שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על האג?

    מה ההבדל בין רצח עם, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, ומה מבדיל בין בתי המשפט הבינלאומיים השונים שדנים בענייניהם של קדאפי ומלאדיץ' או ברצח העם ברואנדה? ynet מאיר את נבכי מנגנון הצדק העולמי בסיוע מומחית ישראלית למשפט בינ"ל

    צו המעצר נגד מועמר קדאפי , מעורבות חיזבאללה ברצח רפיק חרירי, האשה שפקדה על בנה לאנוס ברואנדה ורטקו מלאדיץ' שהשתולל במשפטו - בתי הדין הבינלאומיים מככבים לאחרונה בכותרות. השבוע אף צוין בעולם "יום הצדק" לכבוד בית המשפט הפלילי הבינלאומי. אך מה ההבדל בין בתי הדין השונים? מהם בכלל פשעים נגד האנושות? ולמה אנחנו שומעים כל כך הרבה על בית משפט שעדיין לא פסק בכלל? עו"ד סיגל הורוביץ, מומחית למשפט בינלאומי ששימשה בעבר כיועצת לנשיא בית הדין לרואנדה, מאירה את נבכי מנגנון הצדק העולמי.


    בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (רויטרס)

     

    הוותיק מבין המוסדות המודרניים הוא בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ - International Court of Justice) שהוקם ביוני 1945 ומושבו בהאג שבהולנד.

    זהו המוסד השיפוטי המרכזי של האו"ם וחוקתו היא נספח למגילת האו"ם, כך שלמעשה כל המדינות החברות בארגון מאשרות אותה. חברים בו 15 שופטים ממדינות שונות שנבחרים על ידי העצרת הכללית ומועצת הביטחון.

     

    "בית הדין לצדק חובש שני כובעים", מסבירה הורוביץ ל-ynet. "תפקידו הראשון הוא לדון מקרים שבהם מדינה תובעת מדינה אחרת. כל מקרה נפתח בדיון על סמכותו של בית המשפט לדון בנושא. כאשר מדינה אינה מצייתת לפסק דין של בית הדין, רשאית מועצת הביטחון של האו"ם לנקוט צעדים נגדה".

     

    זכויות אדם? לא במזרח התיכון

    "הכובע השני הוא כגוף מייעץ לגורמי האו"ם, שמכין עבורם חוות דעת משפטיות, כמו למשל חוות הדעת בנושא גדר ההפרדה שבנתה ישראל. חוות הדעת אינן מחייבות פעולה אך האסיפה הכללית יכולה להסתמך עליהן כדי לפנות למועצת הביטחון ולבקש הטלת סנקציות".   


    מאות אלפים נטבחו ב-1994. ניצולי רצח העם ברואנדה (צילום ארכיון: AP)

     

    בנוסף לבית הדין הבינלאומי לצדק יש שלושה בתי דין בינלאומיים לזכויות אדם, שפועלים באופן אזורי, באירופה (ECHR), באמריקות (IACHR) ובאפריקה (ACHPR). בבתי דין אלה פרטים תובעים מדינות בגין הפרת זכויות האדם שלהם, לאחר שמיצו את ההליכים המשפטיים במדינותיהם.

    הם פועלים מתוקף אמנת זכויות אדם שעליה חתומות מדינות האזור. "זהו בית דין מאד נוכח באותם אזורים (למעט בית הדין באפריקה שהוקם לאחרונה - ג.ג.), הוא דן באלפי בקשות בשנה", מציינת הורוביץ. "באזורנו אין אמנת זכויות אדם אזורית ועל כן ישראל, יחד עם מדינות ערב, לא חברות בבית דין כזה".

     

    על אף חשיבותם של בתי הדין שהוזכרו, בתי הדין הבינלאומיים שעל פעילותם אנחנו שומעים לעתים קרובות בישראל הם בתי הדין הפליליים, הצעירים יחסית, הדנים בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם. "למעשה יש תקדים למשפט בינלאומי פלילי כבר במאה ה-15", מזכירה הורוביץ, "בתקופה המודרנית אנחנו מכירים את בתי הדין הבנילאומיים בנירנברג ובטוקיו שדנו את פושעי מלחמת העולם השנייה, אבל אלו היו בתי דין צבאיים שבהם המנצח שפט את המפסיד".

