודנטים של 1989, אך מרד זה לא היה היחיד. מה יקרה אם יזלגו מהפיכות היסמין אל סין? מה יקרה אם התקוממויות תפרוצנה במדינת הענק הזאת שכבר ידעה בעבר ימים של מלחמות פנימיות?

     

    המאמר הנוכחי לא מחווה דעה לגבי החיוב או השלילה של תהליך דמוקרטיזציה אפשרי, אלא רק מצביע על התוצאות הכלכליות שצפויות להיות לו. אם תתרחשנה מלחמות פנימיות, אלה יהיו חדשות רעות לכל תהליך של התפתחות כלכלית.

     

    קשה לנהל עסקים כאשר ברחוב שועטים טנקים. אם תפוצל סין למדינות משנה, לא יהיה לה הכוח הריכוזי העצום שבו השתמשה עד כה. אם יעלה שלטון דמוקרטי בסין, הוא לא יוכל להמשיך לנהל את סין מעל לחוקי הכלכלה הידועים בזכות לקיחת החלטות ריכוזיות.

     

    האופטימיים יאמרו כי סין כבר התגברה בעבר על נבואות שחורות וגם את אלה היא תדע לצלוח. מצד שני יאמרו הפסימיים כי אין ניסים בכלכלה, וגם לקטר הסיני יגמר בשלב כלשהו הדלק, וחוקי השוק יפעלו עליה באחת מהדרכים שתוארו כאן, או בדרכים אחרות, ויש מי שמנבא לה כי היא תזדקן בטרם תספיק להתעשר. ימים יגידו.

     

    אירועים בנושא עסקים במזרח אסיה

    יום ב', 30 במאי, כנס GoodMove 2011 של חברת אושן רילוקיישן באולם ליאון שבאוניברסיטת ת"א.

     

    31 במאי עד 2 ביוני כנס איגוד ההיי טק הישראלי בבנייני האומה בירושלים בהשתתפות שר התקשורת והמידע ההודי.

     

    יום ג' 31 במאי, כנס פיתוח יכולות צבאיות באולם Avenue שבאיירפורט סיטי.

     

    טל רשף מנהל את פורום סין, אסיה – ישראל, הוא יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים בסין , מאמן עובדים ומנהלים לרילוקיישן . מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים