שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מיהם "אנשים רעילים" ואיך הם פועלים?

    אדם שמתלוצץ לגבי הרדמת הכלב האהוב שלך, אדם שאומר לה שנראית טוב יותר לפני השתלת השדיים, בוס, חבר או בת זוג שגורמים לכם להרגיש חסרי ערך - זהירות, הם ארסיים

    האם מישהו אמר לכם פעם משהו מזעזע או מוזר, התבונן כיצד פניכם מאדימים מכעס או מתעוותים משאט נפש, ומיד, בניסיון לשלול את ההערה העוינת, טען שהוא או היא "סתם התלוצץ"? ובינתיים אתם הרגשתם כאילו מחץ אתכם מכבש.

     

    התיאוריה של זיגמונד פרויד שאין בדיחות, "יש רק אמת", אכן חלה על מקרים אלה. אנשים שאומרים או עושים לכם משהו מרושע ואחר כך אומרים שהם "סתם התלוצצו" חושפים הרבה מאוד. הם אומרים לכם עד כמה ההרגשה שלהם כלפיכם היא למעשה שלילית.

     

    בואו לדבר על זה בפייסבוק של ערוץ יחסים

     

    אנשים המשתמשים בתסמונת "סתם התלוצצתי" רוצים לעתים קרובות להשיג את תשומת לבכם או לעורר בכם תגובה. הם עשויים להצליח בזה, אבל סביר שתגובתכם תהיה כה שלילית עד שאולי לעולם לא תרצו שום קשר איתם.

     

    כשדני, הגבר שאת יוצאת איתו, שואל בחיוך בן כמה הכלב שלך, גיבור, את מחייכת ועונה לו בחיבה, "בן חמש". לשמע תגובתו – "מספיק זקן כדי להרדים אותו?" – מצחך מתקדר, עינייך מצטמצמות ופנייך נעוות בחלחלה כשאת פולטת, "מה?" ואז את רואה חיוך רחב על פניו של דני, שמנסה להפיג את חמתך ואומר, "סתם התלוצצתי!" בפועל, דני לא מחבב את גיבור. למעשה, יש לו רצון תת־הכרתי שגיבור ייעלם, במיוחד כשדני מנסה לנשק אותך והכלב קופץ עליו מכל הכיוונים. כשהוא מנסה להתעלס איתך וגיבור מתרוצץ על פני כל המיטה, דני לא היה מצטער במיוחד אילו חיית המחמד שלך היתה מתפגרת בו במקום.

     

    האמירה העוינת שלו, ואחריה ה"סתם התלוצצתי", משקפת את שנאתו לכלב שלך ואת מורת רוחו על שעליו לחלוק את חיבתך עם היצור הקטן. כשאת מתעמתת עם דני בנושא, הוא גורם לך להרגיש כאילו זאת אשמתך ואומר, "מה לא בסדר איתך – את לא מסוגלת לקבל בדיחה?" ובכך הוא מעורר בך רגש אשמה על היעדר חוש הומור.

     

    ליצן מסוג "סתם התלוצצתי" – זה שביצע את הפשע המילולי – מעמיד אתכם לעתים קרובות בעמדת התגוננות. בדרך כלל הוא או היא מרגישים כה חסרי ביטחון וכה פגועים, והם כה חסרים יכולת לבטא פגיעוּת ולתַקשר באופן רגשי, עד שהם מתנפלים עליכם – הופכים אתכם לאדם "הרע" מפני שכעסתם על דברים שליליים שנאמרו לכם. אחרי הכול, הם "רק התלוצצו".

     

    "בחייך, אין לך חוש הומור – מה לא בסדר איתך?"

    אורסולה גילתה כמה הרבה כעס וחוסר ביטחון צבר גיל כלפיה כשהוא אמר שהוא "סתם מתלוצץ" אחרי שאמר לה שלדעתו היא נראתה סקסית יותר לפני השתלת השדיים. אורסולה היתה הרוסה, ושום דבר שגיל אמר לא סייע לריכוך ההערה המקורית שלו. הוא לא הצליח להעביר אותה לעמדת התגוננות או לגרום לה להרגיש אשמה כששאל, "בחייך, אין לך חוש הומור – מה לא בסדר איתך?" במקום זה היא התעקשה לברר את הדבר עד שפרץ ביניהם ריב קולני ואורסולה דרשה לבסוף לבטל את אירוסיהם.


    בחר לתקוע פגיון מילולי בחזה שלה (צילום: Index Open)

     

    ואז, אחרי שעות של מתח, דמעות ומאמץ להגיע אל האמת, גיל הודה שהוא פוחד לאבד את אורסולה. הוא חש שעכשיו, כששדיה גדולים יותר והיא מתלבשת באופן פרובוקטיבי יותר, גברים רבים יותר מסובבים אחריה את הראש. גיל נתקף קנאה וחוסר ביטחון, מחשש שיוחלף בגבר אחר שייראה לה מושך יותר. למעשה, הוא אהב את שדיה החדשים, אבל הרגיש מאוים כל כך מהשפעתם על גברים אחרים, עד שבחר לתקוע פגיון מילולי בחזה של אורסולה, ואחר כך מיהר לשלוף אותו החוצה ב"סתם התלוצצתי". היא נותרה מבולבלת ובמצב של הלם גמור.