     

    עם התפרקות יוגוסלביה ופרוץ המלחמה שם ב-1992 התחיל להתמודד המשפט הבינלאומי עם פשעים שביצעו אינדיבידואלים בזמן מלחמה פנימית. לשם כך הקים האו"ם כבר בעיצומה של המלחמה את בית הדין הפלילי ליוגוסלביה (ICTY - International Criminal Tribunal for Yoguslavia). הטריבונל פועל עד היום בהאג שבהולנד, ובמסגרתו נדונים מנהיגי הסרבים בבוסניה, מלאדיץ' ורדובן קרדז'יץ'.

     

    מלאדיץ' משתולל בבית הדין הבינלאומי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    שנה לאחר מכן, ב-1994, היה עד העולם לזוועה נוספת, הפעם ברואנדה שבאפריקה. בעקבות רצח העם שביצעו בני הוטו בבני טוטסי, הקימה מועצת הביטחון של האו"ם בית דין פלילי (ICTR - International Criminal Tribunal for Rwanda) הפועל עד היום בארושה שבטנזניה, ובמסגרתו הורשעה לראשונה אשה ברצח עם, פאולין ניירמסוהוקו ומי שהיה רמטכ"ל הצבא, אוגוסטין ביזימונגו.

     

    תשע שנים, אפס פסקי דין

    "בתי הדין הבינלאומיים ליוגוסלביה ורואנדה פעלו מתוקף החלטות מועצת הביטחון של האו"ם שנסמכו על פרק 7 למגילת האו"ם, המסמיך את מועצת הביטחון לנקוט צעדים לכפות אמצעים על מדינות כדי להשיב את השלום, כולל שימוש בכוח, פלישה למדינה, הקמת כוח לשמירת שלום והטלת סנקציות כלכליות. בפעם הראשונה השתמשו בו כדי להקים טריבונל", מסבירה הורוביץ.

     

    "אבל ב-2002, לראשונה, הוקם בית משפט בינלאומי שאינו חלק מהאו"ם ולא פועל מכוחו, אלא מתוקף אמנה בינלאומית". ב-1998 חתמו כ-120 מדינות על אמנת רומא, שהניחה את היסודות להקמת בית המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC

    - International Criminal Court). בית המשפט עצמו, שמושבו בהאג, נוסד רק כעבור ארבע שנים, לאחר תהליך אשרור ממושך שעדיין לא תם. ישראל וארה"ב חתומות על האמנה, אך לא אשררו אותה. תוניסיה היא המדינה האחרונה שהצטרפה לאמנה.


    ישראל לא אשררה את אמנת בית הדין. בית המשפט הפלילי הבינלאומי (AP)

     

    בית המשפט הפלילי הבינלאומי איננו מוגבל לסכסוך מסוים, להבדיל מבתי הדין ליוגוסלביה ורואנדה.

     

    "אף פסק דין עדיין לא ניתן", מציינת הורוביץ. "יש צווי מעצר, כמו הצו נגד קדאפי. צווי המעצר שווי ערך למעשה לכתבי אישום. בקרוב צפוי להינתן פסק הדין הראשון בעניינו של תומס לובנגה, מנהיג מורדים בקונגו שגייס ילדים לביצוע מעשי זוועה".

     

    בנוסף, הוקמו גם "בתי דין מעורבים" המשלבים אלמנטים בינלאומיים ומדינתיים. כאלה הם למשל בתי הדין המיוחדים לסיירה לאון, מזרח טימור וקמבודיה, וגם בית הדין המיוחד ללבנון, העוסק ברצח ראש הממשלה לשעבר רפיק חרירי.

     

    על שלושה פשעים, ועל ארבעה?

    "לא כל הפרה של נורמה במשפט הבינלאומי היא פשע", מסבירה הורוביץ. "יש דרגות חומרה, ורק מדרגה מסוימת הפשע נדון".

    בית הדין דן בשלושה סוגים של פשעים: רצח עם (ג'נוסייד), פשעי מלחמה (הפרה של דיני המלחמה, החוק ההומניטרי הבינלאומי), ופשעים נגד האנושות. הפשעים מוגדרים באמנת רומא, שהיא למעשה חוקת בית המשפט.

