שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    תוכנית החומש של סין: טכנולוגיה במקום קווי ייצור

    לאחר שעברה את יפן בתמ"ג, מפנה המעצמה הקומוניסטית את משאביה פנימה כדי לשמר את היציבות החברתית. ההנהגה יודעת שמעצמה לא יכולה להתבסס על ייצור צעצועים. משלחות עסקים רבות יוצאות למסעות בעולם כדי לאתר טכנולוגיות ייצור מתקדמות. במקביל, המשכורות עולות והשוק הפנימי צומח

    אומרים שבראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ - ואת כל השאר מייצרים בסין. זאת אמרה די ישנה ובימים אלה היא הולכת ומאבדת מתוקפה במהירות. סין צמחה במהלך העשורים האחרונים של המאה ה-20 והפכה לפס הייצור של העולם. היא הגיעה למעמד של מעצמה כלכלית ונראה שהמצב הזה עומד לעבור מהפכה גדולה שאולי כבר החלה.

     

     

    קצת היסטוריה: בסוף שנות ה-70 הכריז הממשל בסין על רפורמות כלכליות שמשמען היה פתיחת השוק ליוזמה פרטית ופתיחת המדינה, שהיתה עד אז מסוגרת, אל העולם. בסין כמו בסין הדברים מוכתבים מלמעלה, מתוכננים מהלכים רבים קדימה ומחלחלים אל כל פינה.

     

    הדברים תוארו בשעתו בכתבה "סוד ההצלחה הסיני: שוק חופשי שנשלט מלמעלה": בראש הפירמידה עומדת ועידת המפלגה שמכתיבה את המגמה בתוכניות חומש והמבנה שמתחתיה דואג שהדברים יצאו מן הכוח אל הפועל. כל חמש שנים יוצאת תוכנית חומש חדשה והמעקב אחריהן הוא למעשה המעקב אחר דרכה הכלכלית של סין.

     

    השלב הראשון בשנות ה-70 ותחילת ה-80 התמקד ב"קערת הברזל" הסינית, בהשגת היכולת לספק מזון מספיק לכל אדם ואדם במדינת הענק הזאת. לשם כך היה צורך ליצר הרבה ומהר והכל.

     

    בשלב שאחר כך כבר היו העיניים לטושות למעלה, אל השגת כוח כלכלי בינלאומי ולשם כך היה צורך להביא כסף זר וידע זר, לבנות תשתיות ויכולות יצור. אז גם נטבעו מימרות מהסוג שציינתי קודם לכן.

     

    היום סין כבר נמצאת בשלב שלאחר מכן, המטרות הללו הושגו, המדינה הקומוניסטית הכושלת לשעבר עברה את בריטניה, גרמניה ויפן מבחינת תוצר משק גולמי והפכה למעצמה כלכלית מובילה. השוק הפנימי מתפתח בה במהירות והמנוע הכלכלי הסיני כבר לא תלוי במכירות של מייסיס ובולמינגדיילס.

     

    אז מה עכשיו?

    מי שקורא את פרטי תוכנית החומש שנוסחה בסוף 2010 רואה כי עכשיו מתעוררים צרכים שהונחו הצידה לאורך המרוץ המהיר. משאבים מוקדשים לשמירת הסביבה שזוהמה בשפכים ועשן ומתכות רעילות עד כה; מוקצבים כספים על מנת להביא את השגשוג מן המזרח והדרום העשירים אל פנים הארץ, כדי לשמר את היציבות החברתית והפוליטית.

     

    לצד אלה גם מסתמן בתוכנית החומש השלב הבא במרוץ: הבכורה. סין רוצה להמשיך לדהור קדימה ולעבור את ארצות הברית ולהיערך ליום בו הודו תנשוף בעורפה, ולשם כך יש צורך בגישה חדשה. בתחילת חודש מרס נכנס לתוקפו חוק שכר מינימום חדש בעיר גואנגז'ו, עיר התעשייה המפותחת של דרום סין שהובילה עוד מסוף שנות ה-70 את מרוץ הייצור והפכה ליקירת רשתות "הכול בדולר".

     

    גואנגז'ו היא מגה-עיר בעלת סמכויות ממשל עצמי כשל פרובינציה בסין, ומותר לה להכריז על העלאת שכר המינימום בתחומיה, אך מדוע שתעשה זאת? חוק זה הוא חלק מהמגמה החדשה המתפתחת בסין: המחירים עולים, עלויות הייצור עולות, העובדים בדרום סין כבר מזמן לא מוכנים לעבוד 11 שעות ביום תמורת 3 דולר.

     

    המחוזות של פנים סין מקבלים סובסידיות עצומות מהממשל על מנת למשוך השקעות ולהעלות את התעסוקה, יש צורך לעבור ליצור מוצרים עתירי טכנולוגיה שיש בהם ערך מוסף רב וניתן ליצר אותם גם בשכר שעה גבוה ובכלל אי אפשר לחשוב על מעמד של מעצמה מספר אחת כאשר הכלכלה עדיין מתבססת על ייצור צעצועים ומגבות.

     

    היזמים מתיישרים עם השלטון

    יום חדש מתחיל בסין וגונגז'ו מתאימה את עצמה אליו. בתחומיה אין עתיד לייצור מהיר וזול של מוצרי צריכה, לא עוד. העיניים שלה, יחד עם כלל סין, מופנות למעלה והעלאת שכר המינימום מסמנת אותה שוב כעיר חלוצה, והפעם בקידום תעשיות עתירות ידע ועתירות שכר. המגמה מוכתבת מלמעלה ומחלחלת מטה. ועידת המפלגה ניסחה את התוכנית, העירייה (או בעצם ממשלת העיר, כפי שהדבר מוגדר בסין) מחוקקת חוקים ברוח זאת והיזמים מקבלים החלטות בהתאם לכך.

     

    חברות דוגמת פוקסקון מעבירות פסי יצור אל מחוזות פנים הארץ ויש כאלה שכבר מביטות קדימה יותר ומעבירות אותם לווייטנאם ולפיליפינים. מנגד, יוצאות משלחות עסקים רבות למסעות מסביב לעולם על מנת לאתר טכנולוגיות יצור מתקדמות ולהביא אותן הביתה.

     

    כדאי להיות מכותב בימים אלה על הידיעונים של המכון לייצוא ושל אגוד לשכות המסחר. בכל חודש מגיעות משלחות מסין: הערים חרבין, שינג'יאנג ושנז'ן כבר שלחו משלחות וכך גם אגוד יצרני התוכנה של סין, וכמותו גם מחוז נינג'יה ועוד היד נטויה. ישראל היא מקור לחדשנות ולטכנולוגיה פורצת דרך, וזה בדיוק מה שמהמגה החדשה דורשת.

     

    ליזם הישראלי המחפש הזדמנויות מומלץ להניח הצידה את הייצור של גאדג'טים וכלי מיטה, להתחיל לחשוב טכנולוגיה מתקדמת. מי שבכל זאת מעוניין להמשיך את הקו של אתמול ולהקים בסין קווי יצור של מוצרים ביצור המוני, מומלץ לו להתחיל לחקור ולהכיר את החלק המערבי של המפה: יונאן, טיבט, סינג'ינאג, סצ'ואן.

     

    טל רשף הוא יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים בסין , מאמן עובדים ומנהלים לרילוקיישן . מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית .

    פורסם לראשונה 17/04/2011 22:03

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    מפעל אופטיקה בסין
    צילום: רויטרס
    טל רשף סין
    מומלצים