רוצחת ההמונים ביקרה בישראל: 'כמו דודה חביבה'

בשנות השבעים ביקרה פאולין ניירמסוהוקו בישראל ושהתה בה במשך כמה חודשים במסגרת הכשרה מקצועית. ניירמסוהוקו, צעירה מרואנדה, סיפור הצלחה של אשה פשוטה שעלתה לגדולה, נשאה ברחמה את בנה היחיד. היא ילדה אותו בארץ ובהשפעת המקום קראה לו "שלום". בסוף השבוע קיבל השם משמעות מצמררת ואירונית, כאשר ניירמסוהוקו היתה לאשה הראשונה בעולם שהורשעה ברצח עם. מתוקף תפקידה כשרה לענייני משפחה ונשים, היא עודדה את בנה, ארסן שלום נטאהובלי, לבצע אונס המוני בנשות טוטסי באמצעות חיילים ולרצוח אותן לאחר מעשה.

• רוצחת ההמונים והקשר הישראלי: מדברים על בפייסבוק של ynet
  

"בזמן המשפט היא נראתה, כמו רבים מהנאשמים, רגועה ושולטת ברוחה. היא התלבשה היטב והתהדרה בתסרוקות יפות", כך תיארה עו"ד סיגל הורוביץ את הופעתה של ניירמסוהוקו בבית המשפט הבינלאומי לפשעים ברואנדה (ICTR), הנמצא בטנזניה. הורוביץ, מומחית למשפט בינלאומי פלילי, עבדה כיועצת משפטית לנשיא בית המשפט הבינלאומי.  

"היא חינכה שאונס הוא מעשה לגיטימי". ניצולי הטבח בשבט טוטסי (AP)

גם מרב בת-גיל, שעבדה כמתמחה במחלקת התקשורת של בית הדין, זוכרת את המראה הבנאלי של הרוצחת. "המקרה שלה עניין אותי במיוחד כי לא חשבתי שאשה יכולה לבצע מעשים חמורים כל כך, בפרט נגד נשים. עניין אותי גם הקשר שלה עם בנה, בן גילי בערך, שאותו היא חינכה שאונס הוא מעשה לגיטימי ועודדה אותו לכך. בדיונים היא נראתה לי שקטה, אולי קצת מנותקת. הכי מזעזע מבחינתי היה שהאשה הזו נראית למעשה כמו דודה נחמדה או מורה חביבה בפנסיה".

העובדת הסוציאלית שהפכה לשרה בממשלה

ניירמסוהוקו, בת 65, נידונה עם בנה למאסר עולם על חלקה המכריע בזוועות שהתחוללו בעיר בוטרה באפריל 1994. היא החלה את דרכה כעובדת סוציאלית ובגיל 44 השלימה תואר במשפטים. בבית הספר התחברה עם רעייתו של הנשיא לעתיד, ג'ובנל הבייארימנה, שההתנקשות בו נתנה את האות לרצח העם. לימים מונתה לשרה בממשלתו.

כשהרצח המאורגן החל, ניירמסוהוקו הזעיקה למחוז הולדתה את המיליציות הרצחניות, האינטרהמווה, מהבירה קיגלי. היא הורתה לבנה ולחיילים לחטוף, לאנוס ולרצוח נשים ונערות. "הראיות מציירות תמונה ברורה של שחיתות מוסרית וסדיזם בלתי ניתנים לתפישה", אמר עליה ראש הרכב השופטים, ויליאם חוסיין סקולה.

לאחר הרציחות נמלטה ניירמסוהוקו לקונגו השכנה. במחנה פליטים ב-1995 טענה בפני ה-BBC: "אני לא מסוגלת אפילו להרוג תרנגולת. אם יש מישהו שאומר שאשה, אמא, היתה יכולה להרוג, אני מוכנה להתמודד אתו פנים מול פנים".

ניירמסוהוקו לא היתה האשה היחידה שהיתה מעורבת ברציחות, אך ככל הנראה היתה רמת הדרג ביניהן ובעלת ההשפעה הגדולה ביותר והיא היחידה שנשפטה בפני בית הדין הבינלאומי. ברואנדה עצמה נדונה לפני שנתיים שרת המשפטים לשעבר, אגנס נטמבייארירו, למאסר עולם בגין אחריות פיקודית לרצח עם.

עו"ד הורוביץ ציינה כי בגצ'צ'ות, בתי הדין המקומיים שהוקמו ברואנדה לטיפול בעומס המקרים של מעורבות ברצח, נשפטו נשים רבות בגין רמות שונות של השתתפות וסיוע לקטל. לדבריה, משפטי האונס מתנהלים בדלתיים סגורות ולכן קשה לדעת עד כמה מעורבות בהם נשים.

אנסו ושחטו את האם לעיני הבת "העדה"

סיפורה של צעירה משבט טוטסי בשם רוז, שניצלה מהטבח, חושף מקצת ממעשי הזוועה שעליהם פיקדה ניירמסוהוקו. רוז סיפרה ל"ניו יורק טיימס" ב-2002 כי בעת שהסתתרה בבית חולים ראתה את חיילי שבט הוטו מסתערים על המבנה. "הם אמרו שפאולין נתנה להם רשות לבנות הטוטסי, שהן גאות מדי בעצמן. היא היתה השרה, אז הם אמרו שהם חופשיים לעשות את זה". על פי רוז, דבריה של פאולין גרמו לחיילים לראות באונס עונש שמגיע לנשים, ופרס עבורם.

המפקד הראשי של הפעולה בבית החולים היה בנה היחיד של פאולין, אז סטודנט בן 24, שנודע בשמו האמצעי - שלום. רוז סיפרה ששלום, שהצהיר שוב ושוב כי אמו נתנה לו "רשות" לאנוס טוטסי,

מצא אותה מתחבאת במחלקת היולדות ואנס אותה. הוא הבטיח כי ישוב להרוג אותה, אך היא הצליחה להימלט מבית החולים ולברוח למשפחתה. 

החיילים אנסו בסכינים. נשיא ארה"ב לשעבר קלינטון ברואנדה (גטי אימג'ס)

כמה ימים לאחר מכן, הגיע לביתה גורם ברשות המקומית. רוז סיפרה שהאיש אמר לה כי כל הטוטסי יושמדו, אך אחד יושאר בחיים כדי להיות עד ו"להגיש דו"ח התקדמות לאלוהים". רוז "נבחרה", ומעשי הזוועה שלהם היתה אמורה לשמש עדה המשיכו באותו רגע, כאשר חיילי הוטו אחזו באמה, "הפשיטו אותה ואנסו אותה באמצעות מצ'טה" לנגד עיניה של הבת. 20 בני משפחה נוספים נשחטו לעיניה באותו יום.

רוז חזתה במעשה זוועה אחר מעשה זוועה, וטענה כי החיילים היו אובססיביים בעיקר בכל הנוגע לפגיעה בנשים. הם אנסו אותן באמצעות סכינים, שרפו את שיער הערווה שלהן, דקרו למוות תינוק בזמן הלידה.

במשך כל אותם המעשים, רוז סיפרה ששמעה את החיילים אומרים שוב ושוב: "אנחנו עושים מה שפאולין פקדה עלינו לעשות".