     

    ההגדרה לפשע רצח עם הועתקה ישירות מאמנת הג'נוסייד שנחתמה לאחר השואה. האמנה קובעת כי פשעים מסוימים, שנעשו בכוונה להשמיד קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית, או חלקה, הם בגדר רצח עם. המעשים הם: הרג חברים בקבוצה, גרימת נזק גופני או מנטלי משמעותי, החלת תנאי חיים על הקבוצה שנועדו להביא להשמדתה החלקית או המלאה, נקיטה בצעדים שנועדו למנוע לידות בקרב הקבוצה, העברה בכוח של ילדים מהקבוצה לקבוצה אחרת. על פי האמנה, הן אינדיבידואל והן מדינה יכולים לבצע את הפשעים הללו.

     

    האשה הראשונה שהורשעה ברצח עם - ניירמסוהוקו

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "במקרה של פשעים נגד האנושות צריכים להתקיים שני תנאים: פגיעה באוכלוסייה אזרחית, ופגיעה שיטתית או נרחבת", אומרת הורוביץ. "במסגרת התנאים האלה נדונות עבירות ספציפיות, ביניהן רדיפה מסוגים שונים, רצח, גירוש, אונס ועבירות מין נוספות". העבירות אינן חייבות להתבצע במסגרת מלחמה כדי שיהוו פשע נגד האנושות או רצח עם.  

     

    מדוע ישראל לא מאשררת את אמנת רומא?

    "כאשר מדובר בפשעי מלחמה, צריך להיות קשר למלחמה ואין דרישה לנרחבות ושיטתיות", מציינת הורוביץ. "אולם, לפי אמנת רומא, על בית המשפט להתמקד באותם פשעי מלחמה אשר בוצעו כחלק ממדיניות או כחלק ממערך נרחב של פשעים".

     

    החוקה מכילה רשימה ארוכה של פשעי מלחמה הכוללים הריגה מכוונת של אזרחים, לקיחת בני ערובה, עינויים, אונס, גירוש בלתי חוקי, שימוש בכלי נשק אסורים, גיוס או שימוש בילדים מתחת לגיל 15 לצרכי מלחמה, פגיעה מכוונת בכוחות שלום של האו"ם, והעברת אוכלוסייה לשטח כבוש. "הכללתה של עבירה זו באמנת רומא הרתיעה במיוחד את ישראל מלאשרר את האמנה", מציינת הורוביץ.

     

    צפו במלאדיץ' משתולל בבית המשפט בהאג ומורחק מהאולם

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הורוביץ מציינת כי יש קטגוריה רביעית של פשעים בינלאומיים שלאחרונה חוזרים ועוסקים בה, לאחר שנדונה במשפטי נירנברג - פשע התוקפנות, הפתיחה במלחמה.

    "ביוני 2010, לאחר שנים שלא היה קונסנזוס לגבי הגדרת פשע זה, אומצה סופסוף הגדרה ואמנת רומא תוקנה בהתאם. אבל זה ייקח עוד שנים, אם בכלל, עד שבית המשפט הבינלאומי יוכל להעמיד לדין בגין פשע התוקפנות, שכן התיקון מקנה לבית המשפט סמכות לדון בפשע התוקפנות רק לאחר ש-30 מדינות יאשררו אותו ובכל מקרה לא לפני שנת 2017".

     

    "יש המון התפתחות בתחום הזה, כל יום, מבחינה מקצועית זה מרגש", מסכמת הורוביץ, בהתייחסה בעיקר לתחום הפשעים נגד האנושות.

     

    זה די מצער בנוגע למה שזה אומר לגבי האנושות, לא? 

    "זה לא מצער כי המעשים עצמם תמיד היו, זה מראה שהמוסר פועל, שבני האדם מנסים לעשות משהו בנוגע לפשעים האלה, זה דבר אופטימי בנוגע למין האנושי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    "ארמון השלום". בית הדין לצדק בהאג
    צילום: רויטרס
    לא מכיר בסמכות בית הדין. מלאדיץ'
    צילום: רויטרס
    צו מעצר בינלאומי. קדאפי
    צילום: רויטרס
    צו המעצר לא הפריע לו להתקבל בכבוד מלכים בסין. נשיא סודן באשיר
    צילום: AFP
    נאשם ברצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. קרדזיץ'
    צילום: AFP
    כ-8,000 נשים, גברים וילדים מוסלמים נטבחו בעיר הבוסנית סרברניצה
    צילום: איי פי
    עו"ד הורוביץ. דווקא אופטימיות
    מומלצים