     

    רק בזכות העימות העיקש של אורסולה היה בכוחם לפתור את העניין. פתרון זה איפשר לפצע הדקירה המילולית שלה להירפא.

     

    בכל פעם שאתם שומעים "סתם התלוצצתי", מה שאתם שומעים באמת הוא, "אני לא מתלוצץ: אני נוטר טינה, חסר ביטחון, או סתם כועס עלייך" – וזאת לא בדיחה.

     

    אנשים רעילים מגלים את כוונותיהם האמיתיות באמצעות הערותיהם הרעילות.

     

    פיית, אחת הלקוחות שלי, היתה שחקנית מושכת וכישרונית שבהחלט האמינה בעצמה. למרבה הצער, הסוכן שלה, ג'ייק, לא היה שותף לביטחונה העצמי והוא חשף את עצמו בהערה רעילה שאמר לה. הלקוחה שלי הלכה לאודישן, וכפי הנראה סוכן הליהוק אמר לג'ייק, "אני לא חושב שיש לה כישרון כלשהו." ג'ייק סיפר את זה לפיית בצורה לא דיפלומטית ומוטט אותה. ואז היא ענתה, "ג'ייק, אל תתייאש ממני. יש לנו הסכם לטווח ארוך." ג'ייק ענה, "אל תדאגי. לא אתייאש – בינתיים." כמה שניות של שתיקה חלפו אחרי המילה "בינתיים". אף כי פיית לא ששה לשמוע את זה, האמת יצאה לאור. הצד החיובי של סיפור זה הוא שפיית נפרדה מג'ייק לפני שהוא נפרד ממנה. במשך הזמן היא השיגה את אחד הסוכנים המובחרים של הוליווד, והקריירה שלה מתקדמת עכשיו במלוא הקצב. צריך להקשיב לא רק למה שאתם רוצים שיגידו לכם, אלא למה שאומרים בפועל. מילים אינן זולות. למילים יש כוח רב. כשאתם מקדישים תשומת לב ומקשיבים לכל אחת ואחת מהן, הן יכולות ללמד אתכם הרבה כל כך. תופתעו מן הכוונות הסמויות שאפשר לפענח בהן.

     

    גידופים אינם מילות הרעל היחידות

    לפעמים אנשים אפילו אינם צריכים לומר הרבה. עליהם רק לפתוח משפט במילים או בצירופים כמו: "היית צריך" או "למה לא עשית"; "היה עדיף", או "למה את לא מסוגלת"; "אני לא מסכים", "בשום אופן", "אני לא מאמין ש־," או "זה לא נכון", כדי להצית כעסים ולהפיק תגובות מתגוננות.

     

    כל מה שנוסף על המשפט כבר לא ישנֶה. עצם שמיעת המילים הללו, המעוררות תגובה רעילה, יכולה לשים קץ להקשבה, לגרום למאזינים להיאטם או להגיב בתוקפנות מילולית כלפי הדובר.

     

    בכל פעם שאתם שומעים פתיח למילה רעילה, ייתכן שלפניכם אדם רעיל ביקורתי ושיפוטי מאוד, כפי שהתברר לכריסטינה. כריסטינה סיפרה למרי שמצאה כיוון רוחני חדש. תגובתה של מרי היתה, "כדאי שתנסי את הבודהיזם אם את באמת רוצה לפנות בכיוון רוחני", ובכך פסלה לחלוטין את העניין של כריסטינה במערכת האמונה החדשה שלה. כריסטינה נאלמה דום ואפילו לא רצתה לדבר עם חברתה־כביכול בהמשך אותו ערב.

     

    אם אתם שומעים פתיחי מילים רעילות, זכרו שעד מהרה יעלו ויצופו רגשותיכם השליליים כלפי האדם הזה.

     

    כוח המילים שלנו להשפיע על האחר מתבטא בתנ"ך, משלי י"ח, כ"א: "מוות וחיים ביד לשון". ואכן, מאות פשעים בוצעו נגד מי שהשמיעו מילים רעילות. אנחנו שומעים חדשות לבקרים דיווחים על מילים שאמרו אנשים ואשר גרמו לפשע אלים נגדם. בימינו, אמירת דברים רעילים עלולה לעלות לנו בחיינו.

     

    גם מילים רעילות שאומרים אחרים עלולות לגרום למוות חסר היגיון בידי עצמך. לפעמים הצקה מילולית, הטרדה מתמדת ותשפוכות של מילים רעילות, נעשות קשות מנשוא. אדם שאינו מסוגל לשאת זאת עוד עלול לעשות מה שעשתה מגאן פולי מניו המפשיר. במכתב ההתאבדות של מגאן נאמר שהיא לא יכולה לסבול עוד את הצקתם של בני גילה ושעדיף לה למות מאשר לחיות עם העינוי המילולי המכאיב. למרבה הצער, המקרה של מגאן אינו התרחשות בודדת. התאבדות של בני נוער נמצאת בעלייה בכל רחבי העולם, ולחץ של בני גיל והערכה עצמית נמוכה תורמים לה תרומה משמעותית.

     

    • מתוך ספרה של ד"ר ליליאן גלאס "אנשים רעילים" (הוצאת זמורה-ביתן. מאנגלית: שרה ריפין)

     

     


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דיבורים עויינים ופשעים מילוליים
    צילום: shutterstock
    מוות וחיים ביד לשון
    עטיפת הספר
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים